כשר וחלאל במשאית אחת. השלום מתחיל מהבטן
עלי ודוד גרים במשאית אחת, מתווכחים ומבשלים במטבחים נפרדים ובסוף הופכים לחברים ושותפים בעסק מצליח. זהו נושא ספרו של מצרי שרוצה לקרב בין ישראל לערבים. בקיץ הוא ישיק "משאית שלום" שתיסע בארה"ב ותמכור אוכל כשר לצד חלאל. "הרעיון התחיל בביקור סאדאת בישראל", הוא אומר ל-ynet
רוצים לקרוא עוד חדשות בעולם? לחצו כאן
סולימן הוא איש עם חלום, אבל אינו תמהוני או פראייר. הוא נראה צעיר בהרבה מ-76 שנותיו, עם טונות של אנרגיה ותוכניות לקידום השלום בין ישראל לבין הערבים, והוא מתכנן לעלות בשבועות הקרובים על כבישי וושינגטון "משאית שלום" שתהיה מעוטרת במגן דוד ובחצי סהר.
ב"משאית השלום" של סולימן יהיה חלון אחד שבו יעמוד יהודי דתי וימכור מזון כשר ובחלון אחר יעמוד מוסלמי וימכור חלאל (בשר שמותר לאכילה למוסלמים) וממתקים מוסלמיים. "זה צריך להיות תיאטרלי. המוכרים יהיו שני אנשים ברמה שיוכלו לשרת ולמכור מזון. אבל מה שלא פחות חשוב הוא שהם ידברו עם אנשים על פוליטיקה של שלום. אני מחפש דיאלוג", אומר סולימן בראיון ל-ynet.
פרויקט צינור הגז שלא הבשיל
סולימן עזב את מצרים לצורך לימודי דוקטורט בהנדסה אזרחית באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. היה זה לפני שנות דור, בשנת 1959 אחרי מבצע סואץ ולפני מלחמת ששת הימים, כשהנשיא המצרי גמאל נאצר עוד תכנן לזרוק את הישראלים לים.
אחרי תקופה מסוימת במגזר האזרחי בחברת "אירוספייס" בלוס אנג'לס, הצטרף סולימן למשרד האנרגיה בשנת 1974, כשזה עוד היה מינהל קטן בתוך הממשל האמריקני. "אחרי עשר שנים, הפכתי לאחראי לשיתוף הפעולה באנרגיה במיוחד עם מדינות המזרח התיכון. הייתי אחראי לתכנון, לניהול המשא ומתן וליישום שיתופי פעולה בתחום האנרגיה עם ישראל, מצרים, סעודיה, ירדן והרשות הפלסטינית".
היוזמה הראשונה שקידם סולימן קידם הייתה יוזמה משולשת מצרית-ישראלית-אמריקנית - Solar Peace Project. "הרעיון היה להקים בתעלת סואץ פרויקט במימון אמריקני, עם טכנולוגיה ישראלית ואמריקנית על אדמת מצרים עם כוח עבודה מצרי. התחלנו לעבוד על היוזמה תחת הנשיא ביל קלינטון", משחזר סולימן. "לקראת שנת 2000, שר האנרגיה ביל ריצ'רדסון עזב את הפרויקט שגווע לאטו".
"הייתי מעורב במגעים המוקדמים לפרויקט הגז בין מצרים לבין ישראל שהיה אמור להגיע לטורקיה, ירדן והרשות הפלסטינית", מספר סולימן. "אריאל שרון התמנה לשר התשתיות (1996) ואני חושב שהוא לא התלהב מכך שישראל תהיה תלויה בגז מצרי. בסוף הוקם פרויקט הרבה פחות אמביציוזי מזה שתכננו".
הזוג המוזר
"המסקנה שלי הייתה שכל עוד הדברים תלויים באיש מסוים בממשלה זו או אחרת, הם מועדים לכישלון. חשבתי ששיתופי הפעולה צריכים להתחיל למטה בין אנשים ולא מלמעלה", אומר סולימן ואז מסביר את הרעיון שעלה במוחו של משאית מזון משותפת יהודית-מוסלמית.
לדבריו, הוא התחיל לכתוב את הספר "ערבי, יהודי ומשאית" אחרי שנשיא מצרים אנואר סאדאת בא לירושלים (1977), אך סיים את כתיבת הספר רק בשנה שעברה. "זה לא קרה בארץ כנען, אלא בשכונת ברונקס בניו יורק", הוא כותב בכריכת הספר שאותו הוא מקדם בהופעות ברחבי ארה"ב, האחרונה שבהן לפני כמה ימים בפלורידה. "מדובר בסיפור על בני זוג מוזרים שהמציאות כפתה עליהם לחיות ביחד, אבל הם הפכו לחברים ולשותפים לעסק".
גיבורי ספרו של סולימן הם עלי, פלסטיני ומוסלמי אדוק, ודוד, יהודי אורתודוקסי. שניהם נאלצו לחלוק מטבח משותף, שבו כל אחד מחזיק סט של כלי מטבח משלו ובהדרגה הם מגלים את המשותף ביניהם.
עלי ודוד התפללו כל אחד בחדרו ועד מהרה גילו ששניהם מתפללים מזרחה לאותו מקום. אחרי שהקימו משאית מזון משותפת, כל אחד הסתייע בחבריו הקרובים. מטרת יוזמתם הייתה להצליח מבחינה עסקית, אך באמצעות משאית המזון, כותב סולימן בספרו, הצליחו שניהם להתגבר על האיבה והמחלוקות שהתגלעו ביניהם.
המשאית מוכנה, התפריט בדרך
"זה מה שדחף אותי ואת אשתי לין סקייניר לרכוש משאית ולהכשירה ככלי לתקווה. היא הכלי הראשון לקרן למימון ועידוד שיתופי פעולה בין יהודים וערבים, אמנים, כותבים, מוזיקאים וכמובן יזמים צעירים", הוא מסביר.
סולימן השקיע סכום ראשונים, אותו השיג מרווחי ספרו ומתרומות, וכבר את הקים את משאית המזון שלו. "אנחנו נמצאים בשלב של קביעת התפריט", אומר סולימן. "אנחנו מקווים שהיא תתחיל תנועה בחודש יוני".
סולימן חושב בגדול. הוא נמצא בקשר עם אימאם ורב שייתנו חסות לפרויקט ומקווה להביא להשקת היוזמה שלו את שגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן ואת הנציג הפלסטיני בבירה האמריקנית.
כלי התקשורת כבר רודפים אחרי סולימן ולא צפויה להיות לו בעיה בפרסום היוזמה המקורית שלו. הוא כבר התראיין לכמה עיתונים, בהם ל"וושינגטון פוסט" וסיפר: "מחר אני מתראיין לטלוויזיה מדובאי. בוב שיפר, מנחה התוכנית 'מול פני האומה' של CBS צלצל וגילה עניין".
סולימן משוכנע שמשאית האוכל המוסלמי-יהודי תניב רווחים שיאפשרו להפעיל משאיות נוספות כאלה בערים אחרות בארה"ב, והוא מקווה שבסופו של דבר יפעיל משאיות שלום גם בישראל ובגדה המערבית.
"המשאית הזו תסתובב ברחבי וושינגטון בכניסה לקמפוסים ובנקודות שונות בעיר. אני מקבל פניות מבתי כנסת ומרכזים איסלאמיים. לא תהיה שוב בעיה לעשות רווחים ולקבל פרסום. המשאית הזו תהיה עסוקה", מבטיח ד"ר סולימן. "אנחנו לא נחכה לפוליטיקאים. נעשה את השינוי מהשטח".
לפנייה לכתב/ת 
