שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היי-טנק: עם השריון המתחדש שיילחם בחיזבאללה
    בתרגיל בגולן הבנתי שהטנק לא מת: הלוחמים-ילדים שגדלו על משחקי מחשב מפעילים מכונה שהטכנולוגיה הפיחה בה חיים, ו"מעיל רוח" שכנע גם את אימא. "משגרי רקטות" בבסיס סורי מפעם, מצלמות באוויר וים של נתונים על המסך ביבשה - כך מתכונן צה"ל למלחמת לבנון השלישית
    פייר, הייתי מאוכזב. לפני יומיים, מעט לפני עלות השחר עמדתי על תלולית בשטח אש ברמת הגולן ומה שראיתי לא תאם את ציפיותיי. סביבי, אפילו די קרוב, שמעתי נהמה של עשרות מנועי דיזל פועלים בהספק מלא, אבל מה שראיתי היה רק דחפור פה, נגמ"ש שם. באתי לראות מקרוב את הטנק הכי חדיש של צה"ל, מרכבה סימן 4, בתרגיל מבצעי המדמה את הלחימה הקרקעית שתהיה בלבנון - אם תהיה - בפעם הבאה. אבל כוונות לחוד ומציאות לחוד: אני כאן כבר חצי שעה ולא רואים אפילו טנק אחד לרפואה.

     

    השבוע בגולן    (עריכה: אסף קוזין)

    השבוע בגולן    (עריכה: אסף קוזין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אלוף-משנה סער צור, מפקד חטיבת השריון 401, מרגיע אותי. "אנחנו נעים היום אחרת בשטח. טוב מאוד שאתה לא רואה אותם בינתיים למרות שהם ממש קרובים אלינו. זה סימן שגם לחוליות הנ"ט של חיזבאללה יהיה קשה לפגוע בהם". מארבי טילי הנ"ט והמטענים שחיזבאללה מכין, הוא מסביר,

     "מחייבים אותנו לנוע בהסתר כדי להשתלט בהפתעה על אזורי השיגור של הרקטות. בשביל זה אנחנו צריכים לנתח היטב את השטח ואת האיומים, לקבל הרבה אש חיפוי מהקרקע ומהאוויר ולנצל עד למקסימום את כושר העבירוּת של טנקי המרכבה".

     

    סער המח"ט מנחית בקשר בלת"מים (אירועי לחימה בלתי מתוכננים מראש) על אודי המג"ד, שנחיל הטנקים והנגמ"שים שלו כבר נע ויורה ממש לידינו, בתוך שלוליות הענק והבוץ השחור העמוק של הגולן. בצוות הקרב הגדודי שעליו מפקד אודי, מג"ד הטנקים, פועלים - בנוסף לכמה עשרות טנקי מרכבה סימן 4 - גם פלוגת לוחמים מחטיבת הנח"ל, מחלקת הנדסה קרבית שמפעילה גם דחפורי ענק מסוג D-9, מחלקת רפואה ומודיעין.

     

    בין הפגזים (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    בין הפגזים(צילום: דובר צה"ל)

     

    הטנקים צלחו את השטח הבעייתי, לנגמ"שים היה קשה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    הטנקים צלחו את השטח הבעייתי, לנגמ"שים היה קשה(צילום: דובר צה"ל)
     

    האתגר הראשון בתרגיל היה מעבר מהיר של צוות הקרב הגדודי למתקפה לתוך שטח לבנון. המשימה: להשתלט במהירות על אזורי שיגור הרקטות כדי לשתק את הירי באמצעות נוכחות פיזית בשטח. הניסיון שנצבר בשנים האחרונות בלבנון וגם בעזה מוכיח שזה האמצעי הבדוק ביותר. הבעיה היא איך מגיעים לשם מהר ובלי להיפגע. השטח בעייתי לטנקים: הררי ומחורץ בעמקי נחלים עם מדרונות תלולים ומכוסים צמחייה עבותה.

     

    מצד שני - אין גורם כמו הטנקים שמאפשר להשתלט במהירות ובביטחון יחסי על שטח ולהחזיק בו. לכן התרגיל נפתח במסע לילי ארוך וקשה של הצוות הגדודי במעלה הערוצים והנקיקים העולים לגולן, תוך שהדחפורים מגשרים ומכשירים מעברים על מכשולי מים. טנקי המרכבה סימן 4, עם מערכות ההנעה המשוכללות והמנועים החזקים, צלחו יפה את הנתיב הקשה והגיעו לאזור היעדים מהר יחסית אף כי לעתים נאלצו טנקים לגרור זה את זה. אבל הנגמ"שים של החי"ר (ה"זלדות" - M-113) התקשו מאוד.

     

    מעיל המצופה

    בסופו של דבר עמדו כל מרכיבי צוות הקרב בלוח הזמנים שהוקצב לתנועה אל אזור היעדים, מוכנים לתרגיל האש החיה. הטנקים בכוח המחפה יורים אל מטרות בשטח. חלק מאתרים מטרות לירי במשקפת ואת השאר מקבלים באמצעות מערכת ה"צי"ד" (צבא יבשה דיגיטלי). שאר הכוח נע לעבר מתחם בנוי שהיה פעם מחנה של צבא סוריה. לפי סיפור התרגיל זהו כפר לבנוני שחיזבאללה הפך למתחם מבוצר ומשגר ממנו רקטות לישראל.

     באזור דרום לבנון יש לארגון השיעי כ-180 כפרי לחימה כאלה. במחנה הסורי לשעבר המדמה כפר כזה הציבה מנהלת התרגיל "ביום אויב" המשגר מעת לעת רקטות דמה. 
     

    ליד ביום האויב עומד מפקד הגיס הצפוני, אלוף נועם תיבון. הוא בא לראות בשטח איך מתנהלים "התרגילים על מודל" שעורכים צוותי הקרב החטיבתיים והגדודיים שיילחמו תחת פיקודו. מטבע הדברים, על סמך הניסיון הרב שצבר בלחימה נגד גרילה, יש לאלוף תיבון מה להעיר ולתקן וגם להתעדכן בביצועים של מערכות נשק חדישות. בשיחה אישית עם המח"ט הוא יורד לפרטי פרטים ומסביר שזה נחוץ לו כדי להבין מה הוא יכול לדרוש מהכוחות שיילחמו בשטח. לפני לכתו הוא מפטיר לעברי בשביעות רצון: "לי אין ספק שאם ניכנס ללבנון נוכל לבצע את מה שמצפים מאיתנו".

     

    ממש לא פאסה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    ממש לא פאסה(צילום: דובר צה"ל)

     

    זה התחיל במסע לילי קשה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    זה התחיל במסע לילי קשה(צילום: דובר צה"ל)
     

    סער המח"ט טופח על גבי ומצביע למעלה. לאור קרני השמש הנמצאת כבר גבוה במזרח אני רואה מזל"ט מסוג "רוכב שמיים" משייט מעלינו וטס לכיוון האזור המשוער שבו יושב "האויב". הוא טס מספיק נמוך כדי שהמצלמה שבגחונו תבחין בפרטים שעל הקרקע, ומספיק גבוה כדי להיות מעל לטווח פגיעה באש קלה מהקרקע. התמונה עוברת בשידור ישיר לכוח על הקרקע. וזה לא הכול.

     

    לרשות הכוח שתרגל השבוע עומדים טכנולוגיה ואמצעים שכוחות היבשה אפילו לא יכלו לחלום על שכמותם במלחמת לבנון השנייה או במבצע עופרת יצוקה. האמצעי החשוב מכולם הוא מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמותקנת במרכבה סימן 4. המערכת מגינה על הטנק וצוותו מפגיעת רקטות RPG או טילי נ"ט המשוגרים במדויק לעברו, והוכיחה את עצמה לאחרונה כמה פעמים בגבול רצועת עזה.

     

    מעניין לציין שמספר המתגייסים שמבקשים להגיע לשריון גדל מאז שפורסם דבר הכנסת "מעיל רוח" לשירות. מקצת המתגייסים מודים שאימותיהם לחצו עליהם להגיע ליחידות שמפעילות מרכבה סימן 4. אבל "מעיל רוח" היא לא רק מערכת הגנתית, יש בה כדי לשפר את היכולות ההתקפיות של הטנק.

     

    ניסוי של "מעיל רוח". האימהות רוצות מרכבה סימן 4 (באדיבות משרד הבטחון) (באדיבות משרד הבטחון)
    ניסוי של "מעיל רוח". האימהות רוצות מרכבה סימן 4(באדיבות משרד הבטחון)

     

    מי שמיהר להספיד את הטנקים וטוען שהם כבר פאסה בשדה הקרב הא-סימטרי ובשטח בנוי, לא הביא בחשבון מערכות טכנולוגיות כמו זו ואחרות, שמשדרגות את יכולותיהם להתמודד עם הנ"ט והמתחמים המבוצרים של חיזבאללה. כך גם מול צבאות סדירים המפעילים טנקים, שעלולים לאיים על ישראל.

     מערכת צי"ד מאפשרת כבר כיום למפקד הטנק הבודד ולחייליו לקבל נתוני מודיעין תוך כדי קרב ולשגר פגז מדויק מאוד לאן שצריך.

     

    עם זאת, סביר להניח שבזמן קרב לא יהיו למ"פ הטנקים או למג"ד החי"ר זמן וחלוקת קשב להבין את שפע הנתונים שעל צג המחשב. "עודף המידע הוא בעיה רצינית שאני לא בטוח שאנחנו מתמודדים איתה נכון", מודה קצין שריון ראשי, תא"ל עופר צפריר. הוא בא לבחון את תפקוד צוותי הטנקים והמערכות הטכנולוגיות בזמן התרגיל וקיבל חיזוק נוסף לדעתו: צריך להרחיב את השימוש בטכנולוגיות חדישות אך לצמצם את נפח המידע שמגיע לכל דרג ודרג. רק כך אפשר יהיה לעשות בו שימוש יעיל.

     

    איך מתמודדים עם שטף המידע החדש? (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    איך מתמודדים עם שטף המידע החדש?(צילום: דובר צה"ל)
     

     

    אבל בשלב מאוחר יותר של התרגיל נוכחתי במו עיניי, ממושב הטען-קשר באחד הטנקים, שהעסק בכל זאת עובד. הלוחמים-ילדים של היום שגדלו על משחקי מחשב מבינים היטב את בליל הסימנים שעל הצג ויודעים, תוך כדי נסיעה מהירה וקופצנית, לתרגם את הנתונים לפגז שפוגע לעתים די קרובות במטרה או כדי לחמוק ממטען נפץ שהוטמן על הציר. אין ספק שהטכנולוגיה החדשה הפיחה חיים ופונקציונליות חדשים בטנק.

     

    ביום שאחרי הטנק

    בינתיים נכנסו הטנקים וחיילי הנח"ל למתחם שדימה את הכפר של חיזבאללה. הרופא של גדוד השריון וכמה חובשים פרשו תחנת איסוף גדודית ליד מבנה הרוס ומפויח. פלוגת הנח"ל "תרמה" כמה פצועים שפונו לתחנת איסוף גדודית (תאג"ד) בנגמ"ש או נישאו באלונקות. אפילו פציעות מדומות נחבשו ברצינות מלאה תחת פיקוח וביקורת מחמירים של הרופא.

     

    "בניגוד לעבר, היום ביצוע המשימה ניצב בראש סדר העדיפויות. זו לא קלישאה ואנחנו יודעים מצוין במה זה כרוך", אומר אודי המג"ד ורומז לאבידות שעלולים הוא ואנשיו לספוג. ומיד הוא מוסיף: "השירות בקו בעזה הוסיף לנו המון בתחום המיומנות, הביטחון העצמי והכשירות המבצעית ואפילו תחזוקת הטנקים השתפרה. עובדה שכל הטנקים והצוותים שלי הגיעו הנה בכשירות מלאה אחרי ארבעה ימים בשטח קשה וירי אש חיה". בקו בעזה חווה הגדוד כמה פעמים ירי ומצבי לחימה, כולל במבצע עמוד ענן.

     

    מסתדרים בחי"ת (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    מסתדרים בחי"ת(צילום: דובר צה"ל)

     

    מסדר הסיום, כמו בימים ימימה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    מסדר הסיום, כמו בימים ימימה(צילום: דובר צה"ל)
     

    על משטח בוצי סמוך החלו ההכנות למסדר סיום. בשריון, מימים ימימה, אין מחמיצים הזדמנות לערוך את הטנקים והנגמ"שים בחי"ת ולנאום נאומים. אפילו אם מדובר רק בתרגיל גדודי. המהפך התרבותי בשריון מתבטא בקרון גדול שהגיע וחנה סמוך לטנקים המכוסים בוץ. בתוכו ייערך תחקור ביצועי הכוח בתרגיל - תוך שילוב בין דיווחי מפקדים לבין חומר שהוקלט בווידאו במכשירי הטנקים ובמחשבים הקרביים בזמן לחימה. מי אמר שרק חיל האוויר יכול?

     

    השאלה כרגע אינה אם הטיל הצליח לכופף את כנף הטנק ולהפוך אותו למיותר,
    אלא היכן מוצאים את הסכומים האדירים הדרושים לרכש "מעיל רוח" (כ-250 אלף דולר לטנק) או מערכות צי"ד או פגזי ה"כלנית". שלא לדבר על המיליונים שעולה מרכבה סימן 4 שמשקלו עם המיגון הוא 70 טון.

     

    בעתיד, מה שכנראה בכל זאת יחרוץ לשבט את גורלו של הטנק הם מחירו האסטרונומי ומשקל המיגון. לא מעט מומחים טוענים, בצדק לדעתי, כי זמנו של טנק המערכה הכבד עבר. הגיעה השעה לתכנן או להמציא רכב קרבי עתידי קל משקל, שיהיה ממוגן במערכת אקטיבית ויוכל לנוע במהירות בשטחים קשים למעבר (מה שיוסיף להגנתו) - ועם זאת תהיה לו עוצמה וקצב אש לא פחותים מאלה של הטנק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל
    מרכבה סימן 4. שוקל 70 טון
    צילום: דובר צה"ל
    קצין שריון ראשי, תא"ל עופר צפריר, ומפקד הגיס הצפוני, אלוף נועם תיבון
    צילום: דובר צה"ל
    מומלצים