שתף קטע נבחר

תוריד הידיים מהבת שלי: כשתופסים אתכם על חם

לאורן הדר אין הרבה מזל: תפסו אותו על חם בבית של הבוס שלו, בחיפוש משטרתי שגרתי ואפילו ברשות הפלסטינית. מה עושים כשתופסים אתכם, איך מתמודדים עם זעם ההורים ואילו נזקים עלולים להגרם?

דמיינו את התרחיש הבא: אתם שוכבים עם מי שאתם הכי אוהבים והכל מושלם. הביצועים שלכם מדהימים, הצד השני מתפתל לכם בין הידיים ואתם מתחילים להתקדם במרץ לעבר שיא משותף ומרהיב; הכל במקום ואז הדלת נפתחת ואמא שלה עומדת שם וצווחת: "מההה אתם עושים?! למה העיניים שלה מכוסות?". אוי לא.

 

עוד בנושא:

תאונות סקס מביכות: מחדר המיטות לחדר המיון

צנח לו זלזל: מדריך חירום לתקלות סקס של גברים

 

אוי כן. מדובר בתרחיש אימה שאי אפשר להתכונן אליו, במיוחד אם זו אחת הפעמים הראשונות שלכם ביחד. כשתופסים אתכם שותפים לדירה או חברים זה פחות בעייתי. מקסימום, תזכו למבטים קרירים למחרת ולהערות כמו: "בפעם הבאה, נועלים את הדלת" או "יש לכם מקום לעוד אחד?".

 

 

אבל כשזו המשפחה, הסיפור יכול להסתבך בקלות. ילדים וילדות, תפסו אותי. תפסו אותי ביום ותפסו אותי בליל. תפסו אותי בשמש ותפסו אותי בצל. בחלק מהמקרים, הייתי המום לגמרי שבני המשפחה נתנו לי לעזוב את המקום בחתיכה אחת.

 

מאמי יא מאמי, את בבית?

לפני הכול עליי להודות שאני אתיאיסט; איני מאמין בכוח עליון משום סוג, אבל לפעמים קורים דברים שפשוט אי אפשר להסביר בדרכים הידועות. כך היה בערב אחד שביליתי ברמת השרון, בביתו של אחד ה'שושואיסטים' הבכירים ביותר במערכת הביטחון, כזה שאתם מצפים שהשעון שלו יוכל לירות קרני לייזר ולגרום למכונית שלו לעוף.

 

הוזמנתי לאותו בית על ידי מאמי, ביתו הצעירה של השפיון. היא היתה בחורה כיפית ומתוקה לגמרי שהכרתי באינטרנט. הגעתי אליה וישבנו לראות איזה סרט. תוך שש שניות מלחיצת Play הפך הסרט לאטרקציה המשנית ביותר של הערב. מהר מאוד תפסה אותי מאמי בצווארון וגררה אותי אל חדרה. בתוך עשר דקות הייתי קשור למיטה שלה כל כך חזק, שהייתי שורד תאונת שרשרת של כמה בתים.

 

כך עברה לה שעה קלה ומתוקה, במהלכה עשתה מאמי חיקוי אמין של ליידי גודייבה, לו היתה רוכבת על סוס-קפיץ בגן משחקים עירוני. לאחריה, שאלה אותי מה המדיניות האוראלית שלי ואם אהיה מוכן לשלוף לשון. "כמה שבא לך, רק תגידי לי מתי לעצור", אמרתי בבטחה, מבושם מעונג. את הזמן שחלף מאז הנהנתי כמו מפגר שכחתי; כל שאני זוכר הוא שבשלב מסוים כבר לא הרגשתי את רוב הפרצוף שלי, אבל הייתי מבסוט.

 

"מאמי, את בבית"? נשמע קול עמוק, סמכותי ומהדהד בחלל הבית. "אוייי, הוא אמור להיות בחו"ל! שיט!" צייצה מאמי. "ממהוווהמה הווהואו", עניתי אני. היא כל כך נבהלה שניתרה ממני, התיישבה על המיטה והחלה למלמל: "מה אני אעשה? הוא יהרוג אותי!". הצלחתי לשחרר יד אחת ולהחלץ ממלתעות המיטה. "מה עושים?" שאלתי. "תתחבא!" באה התשובה.

 

הו לא, לאן בורחים? מה עושים עכשיו? אבא שלה דופק בדלת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הו לא, לאן בורחים? מה עושים עכשיו? אבא שלה דופק בדלת(צילום: shutterstock)

 

כאן הזמן לספר שבאותה תקופה עבדתי בחברה שקשורה למערכת הביטחון. ואותו Dubble 0 משה, היה הבוס של הבוס של הבוס שלי. התלבשתי בשיא המהירות. חלף לו נצח וחצי לפני שהבנתי שהסיבה שאני לא מצליח ללבוש את הג'ינס שלי הוא שאני מחזיק את המכנסיים שלה. הצלחתי להתלבש ופתחתי את הדלת לאט. ראיתי אותו הולך במורד מסדרון הדירה, חולף על פני וממשיך אל חדר השינה שלו. זינקתי כנינג'ה וטסתי אל השירותים.

 

משם שמעתי את השיחה הבאה: האב שאל את מאמי אם היא לבד, והיא אמרה "לא, אני עם אורן. סיפרתי לך עליו. הוא בשירותים", ואז החלה חקירה שרק איש ביטחון אמיתי יכול לשלוף. הוא שאל אותה מה עשינו - ענתה שראינו סרט. "אה, אז למה ה-DVD והטלוויזיה סגורים?" חקר. ענתה שהלכנו למטבח כדי להכין אוכל. "וגם שם לא פתחתם את האור?" התעקש.

 

בשלב זה החלטתי להוריד את המים, לשטוף ידיים, לפתוח את הדלת ולצאת אל גורלי. ניגשתי אליו, הושטתי את ידי ואמרתי בקול הכי עמוק, סמכותי ומהדהד שיכולתי להפיק: "עווב טוג מר וויבווה, אווי אוון". כן, לשעה ארוכה של מין אוראלי יש מחיר: הפרצוף שלך פשוט נתקע. לך תגבב מילים, לך תרכיב משפטים. הוא שאל אותי כמה שאלות, שעל כולן השבתי בתנועות ראש ומחוות גוף כנות ומפוחדות מאוד. בשלב זה קלטתי שמאמי כל כך נלחצה שהיא לא הספיקה להתלבש כמו שצריך. גופה המיוזע היה מכוסה בעיקר בחולצה שבקושי עברה לה את קו הפופיק.

 

כמה דקות לאחר מכן הלכתי משם בחתיכה אחת, עצרתי מונית וניסיתי להסביר לנהג לאיזה עיר לקחת אותי (הוא לא הכיר את "תוו אוויוו"). מאמי לא ענתה לשיחות שלי ולא יצרה קשר מאז. אני מקווה שהוא עשה זאת בצורה הומאנית - היא היתה מותק של בחורה.

 

עונג שבת

את חסידה הכרתי באוטובוס בירושלים. שיחה קצרה גילתה לי שיש לנו חברים משותפים ומשם החלפנו טלפונים והתחלנו להתקרב. היא מאוד מצאה חן בעיני, בצורה שיכולתי להעלים עין מהעובדה שהיא דתייה, גרה בהתנחלות כל כך קטנה שלא צה"ל ולא הפלסטינים בכלל שמו לב אליה, ושאבא שלה הוא הרב של היישוב.

 

לא קל לצאת עם מישהי שמאמינה בדברים שאתה לא מתחבר אליהם, אבל היה לנו קליק מאוד מיוחד, מהסוג שגורם לנערה לפזול אל מחוץ לעולם התורה, אל עולם חילוני וססגוני, בו מסתובבים יצורים כמוני בלי מחסום ורצועה. היא הזמינה אותי לעשות שבת אצל המשפחה שלה. היה דווקא נחמד: כל בני הבית היו מסבירי פנים ושוחחנו על דת, מדינה, חברה ומה לא.

 

נדמה היה שהולך להיות לי לילה נחמד מאוד. השבת עברה לה בעצלתיים וכשיצאה, חיכינו שכל בני הבית ילכו לישון כדי לעשות מרתון מונטי פייתון. הייתי מופתע מאוד כשהיא סיפרה לי שהיא דתייה בעיקר כלפי חוץ, ומוכנה להמחיש לי בצורה פיזית מאוד עד כמה היא חילונית מבפנים. תוך זמן מה כבר התגלגלנו על השטיח כשלפתע נשמעה חבטה עמומה. כמו רגל של טמבל שפוגעת בדלת עץ, למשל.

 

הדלת נפתחה ומעלינו עמדה אישה זקנה שנראתה כמו יודה ממלחמת הכוכבים. היא גם נשמעה כמו יודה - לו היו מצוותים אותו למגפון ומכניסים את שניהם למיקרוגל. גם לסיפור הזה אין סוף שמח: כל מי שנדד על פני כביש 443 ברבע לחמש לפנות בוקר, מחכה לסיור צה"ל שיבוא לעצור אותו ולהחזיר אותו בחזרה למדינת ישראל - יסכים.

 

ילדה של אבא

את מיכלית הכרתי באיזה אתר היכרויות ונפגשנו יום לאחר מכן; היה בה משהו אנרגטי, שובב וקופצני. מין שילוב בין ספרנית בסרט פורנו וסמור. רציתי אותה, אפילו מאוד. אבל הניסיון המיני שלה התבסס בעיקר על בן זוג אחד, איתו היתה חמש או שש שנים. "שכבנו כמה פעמים", סיפרה לי, מבוישת; "פעם אחת ביום ההולדת שלי, פעמיים בשלו". או במילים אחרות, את הקילומטרז' המיני שלה היה אפשר לחשב בבדידים.

 

יצאנו כמה שבועות, במהלכם העברנו לילות כיפיים על הבר, ראינו הופעות וסרטים - וכל ערב נגמר באותה הצורה; ליוויתי אותה לדלת בית הוריה, חיבקתי אותה וזכיתי לנשיקה ארוכה על הלחי וללחיצת יד אמיצה. היא נהגה לומר לי שהיא אדם משפחתי מאוד ושמאוד חשוב לה שאפגוש את הוריה לפני שהיא תרגיש שאפשר להשקיע בי ושאני לא סתם איזה חרמן אקראי.

 

בכנות? לא הייתי. אני לא רואה בעיה בלפגוש בני משפחה של בחורות איתן אני יוצא, אבל היא היתה כל כך קשורה להוריה, כל כך תלויה במוצא פיהם שהעניין קצת הדאיג אותי. וערב אחד, הכל השתנה. נסענו לראות איזה סרט גרוע בסינמה סיטי וכבר בטריילרים של תחילת הסרט הרגשתי שאם לא יקרה הערב משהו חדש, אני פשוט אשתגע.

 

הסרט היה הקרנה מאוחרת ומגרש החניה היה ריק ברובו כשנכנסנו לאוטו, מדברים על כמה שג'ים קארי עבר את שיאו וכמה שזה עצוב. לא הספקתי לחשוב על איך אתמודד עם עוד ערב של בצורת והיא הסתערה עלי. התחלנו להתמזמז באלימות במכונית, ממלאים את החלונות באדים. אחרי שהספקנו לסיים סיבוב ראשון, אגרסיבי ופראי למדי, לעשן יחד את אותה הסיגריה ולהתחיל את הסיבוב השני, היה נדמה לי שראיתי משהו זז בחוץ. לפתע, נשמעה דפיקה מתכתית בדלת: "לפתוח, משטרה!".

 

פתחתי את הדלת וחטפתי סנוור כה חזק שהלם בפרצופי בכוח של סטירה. חתיכת פנסים מחלקים להם, לשוטרים. "מה אתה עושה פה? תראה לי בבקשה תעודה מזהה", אמר שוטר עגלגל עם שפם סטריאוטיפי למדי. הסבתי ראשי וראיתי שהבחורה התאיידה. "אני כאן עם חברה שלי, היא.. אהממ, יצאה רגע למצוא, אהה... שירותים". השוטר הביט ארוכות בתעודת הזהות שלי. "תסתלקו מפה, ארבע בבוקר עכשיו", נהם.

 

אחרי שהתרחק קצת, התלבשתי בזריזות ויצאתי לחפש אותה. באותם ימים עדיין היה פרדס ליד החניון ולאחר כמה דקות של חיפושים מצאתי אותה מכורבלת בתוך עצמה מתחת לעץ, רועדת ובוכייה. לקחו לי כמה דקות להרגיע ולדובב אותה. "זה.. זה.. זה אבא שלי". אמרה. אבא שלה, אותו אני אמור לפגוש בהמשך השבוע, ראה אותי - ואולי גם אותה.

 

לאחר התקרית היא לא יכלה לדבר איתי. מסתבר שאבא שלה ראה בדיוק מה הלך שם והפסיק לדבר איתה. אני לא יודע איך הסיפור נגמר. כי כל זה היה מוזר מדי עבורה והיא העדיפה שלא לראות אותי שוב.

 

איך אתה רוצה אותי? באוטו או מחוצה לו? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
איך אתה רוצה אותי? באוטו או מחוצה לו?(צילום: shutterstock)

 

כן, זה בעייתי כשתופס אתכם בן משפחה. בפעם אחרת תפסה אותי אמא מגוננת במיוחד, אשר פשוט הסתערה עלי והתחילה להרביץ לי תוך כדי זעקות של "תעוף מכאן ותוריד את הידיים מהתינוקת שלי! סוטה! מגעיל!". קצת צבוע מצידה, אם תשאלו אותי, בהתחשב בעובדה שהבת שלה היתה מחופשת לאשת החתול באותו ערב. ולא, זה לא היה פורים.

 

 

במקרה אחר, תפס אותי אח גדול זועם שהיה כל כך מופתע שהשליך עלינו כוס קפה. אני התחמקתי, אחותו הקטנה - קצת פחות. ועד היום יש לי סיוטים מהפעם בה הייתי עם מישהי על גג של בניין בצבא ליד גדר גבול, עת עברו בשביל הסמוך שלושים תלמידי כיתה ד' פלסטינים בדרכם לעוד יום לימודים.

 

אז מה עושים אם תופסים אתכם באמצע?

זה תלוי: אם תפס אתכם חבר - זו כבר בעיה שלו. צריך להתלבש, להתנצל ורצוי גם להציג את עצמכם אם לא הכרתם קודם לכן. מה יש, קצת נימוס. העניין מסתבך כשתופס אתכם בן משפחה.

 

לכך יש לי פיתרון פשוט מאוד: לא עושים סקס בבית של ההורים. אם כבר נתפסתם, פשוט בקשו מבני המשפחה לכבד את הפרטיות שלכם ולהבין שאם זעקות עונג בוקעות מעברה השני של הדלת, כנראה שזוהי דלת שהם לא רוצים לפתוח.

 

בהצלחה!

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אבל אבא, זה לא מה שאתה חושב!
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
אוי בייבי, את טובה אליי
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים