"הגעתי לניו-יורק בפעם הראשונה ב-1997”, מספר הצלם נתן דביר. “חברים אמרו לי שניו-יורק היא כמו תל אביב, רק בגדול. ובאמת, כשיצאתי מהרכבת התחתית ברוקפלר סנטר נעתקה נשמתי! לא הצלחתי לתפוש את הממדים. באותו ביקור ראיתי לראשונה שלטי פרסומת ענקיים שלא היו קיימים אז בארץ". אותו מפגש ראשון עם שלטי הענק ליווה את נתן דביר במשך שנים, אבל רק כעת, אחרי שנתיים של עבודה על הפרויקט, הוא הבשיל לכדי תערוכה, שנפתחה השבוע בגלריה "אנסטסיה פוטו" (166 Orchard St. corner of Stanton).

Zara

בסידרת הצילומים שנקראת Coming Soon נראים שלטי ענק במרחב העירוני של ניו-יורק המשתלבים ויוצרים ניגודים מעניינים עם המציאות הסובבת את השלטים ואת האימאג'ים המופיעים עליהם. במשך תקופה ארוכה, מאז עבר לני- יורק ב-2008, הסתובב נתן באיזורים המרכזיים של העיר: השדירה החמישית, הארלד סקוור וטיימס סקוור, כשהוא מתבונן בשלטים העצומים ובמה שמתרחש מתחתיהם. התוצאה, מלבד היותה מרהיבה בצבעיה ובסיפור שהיא מספרת, מעוררת מחשבה בדבר הפער בין המציאות של העיר לזו שמציגה המדיה. באחד הצילומים, אותו צילם דביר בפינת השדירה החמישית ורחוב 45, מופיעה פרסומת ענקית בה דקלים על שפת נהר, ומעליה הכיתוב "הפכו את חייכם לסופשבוע אחד ארוך". למרגלותיה, יושב סוחר כובעים וצעיפים, מצונף במעילו ביום חורף ניו-יורקי קר. תמונות אחרות מעמידות אל מול הממדים של דוגמני האופנה הדקיקים את גודלם האמיתי של האנשים החיים בעיר הזאת. בצילום הראשון בסידרה, אותו עשה נתן כבר ב-2008, נראית פרסומת ענק ל"זארה" בשחור-לבן ומתחתיה עגלת קיוסק צבעונית ומוכרת כל כך מהרחובות של ניו-יורק. הוא מספר על היום בו יצר אותה: “שבועיים-שלושה אחרי שעברתי לפה הלכתי לצלם בשדירה החמישית, שהיא בעיני הסמל של החלום האמריקאי. על הדרך צילמתי את שתי התמונות הראשונות בסידרה, למרות שלא ידעתי אז שהן יהפכו לסידרה. התמונות ההן משכו אותי לתופעה הזאת של שילוט החוצות ומאז, בכל פעם שאני רואה אותם השלטים האלה מושכים את תשומת ליבי, אבל רק לפני שנה-שנתיים התחלתי לעבוד על זה בצורה יותר מסודרת". 

Tommy Bahama

למה לקח לך כל כך הרבה זמן?

"זהו הפרויקט המשמעותי הראשון שאני משחרר שקשור לכאן, לניו-יורק. לקח לי זמן לעבד עם עצמי מה אני רוצה להגיד לגבי העיר הזאת. כשאנחנו מגיעים לכאן בתור תיירים אנחנו לא יכולים להפסיק לצלם, הכל מעניין. אבל כשאתה עובר לגור פה, הדברים האלה נהפכים לשיגרה והקסם הראשוני מתחלף במשהו ממשי יותר. לקח לי זמן להבין מה היחס שלי כלפי הנושאים האלה, מה מושך לי את העין ומה אני רוצה להגיד בקשר לזה. גם האסתטיקה של הפרויקט הזה מאוד שונה ממה שעשיתי קודם וזה משמח אותי. אני לא רוצה להיות מקובע, חשוב לי לעשות כמה דברים שונים שמביעים את הרעיונות שיש לי ודורשים עשיה שונה כצלם".

Dolce&Gabbana

ומה מושך אותך בשלטים האלה?

"הסיטואציה מרתקת ומטרידה אותי בעת ובעונה אחת. בשלטים יש משהו שנועד למשוך את העין והם אכן מפתים, ומצד שני אני לאו דווקא מרגיש הכי נוח עם הרעיון שהם מבטאים. שמתי לב לתופעה מרתקת: אנשים אמריקאים  שצילמתי, וגם אנשים אמריקאים שראו את התמונות, לא שמים לב לשלטים האלה. הם חוסמים את עצמם מנטלית, לעומת אנשים שלא נולדו וגדלו בארה"ב ונוטים לשים לב לשלטים הרבה יותר. הפרסום הפך כאן לחלק כל כך אינטגרלי בתרבות, שיכול להיות שהמקומיים יוצרים מנגנון שחוסם את זה. אני רוצה שהסוגיה הזאת תהיה חלק מסדר היום של הצופה בזמן שהוא נמצא בתערוכה ואפילו אחרי זה. אחת מהמטרות שלי היא לפתות את הצופה להסתכל בתופעה מסוימת ואז לגרום לו להרהר עם עצמו מה המשמעויות שלה".

נראה שעד כה נתן מצליח עם צילומיו לעורר תשומת לב רבה, והוא כבר הספיק לזכות בפרסPDN Photo Annual בזכות הפרויקט, ובמקביל לתערוכה בניו-יורק הוא מציג כעת שתי תערוכות יחיד נוספות, האחת בפלורידה והשניה באוהיו. 

לפרטים נוספים בקרו באתר www.natandvir.com