שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הסיפור המופלא של בנג'י הקוף
    החיים של בנג'י, גור קפוצ'ין חום החלו ברגל שמאל. רגע לאחר שנולד בגן חיות בצפון והותקף קשות ע"י אחד הזכרים בלהקה, נאלצו הווטרינרים לקטוע לו את יד שמאל. ד"ר תמר פרדמן ועופרי איתן ממקלט הקופים הישראלי בבן שמן לקחו אותו תחת חסותם והפכו להורים מאמצים מסביב לשעון

    במקלט הקופים הישראלי ביער בן שמן, עסוקים בשיגרה בטיפול בעשרות קופים בוגרים שהגיעו ממעבדות לניסויים בבעלי-חיים, הוחרמו מאנשים שגידלו אותם בניגוד לחוק או נלקחו מפינות חי צפופות שלא יכלו לספק את מרחבי המחייה הדרושים להם.

     

    בחודשים האחרונים, דייר אחד קטן ושובב, מעסיק את צמד המטפלים במקלט מסביב לשעון.

     

    כתב וצילם: ארז ארליכמן, ארכיון בנג'י: תמר פרדמן, צחי אייזנברג ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי    (צילום: ארז ארליכמן, ארכיון בנג'י: תמר פרדמן, צחי אייזנברג ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

    כתב וצילם: ארז ארליכמן, ארכיון בנג'י: תמר פרדמן, צחי אייזנברג ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי    (צילום: ארז ארליכמן, ארכיון בנג'י: תמר פרדמן, צחי אייזנברג ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    חיים בלי יד ואמא

    החיים של בנג'י, גור קוף קפוצ'ין חום התחילו בכאב ובהלה. הוא נולד בגן חיות בצפון וביום שהגיע לעולם, כבר הותקף ככל הנראה על ידי אחד הזכרים בלהקה.

     

    "כשמצאו אותו פצוע ונשוך ביד ביום בו נולד, הוא פונה לטיפול במרפאה ווטרינרית שם ניסו לתקן לו את השבר שנגרם כתוצאה מהנשיכה", אומר ד"ר צחי אייזנברג, וטרינר במקלט הקופים. "התיקון לא הצליח ובניתוח נוסף, המקום כבר היה עם נמק ולא הייתה ברירה, אלא לקטוע לו את יד שמאל. הניתוח למעשה הציל את חייו".

     

    בגן החיות לא הצליחו לשלבו מחדש בלהקה וחיפשו מקום שיוכל לשמש לו כמשפחה אומנת. כשד"ר תמר פרדמן, פרימטולוגית (חוקרת קופים) ומנהלת העמותה למקלט הקופים הישראלי עודכנה בסיפור הטראגי של הגור, היה לה ברור שהוא זקוק לאמא חלופית.

     

    בנג'י הגיע אל ד"ר אייזנברג מספר ימים לאחר הניתוח, קיבל תרופות לשיכוך כאבים ואנטיביוטיקה. "ברגע הראשון היתה התלבטות איך לקרוא לו ובסוף בחרנו בשם "בנג'מין באטן, בדומה לספר ולסרט הקולנוע, בנג'י נראה כמו תינוק מאוד זקן ומכאן השם", הוא מסביר. לאחר מכן, הועבר הקוף לידיה של תמר.

     

    "גורים בגיל של בנג'י צמודים לאמא שלהם 24 שעות ביממה. לא עוזבים אותה לרגע. מכיוון שרצינו שבנג'י יגדל כמו גור נורמלי בלי בעיות נפשיות, החלטנו לגדל אותו בדיוק כמו אמא, כשהוא יהיה צמוד אלי או למטפל", היא מספרת ל-ynet כשאנחנו נכנסים אל המשרד שלה בפארק הקופים. האתר התיירותי עבר לאחרונה לידי העמותה וההכנסות מהמבקרים מסייעות לא רק בתחזוקת הפארק, אלא גם בתמיכה בקופים הרבים במקלט.

     

    "כשהוא צמוד אלינו, רק כך הוא יוכל לגדול בידיעה שתמיד יש מישהו שיהיה איתו, אם הוא מתוסכל, פוחד, צמא או רעב, יש לו למי לפנות בכל רגע נתון. רוב הקופים שמגיעים אלינו למקלט לשיקום, לא מגיעים בגיל כה צעיר, אלא אחרי שנים רבות של בדידות במעבדות לניסויים, או שנלקחו מהאמא שלהם בגיל אפס והאמון שלהם בעולם הוא קריטי".  

     

    מצא מקלט

    עמותת "מקלט הקופים הישראלי" הוקמה ב-1996 על ידי פרדמן במטרה לשמש בית מקלט לכל קוף במצוקה בישראל. לדבריה, הגיעו מאז ההקמה למעלה מ-300 קופים ממינים שונים לטיפול ושיקום. "בהתחשב בכך שאין בישראל קופים בטבע כמו באפריקה או אסיה, מדובר במספר עצום לכל הדעות", היא מגלה.  

     

    אי אפשר להישאר אדיש לבנג'י. כשהוא נכנס למשרד של תמר ומזנק אליה בהתלהבות בדיוק כשהיא בעיצומה של שיחת טלפון, העולם נעצר לכבודו. הוא מטפס לה הראש, דוחף ידיים אל השיער והיא בשלווה אימהית מחלצת אותו בעדינות ומורידה אותו אל השולחן. משם הוא ממהר להחריב קערת עוגיות ומפזר אותה על השולחן. הוא בודק את אחת העוגיות בזמן שעופרי איתן, המטפל הצמוד שלו, בוחן אותו ומנסה להעריך מה יהיה הצעד הבא שלו.  

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

     

    "מעל ל-200 קופים מצאו בית קבוע בארצות המוצא שלהן בין אם מדובר בשמורות טבע או מקלטים עם שטחים פתוחים שיכולים לתת להם את הבית הכי קרוב לטבע שאפשר", היא מוסיפה. בנג'י משתלט על חפיסת סוכרזית צהובה ומחליט לשחק איתה תופסת מתחת לשולחן של תמר ורגע לפני שהוא יחולל נזק נוסף במשרד, עופרי לוקח אותו אליו. "יאללה, צריך לחלק ביצים לקופי הסנאי", הוא אומר ואנחנו נוטשים את המשרד ומתקדמים אל אחורי הקלעים של הפארק, שם ממוקם מקלט הקופים.

     

    בין המטבח המקורה למחסן, מפוזרים כלובים רבים ובהם עשרות קופים ממינים שונים. "למקלט מגיעים קופים שהוברחו ארצה בניגוד לחוק, קופים ששוחררו ממעבדות לניסויים", אומרת תמר ומצביעה על חבורת בבונים באחד הכלובים. "חלק מהקופים גודלו באופן בלתי חוקי על ידי אנשים פרטיים בביתם, עד שהבינו שזה בלתי אפשרי או שהרשויות הגיעו אליהם קודם והחרימו את הקופים".

     

    במקלט עסוקים במרץ בחודשים האחרונים בשיפוץ המקום ובניית מתחמי ענק מגודרים כדי לשפר את המרחבים לקופים.

     

     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

     

    לגור איתו

    עופרי איתן הגיע למקלט הקופים לפני כשנה וחצי. אחרי לימודי בימוי קולנוע ועריכת קול, הוא החליט לנטוש את התעשייה לטובת אילוף כלבים. "היה לי ברור שקופים הם השלב הבא. הם בעלי חיים מרתקים ובנג'י הגיע אלי בדיוק אחרי שנה של עבודה במקלט", הוא מספר.

     

    "אחרי ששמעתי את הסיפור של בנג'י מתמר, בלי למצמץ מיד הצעתי את עצמי כהורה מאמץ", הוא נזכר. "היה לי ברור שזו עבודה קשה ותובענית, אבל רק אחרי שבועיים של מחשבות הגעתי למסקנה שאני מוכן לטפל בו ולארגן את החיים שלי סביבו".  

     

    בנג'י לא מרפה ממנו לשניה. אוחז אותו בצוואר, משעין את הפנים הקטנות על הכתף ובוחן את המצלמה שלי בסקרנות רבה. אני מתפלל שהוא יפסיק לכרסם את המיקרופון שהצמדתי לחולצה של עופרי. "רק אחרי שהחזקתי אותו בפעם הראשונה ביד, הרגשתי שנתנו לי תינוק והתחלתי להבין מה באמת צפוי לי בחודשים הקרובים".

     

     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

     

    "כמו תינוק ששתה רדבול"

    יום העבודה במקלט הקופים מתחיל כבר בשש בבוקר. את בנג'י צריך לקלף מהמיטה ואחרי נסיעה קצרה, השניים מגיעים למקלט כשבנג'י עדיין מנומנם ומשמיע קולות געגוע לתנור בביתו של עופרי.  בסיומו של יום עבודה ארוך, הם שבים הביתה.

     

    איתן, מתגורר במושב חדיד יחד עם שני כלביו, לום ולנה החירשת. הטיפול בבנג'י הפך למורכב לאחר שהקוף הקטן, נפרד מהבובה הפרוותית שהיתה צמודה אליו בשבועות הראשונים והחל לגלות את העולם סביבו.

     

    "כשאני מסתכל לאחור על התקופה שחלפה, כמעט לא יצאתי מהבית, למעט לעבודה במקלט או ללימודים", מספר איתן תוך כדי חיתוך כרובית ועגבניות במקלט הקופים. "מהר מאוד למדתי את הרצונות של בנג'י, מה אומר כל צליל שהוא אומר בקפוצ'ינית ואיך לטפל בו מרגע הזריחה ועד הלילה".

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)
     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

     

    לגדל גור קוף לדבריו של עופרי זה כמו טיפול "בתינוק ששתה רדבול". בנג'י משחק, קופץ, משתולל בלי הפסקה, אין רגע של מנוחה. "הוא קופץ לי על הראש והופך אותו למקפצה. כמו כל תינוק הוא אוהב לגעת מקרוב במשקפיים והרס לי כמה זוגות, אבל זה היה שווה כל רגע".

     

    הנזקים לרכוש של עופרי גדלו בהתמדה ככל שבנג'י גדל והתפתח. "במקלדת שלי חסרים קרוב ל-15 מקשים והייתי צריך להזמין מקלדת חדשה למחשב הנייד, את חוטי החשמל החזקתי במקומות נסתרים, הטלפונים הוחבאו במגירות ולצערי, הוא הפך את אחד הרמקולים שלי בבית לאתר משחקים", משחזר עופרי את נסיונות המיגון של ביתו. "כל פעם שרץ לכיוון מכשיר חשמלי, צריך לעצור אותו וגם ההרדמות בלילה הן לא קלות".

     

     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

     

    "אי אפשר להיכנס עם קוף לסופרמרקט"

    קופים בדרך כלל ערים משעות הזריחה עד השקיעה, אך האור המלאכותי בביתו של איתן שיבש לבנג'י את שיגרת השינה הטבעית. "רק אחרי כמה לילות טרופי שינה, תמר ייעצה לי לכבות את כל האורות בבית. בלי טלוויזיה, בלי מחשב נייד, חושך מוחלט ורק אז הוא היה מוכן ללכת לישון, וגם זה אחרי מחאה קולנית של חצי שעה".

     

    עופרי ניסה להצניע ככל האפשר שהוא מגדל קוף במושב. "להבדיל מתינוק, שאתה יכול לצאת איתו לפארק, ללכת לעשות קניות, לא רציתי שאנשים יראו אותי עם קוף כדי לא לעודד את התופעה של גידול קופים. אי אפשר להיכנס עם קוף לסופרמרקט. כשאנשים רואים את בנג'י הם נמסים, אבל רבים לא יודעים שזה לא חוקי לגדל אותם או בכלל מודעים לסיבה שאני מגדל אותו תחת היתר מיוחד", הוא מפרט. "כדי להתחמק מכולם, פשוט הייתי יוצא לשדות עם הכלבים בעיקר בשעות הערב, שם ז'קט על הראש שלי כדי להסתיר אותו".

     

     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)

    איך יסתדר בלי יד?

    המגבלה הפיזית של בנג'י הדאיגה בתחילה את המטפלים. "חששנו איך הוא יצליח להסתדר בלי יד, אבל הוא פשוט נולד לתוך הסיטואציה הזו ומתמודד איתה בהצלחה. למרות שהוא פחות מוצלח מבחינה מוטורית בהשוואה לקופים אחרים. אבל למזלו, הוא קוף קפוצ'ין חום ומצוייד בזנב לופת חזק", היא מסבירה ומעלה את בנג'י לעץ כדי שיוציא קצת מרץ, בזמן שהיא ועופרי אוספים עלים ועשבים למאכל לקופים בשטח הפתוח, בסמוך לעמדת חיתוכי הפירות והירקות במקלט.

     

    "אנחנו מאמנים אותו לטפס על עצים כדי לתרגל שיווי משקל, להצליח לרדת ולעלות. חשוב שהוא יתרגל שיווי משקל במקומות שאינם יציבים, כמו ענפים שזזים".

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

    מותר לגדל קוף בבית?

    ככל שבנג'י מתבגר, הוא מפגין גם את רצונו לבסס את מעמדו בלהקה. "קופים בגיל קטן נושכים כדי לחזק את המעמד שלהם בלהקה וכשהוא נמצא אצל בני אדם ומגיע מישהו שלדעתו נמוך ממנו במעמד, כמו ילד, אז הוא ינסה לנשוך אותו כדי להראות לנו שהוא יותר חזק ממנו ומגיע לו לעלות במעמד", היא אומרת. 

     

    "זה בדיוק מה שקורה לקופים שגדלים בבתים של אנשים. בהתחלה זה מלהיב כי הם עם חיתול ושותים חלב מבקבוק, במידה שהמגדלים בכלל מודעים לצרכי המזון שלהם ולא מעניקים להם חטיפים, אבל כשהם מתחילים להתבגר ולנשוך, אז סוגרים אותם בכלוב ואף אחד לא יכול להתקרב אליהם, ומשם קצרה הדרך לבדידות חברתית ואזור מחייה שלא מתאים להם".

     

     (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי) (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
    (צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי)
     

    בשנים האחרונות נתקלת פרדמן בעלייה במספר הקופים המגודלים באופן בלתי חוקי בבתי אנשים, דבר שדירבן אותה להתחיל בפרויקט לצמצום שיעורי היילודה של להקות קופים לא רק בגני חיות, במידה שלא מדובר במינים בסכנת הכחדה, אלא בעיקר בפינות חי, המהוות את עיקר האוכלוסיה של הקופים החיים בשבי בישראל.

     

    רק לאחרונה לקחה חלק במבצע לעיקור, סירוס וחיסון של 49 קופי קפוצ'ין חום בגן החיות העירוני בפתח-תקווה שהסתיים בהצלחה. אבל פעם בכמה שנים היא מוזעקת על ידי הרשויות כדי לטפל בקוף שנמצא בבית פרטי או נתפס במכס.  עיקר הדאגה שלה מופנית אל פינות החי.

     

    "בארץ ישנה תופעה ייחודית במינה שבכל קיבוץ, מושב או במקומות בהם יש פינות חי, תוכלו למצוא גם קופים. להערכתי, יש קרוב למאה פינות חי המאכלסות קופים ולכן היה חשוב לפקח על שיעורי היילודה של הקופים, כי אחרת זה פתח לסחר בקופים בשוק השחור, ובעיקר כדי לנסות לשפר את רווחת הקופים, כי ברוב המקומות אין תשתית להחזיק להקות גדולות של קופים".

     

    משפחה מאמצת

    מאז שהגיע בנג'י למקלט, מתמקדים תמר ואיתן בנסיון לשדך אותו למשפחות של קופי קפוצ'ינים שחיות במקלט ואינן נגישות לקהל המבקרים.  בשנות ה-90 ניסו להוציא לפועל פרויקט של קופי נחייה, המיועדים לסייע לאוכלוסיות בעלי מוגבלויות, אך עם כשלון הפרויקט, הקופים עברו אל מקלט הקופים.

     

    "בתחילה ישבנו ליד מספר קופים בשיקום במקלט, כדי לראות מי מהקבוצות בכלל מעוניינת בתיק שאנחנו הולכים להפיל עליה", היא צוחקת. שתיים מבין שלוש הקבוצות הביעו עניין, עד שבנג'י בחר את החביבים עליו. זכר בשם שפיגלר ונקבה בשם דובה, שלקחו חלק בפרויקט קופי הנחייה, ונקבה נוספת בשם קיווי, שנולדה במקלט הקופים אך נותרה יתומה לאחר מות אימה בהמלטה.

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    כשבנג'י מזהה אותם מרחוק, הוא מזנק מכתפיו של עופרי ורץ אליהם. תזוזות של גבות נרגשות, חיבוקים מבעד לגדר רק ממחישים את הצורך של בנג'י בחברה של קופים, בני מינו. דובה ושפילגר אמורים להיות המאמצים של בנג'י. כל יום שעובר, הקשר בין בנג'י למאמציו מתחזק ולפני מספר ימים, הגיע הרגע הגורלי. בנג'י הוכנס לראשונה אל מתחם המגורים של הלהקה הקטנה.

     

    לאחר שהדלת נפתחה, החלו הבוגרים להיכנס פנימה והופתעו לראות את בנג'י בתוך המתחם. שפיגלר היה מעט המום כשבנג'י זינק אליו וחיבק אותו חיבוק עז תוך כדי השמעת קולות שמחה רמים. דובה היתה הראשונה שהלכה לקראתו ביוזמתה ואיפשר לה לחבק אותו.

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    אך את ההפתעה סיפקה דווקא קיווי. "היא פשוט לקחה עליו בעלות והצליחה להתחבר אליו. זה אומר לסחוב אותו על הגב והבטן במשך 24 שעות ביממה", מגלה תמר. בימים הראשונים הגיעו המטפלים להאכילו בבקבוק בלילות. 

     

    לדברי תמר ועופרי, הפרידה מבנג'י היא לא קלה, אך הם ציפו לה זמן רב. "בשבילו זה הדבר הטוב ביותר", הם אומרים. "ברור לנו שאנחנו מתגעגעים אליו, אבל באותה נשימה, כשאנחנו רואים את החיבור שלו עם המשפחה החדשה, זה היה שווה כל רגע".  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי
    צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי
    צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי
    צילום: תמר פרדמן ועופרי איתן, מקלט הקופים הישראלי
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים