שתף קטע נבחר

לעזוב את הבית בגיל 15: הפנימיות - קולג' ישראלי

שכר הלימוד גבוה, אבל לרבים יש מלגות ("ולגדל ילד עם מותגים בבית עולה יותר"). לשיעורים אפשר להגיע בפיג'מה, אבל את ההורים רואים לרוב פעם בשבועיים ("לפעמים זה טוב אם הם גרושים"). כ-50 אלף ילדים לומדים בפנימיות - למי זה מתאים ואיך מתמודדים עם המרחק?

המילה "פנימייה" יוצרת לעתים תחושה של רתיעה. רבים מקשרים אותה עם נזקקות או משפחות הרוסות, אולם בפועל המצב רחוק מהדימוי. לצד 8,000 תלמידים בפנימיות שיקומיות, בישראל רשומים כ-50 אלף ילדים לפנימיות של משרד החינוך או במימונו החלקי, שנותנות פייט לא פשוט לתיכונים במהלך תהליך ההרשמה שמתנהל בימים אלה.

 

שדה בוקר. צריך גם לאהוב את הטבע (צילום: אודי שלר) (צילום: אודי שלר)
שדה בוקר. צריך גם לאהוב את הטבע(צילום: אודי שלר)

הפנימייה לאומנויות ומדעים ()
הפנימייה לאומנויות ומדעים
 

החוקים בחלק מהפנימיות שונים מאלו הנהוגים בבתי ספר רגילים. האווירה מזכירה יותר מכללה, לתלמידים אין תלבושת אחידה והם יכולים להגיע לכיתה גם בנעלי בית ופיג'מה. "יש בעולם פנימיות מפוארות, שאנשים נלחמים להגיע אליהן",

 אומר מנהל התיכון הישראלי למדעים ואומנויות שבירושלים, איתי בנוביץ'. "קיים חשש שהילדים יצאו מהבית לפני הצבא, אבל כשההורים מגיעים לכאן הם מבינים שזה לא הדבר המנוכר שהם חשבו עליו. האתגר הגדול שלנו זה לגרום לאנשים להיפתח לרעיון, זה מאוד קשה, אבל אפשרי".

 

ד"ר עמנואל גרופר מהמסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל מסביר כי לצד החיסרון שביציאה מוקדמת מהבית, לפנימייה יש יתרון עצום על בתי ספר. "מדובר בסביבה עתירת עוצמה, מעצם העובדה שהילד נמצא 24 שעות תחת אותה רשות", הוא אומר. "ההשפעות החינוכיות הרבה יותר אינטנסיביות מאשר ילד שמגיע למספר שעות לבית הספר וחוזר למערכות השפעה אחרות כמו המשפחה והחברים. ככל שהילד יוצא יותר מוקדם מהבית הוא נחשף להשפעות אחרות".

 

מטיילים בשטח. תלמידי הפנימייה בשדה בוקר (צילום: דותן ברגר) (צילום: דותן ברגר)
מטיילים בשטח. תלמידי הפנימייה בשדה בוקר(צילום: דותן ברגר)

לעתים, התלמידים יוצאים לשטח באופן עצמאי (צילום: דותן ברגר) (צילום: דותן ברגר)
לעתים, התלמידים יוצאים לשטח באופן עצמאי(צילום: דותן ברגר)

 

לדברי גרופר, שבמשך שנים שימש כמנהל פנימיית כפר גלים, לא ניתן לתאר את דפוס הילדים שבוחרים בסופו של דבר ללמוד בתנאי פנימייה. "למרות הניסיונות, לא הצליחו להגיע להגדרה מדעית", הוא מגלה. "קודם כל צריכה להיות להם מוטיבציה. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מסגרת פתוחה ולא על כפויה, ומי שלא מסתגל אליה או לא מרגיש בנוח יכול לעזוב בכל שלב".

 

גופר מודע לכך שלעתים הבחירה בלימודים בפנימייה מהווה גם סוג של בריחה. "אצל חלק מהילדים זו הסיבה ללמוד בתנאי פנימייה, כי דווקא בגיל ההתבגרות הם מעוניינים בחופש, בעצמאות, לא להיות תלויים במאה אחוז בהחלטות ההורים", הוא אומר. "נתקלתי בלא מעט ילדים להורים גרושים, שהחליטו שזו מסגרת טובה עבורם כי מדובר במקום ניטרלי, שבמשך שבועיים רצופים לא מצריך מהם לחשוב אם יהיו בסוף השבוע אצל אמא או אבא. אני יכול להגיד לך שאם היו לי 400 ילדים בפנימייה, היו 400 סיבות שונות למה הם הגיעו לשם".

 

מגורים לצד לימודים במחיר לא נמוך 

מלבד החינוך, הפנימיות מעצם הגדרתן מעניקות מקום לינה ותנאי מחיה. כך, למשל, מתגוררים 200 מתוך 280 תלמידים בפנימייה של בית הספר התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר, שהוקם לפני 37 שנה. התלמידים, שנדרשים לשלם שכר שנתי של 23 אלף שקל, מחויבים לגשת לבגרות חמש יחידות במקצועות כמו גיאוגרפיה, צמחייה ובעלי חיים. לדברי המנהל אסא באומר, 90 אחוז מהתלמידים זכאים לבגרות מלאה. "לא מדובר במסגרת לילדים עשירים בלבד", מדגיש באומר. "הפנימייה אמנם יקרה, אבל נתקלתי בלא מעט משפחות שמתמודדות עם קשיים כדי להביא את ילדיהם לכאן, כי הן מחפשות ערך מוסף לילדים".

 

שדה בוקר. התלמידים מחויבים להגיד לאן הם יוצאים (צילום: עמית ספקטור) (צילום: עמית ספקטור)
שדה בוקר. התלמידים מחויבים להגיד לאן הם יוצאים(צילום: עמית ספקטור)

 

המבקשים להתקבל לפנימייה אמורים לעמוד בשלושה תנאים: תעודה שבה ממוצע הציונים במשך שנתיים עומד על 75 ומעלה, מבחן בית פסיכוטכני וראיון אישי. מי שמתקשה לשלם יוכל לקבל מלגה של משרד החינוך ו"יד בן גוריון". אה כן, התלמידים אמורים לאהוב את הטבע אחרת הם עלולים לסבול, כפי שמגדיר זאת באומר.

 

"המטרה היא להפוך את הצעירים לאנשים טובים יותר ולחבר אותם כמה שניתן לנגב", אומר המנהל. "לכן הפנימייה משלבת לימודים מעשיים שכוללים טיולים ולמידה בשטח בכל הארץ ובמדבר. הקטע החוויתי והחברי חשוב לא פחות מהלימודים. בית הספר והפנימייה לא מופרדים. כשתלמיד מסיים את יום הלימודים הוא ממשיך באופן טבעי את הערב שלו לחוגים סביב אותם אנשים. לעתים, התלמידים יוצאים לטיולים לבדם וזה יפה בעיניי".

 

הדילמה: חינוך טוב לילדים או להיקרע מהריחוק 

ביאס"א (התיכון הישראלי למדעים ולאומניות בירושלים) לומדים 230 תלמידים מכל רחבי הארץ, 90 אחוז מהם חיים בתנאי פנימייה. בבית הספר ארבע מגמות: מדעי הטבע, אומנות, מוזיקה ומדעי הרוח. על מנת להתקבל אליהן צריך לעבור מיון של שלושה שלבים: מבחן איי.קיו, ראיון קבלה וסדנה בת שלושה ימים בחופשת הפסח. שכר הלימוד נאמד בכ-35 אלף שקל בשנה.

 

"כ-70 אחוז מהתלמידים שלנו נמצאים על מלגה, שניתנת על ידי תורמים מחו"ל או על ידי המנהל ההתיישבותי, שהינו הגוף שאחראי על הפנימיות במשרד החינוך", אומר בנוביץ'. "הרעיון הוא שלא יהיה מצב שתלמיד מתקבל ולא מגיע בגלל סיבות כלכליות. כאשר התלמידים רוצים לצאת לבלות בשעות הערב הם מודיעים על כך וממלאים טופס שבו הם כותבים לאן הם יוצאים ומתי מגיעים. התלמידים יכולים לצאת בכל סוף שבוע הביתה וגם ההורים מוזמנים לבקר מתי שהם רוצים".

 

הפנימייה לאומנות ומדעים. הפכו למשפחה ()
הפנימייה לאומנות ומדעים. הפכו למשפחה

הפנימייה בירושלים. מפיגה את החששות ()
הפנימייה בירושלים. מפיגה את החששות

 

מלבד התשלום, שיש יאמרו יקר מאוד, ישנו גם הפרמטר של המרחק. ראזן סעדי, לדוגמה, אמנם מתגוררת בכפר ערבי בצפון אבל את לימודיה בחרה לעשות בפנימייה לאומניות ומדעים בירושלים. "התלבטנו עד הדקה האחרונה אם לבוא לכאן, זו לא הייתה החלטה קלה", היא מספרת. "עכשיו כיף לי פה ואני מרגישה שאני מקבלת יותר ממה שהייתי יכולה לקבל בבית ספר אחר. המרחק קשה לי ולהורים אבל התרגלנו, יש לי פה חברים וזה מרגיש כמו משפחה גדולה. הגעתי לפה מחברה מאוד שונה, אבל הצלחתי גם להתגבר על המכשול החברתי".

 

נועה לור שלחה את שני ילדים ללמוד בפנימיית שדה בוקר. "כשבני סיים את חטיבת הביניים התחלנו לחשוב על מסגרת, וכשהגענו לשם התאהבנו", היא מספרת. "הבן שלי ישר נדלק ולמרות שהיה ברור שלא יהיה קל לשחרר אותו, הבנו שזה הדבר הנכון בשבילו. יש שם אווירה שונה, רגועה ומקבלת, הם מדברים בשפה שהיום כמעט ולא שומעים".

 

בתה הקטנה של לור החליטה ללכת בעקבות אחיה, שסיים את לימודיו במקום. התשלום, לדברי האם, לא היווה מכשול. "היום לדאוג לנער מתבגר עולה לא פחות. שני מותגים בחודש ואת מגיעה לעלות השנתית", היא אומרת. "הרצון של בתי ללכת בעקבות אחיה היווה הפתעה משום שבבית היא הכי ממותגת ובפנימייה היא נראית כמו ילדת טבע,

 רצה יחפה עם שיער פרוע. היא חיה בשני עולמות. אמנם המרחק מקשה עלינו אבל התועלת מכל המהלך והעובדה שהם זוכים לחינוך טוב שווה את זה".

 

אבל יש גם הורים שלא מוכנים לשחרר את הילדים מהקן. אורי ליבנה, תושבת מבשרת ציון, החליטה לרשום את בנה לתיכון לאומניות ומדעים, אך לא לפנימייה. "זו לא הייתה אופציה בכלל", היא אומרת, "אני חושבת שמסגרת ביתית מאוד חשובה להתפתחות הילדים ואנחנו, כמשפחה, יכולים להרוויח הרבה מעצם נוכחותו בבית. אני לא ראיתי את עצמי משחררת את הבן בגיל 15 מהבית. אני חושבת שזה יותר קושי שלי מאשר שלו. בגיל 18 אתה מבין שהוא צריך לצאת מהבית אבל בגיל 15 זה מאוד מוקדם מדי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפנימייה לאומנויות ומדעים. פייט לתיכונים
שדה בוקר. תנאים מקדימים
צילום: דותן ברגר
צילום: עידית רוזנברג
מנהל הפנימייה בשדה בוקר, אסא באומר
צילום: עידית רוזנברג
מומלצים