שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "היהודים" יופיעו עם הבלט הישראלי

    איך רוקדים על קצות האצבעות לצלילי "קח אותי" המנסר של "היהודים"? בפסטיבל האביב יופיעו להקת הבלט הישראלי ולהקת הרוק על במה אחת

    להקת הבלט הישראלי בדיסטורשן. מעבר לצלילים הצורמים סביב תהליכי חילופי הגברדיה בלהקה, ובכלל זה פינוי מקומה של המייסדת, ברטה ימפולסקי לטובת הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור, נמצאים רקדניה בימים אלה בחזרות אינטנסיביות לקראת מופע משותף עם "היהודים".

     

    להקת הבלט הישראלי. משנה פאזה? (צילום: עמנואל אוגדן) (צילום: עמנואל אוגדן)
    להקת הבלט הישראלי. משנה פאזה?(צילום: עמנואל אוגדן)
     

     

    את החיבור בין להקת הבלט הקלאסי לבין הרכב הרוק, יזם תדמור תחת כובע היועץ האמנותי לפסטיבל האביב בראשון לציון. זו הפעם השנייה בה מזמין תדמור את הלהקה להופיע במסגרת הפסטיבל. אשתקד ארח הפסטיבל את הלהקה בערב יצירות ניאו-קלאסיות של איציק גלילי, כוריאוגרף ישראלי הפועל מזה שנים, באירופה ומתמודד צמוד ברשימת המועמדים לניהול הלהקה. 

     

    "כשהזמנתי את איציק גלילי בשנה שעברה חשבתי שנכון יהיה לעשות משהו שעוד לא נעשה בלהקת הבלט הישראלי. השנה, השאלה שעמדה מול עיני היא איך לדחוק את הקצוות רחוק יותר: לייצר הרמוניה במקום דיסהרמוני".

     

    זו אינה הפעם הראשונה בה משלבים כוחות רקדנים והרכבי רוק. את הדרך פרץ כבר בשנת 1992 אוהד נהרין כשיצר עבור רקדני להקת בת שבע את "קיר", בשיתוף עם חברי הרכב "נקמת הטרקטור". המופע, ששינה במובנים רבים את מפת המחול הישראלי, רשם הצלחה עצומה ויש להניח כי בלהקת הבלט הישראלי מקווים לשחזר אותה.

     

    "המחול הקלאסי נתפס בעיני רבים כאמנות שמרנית וטכנית שכלואה בתוך עצמה", אומר תדמור, "רציתי לחבר את הלהקה למקומות חדשים שהם לכאורה קצוות מוחלטים. המפגש עם להקת רוק כמו 'היהודים' הוא בעיני חומר שמעניין להתעסק בו. זו להקה בועטת ויש לה מוזיקה נהדרת. הם באים להפקה הזו עם ראש פתוח ועם מעורבות גדולה. המפגש הראשוני בין הרקדנים לבין הלהקה היה עוצר נשימה".

     

    בניגוד ללהקת "בת שבע" שרקדניה באים מעולם המחול המודרני, הדרישה מרקדני הבלט הישראלי לגשר על פערי השפה מאתגרת אף יותר. את הכוריאוגרפיה לשירים קיימים של "היהודים" יצרו תדמור, סהר עזימי, יוני סוטחי ויורם כרמי - יוצרים שעשייתם העיקרית היא בשדה המחול העכשווי.

     

    שחף. "כילדה הייתי עומדת מול מראה ומדמיינת שאני רקדנית" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    שחף. "כילדה הייתי עומדת מול מראה ומדמיינת שאני רקדנית"(צילום: ירון ברנר)

     

    "אני יודע שהיו חששות גדולים מניסיון להפוך את הלהקה למשהו שהיא לא, אבל הרעיון היה להשאיר אותם בתוך העולם שלהם תוך פריצה של מסגרת התנועה, שבירת הקווים הנוקשים, וחיפוש אחרי חוויה שונה מזו שמוכרת. לא ניסינו להפוך אותם לרקדנים מודרניים. הטריטוריה היא אותה טריטוריה. הבסיס הקלאסי נשאר, וברוב השירים הבנות, למשל, על פוינט. התוצאה, בעיני, מתלבשת נפלא על הלהקה ובמפגש הזה יש משהו מאד חזק מבחינה רגשית".

     

    תדמור מדגיש כי אין מדובר בהפקה שתיכנס לרפרטואר הקבוע של הבלט הישראלי, אלא פרויקט פסטיבלי נקודתי. "המטרה היתה לפתוח באמצעות הפסטיבל חלון הזדמנויות לחשיפה קצת אחרת של הלהקה ואם על הדרך הפרויקט יאפשר להצעיר, להרחיב ולגוון את הקהל של הבלט, הרווחנו".

     

    גם בלהקת "היהודים" המפגש הבימתי יוצא הדופן מעורר התרגשות וסקרנות. "לי זה קסם בשניות. למרות שבדרך כלל אני תמיד מתלבטת, אמרתי ישר כן כי זה נראה שילוב מטורף", אומרת אורית שחף, סולנית הלהקה. מסתבר שגם החיבור הפרטי שלה לעולם המחול היה קטליזטור. "אני מאד אוהבת מחול, ומאז שאני זוכרת את עצמי רקדתי. זה מצחיק אבל הפעם הראשונה שעמדתי על במה היתה בהופעת סוף שנה בחוג לג'אז ממש כשהייתי ילדה. אפשר להגיד שמשם הכל התגלגל. הייתי עומדת מול המראה עם בגדי הריקוד ומדמיינת לעצמי שאני רקדנית בלהקה קלאסית", היא אומרת. "מבחינתי החיבור עם הבלט הישראלי היה מאוד טבעי, ובשבועות האחרונים אני כל הזמן מפנטזת על ההפקה. אנחנו עדיין בשלבי גיבוש אבל זה יהיה מדהים בעיניי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עידו תדמור. הולך לקצוות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    לאתר ההטבות
    מומלצים