שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    פינה חדשה במדור הלימודים: סטודנט בשבוע
    מדור חדש רואה אור בערוץ הלימודים, בו יענה מדי שבוע סטודנט על שאלות קבועות. לסיפתח קבלו את שחר בקרמן, סטודנטית לתקשורת מאוניברסיטת בר-אילן שמצליחה לשלב עבודה עם לימודים ויש לה גם הצעת ייעול לאוניברסיטאות: "הפכו את לימודי התקשורת ליותר פרקטיים"

    הכירו את שחר בקרמן, 23, סטודנטית שנה ב' לתקשורת בשילוב עם סוציולוגיה ואנתרופולגיה באוניברסיטת בר-אילן.

     

    מגורים: פתח-תקווה, יחד עם אמא.

     

    למה בחרתי ללמוד תקשורת: תחום התקשורת עניין אותי תמיד מהבחינה שדווקא זה מאוד פתוח ולא כל כך ממוקד. זה לא מקצוע כמו שאומרים. אני בן אדם ורבלי ותמיד אמרו לי שהתחום הזה מתאים לי. בהתחלה זה הגיע מתוך עניין בפרסום, יחסי ציבור, שיווק, והיום אני פתוחה לעוד דברים. אני לא סגורה עם מה יהיה.

     

    שחר בקרמן. "מממנת את עצמי" (צילום: אבי נאבי) (צילום: אבי נאבי)
    שחר בקרמן. "מממנת את עצמי"(צילום: אבי נאבי)

     

    הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: בעבר הרגשתי שאני לומדת במוסד מיושן יותר כי במכללות תחום התקשורת מאוד פרקטי - עושים תיק עבודות ויותר תכל'ס בשטח. אבל עם כמה שהתיאוריות יותר ישנות, הן כן עזרו לי להתקדם מחשבתית והלימודים הפכו אותי לאדם משכיל יותר. אין מה לעשות זה פותח את הראש.

     

    מילה טובה לאוניברסיטה: בסך הכל אני מאוד מרוצה מהמקום שבו אני לומדת ומהמסלול שבחרתי.

     

    מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: הייתי מציעה לאוניברסיטאות לנסות לעשות את תחום התקשורת לטיפה יותר פרקטי. עם כל זה שנרשמתי לאוניברסיטה, יש מקום ליותר פרקטיקה ודווקא בתחום הזה: כמה שיותר ויזואליות, סרטונים ומדיה ודברים שיכולים להמחיש.

     

    הקושי בלימודים: הקושי הוא בעיקר לשלב הרבה דברים כסטודנט. למי שעובד זה מאוד קשה. אתה גם צריך להחזיק את עצמך מבחינה כלכלית, גם להיות מפוקס כי אולי תרצה להמשיך לתואר שני. אמא שלי עוזרת במה שצריך, אבל אני מממנת את עצמי.

     

    מה אני אוכלת בהפסקה: בדרך כלל אני קונה סנדוויץ' או סלט וקפה באוניברסיטה כי אני מתחילה את היום שלי בשמונה בבוקר ואין לי זמן להכין. לפעמים, כשאמא עושה ג'סטה, מחכה לי סנדוויץ' עם חביתה על השולחן.

     

    הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: אני עושה מלגה של מפעיל הפיס שהיא די שווה, ככה שאני די מרוצה מהבחינה הזאת.

     

    קורס אהוב: "כתיבה עיתונאית" עם ד"ר רפי מן - קורס שלמדתי בשנה שעברה. רפי הוא אישיות בפני עצמה והקורס היה מעניין מאוד. היה לנו עוד קורס בפרסום שהיה מרתק ומגניב. אני חושבת שאוניברסיטת בר-אילן לא ידעה מגניבות כזו עד כה.

     

    קורס שנוא: ללא ספק "אוריינות אקדמית". רק המילה "אוריינות" מביאה את החלחלה. הקורס היה פשוט כאב ראש ולא בגלל שהוא היה יותר מדי קשה. רק המשימות הרבות שהיו לנו שיגעו אותי.

     

    אם לא הייתי לומדת תקשורת הייתי לומדת: האמת היא שתמיד רציתי ללמוד מוסיקה, אני שרה אבל ויתרתי על זה כי זה עוד פחות פרקטי מתקשורת. אני לא מאלה שמגיל אפס ידעו ככה וככה...

     

    עבודה: אני עובדת במכון יוספטל לייעוץ ארגוני כרכזת פעילות. זה אומר שאני עוסקת בשיווק, קידום האתר בפייסבוק, כל הפעילויות מסביב. הלימודים תורמים לי בעבודה חד משמעית. מאוד פותחים לי את הראש.

     

    פעילות מעבר ללימודים: אני נותנת ארבע שעות פעילות חברתית מדי שבוע עבור מלגה.

     

    בחופשה בין הסמסטרים: אני אוהבת לעשות מוסיקה, לקרוא ספרים, לבלות עם חברים. מהכסף שאני מרוויחה עכשיו אני לא יכולה לשים בצד. הכסף שאתה מרוויח ממשרה חלקית, אתה חי ממנו. אולי בשנה השלישית אפשר יותר לחסוך כי זה פחות לימודים אבל אני ממש חיה מזה.

     

    נסיעות לחו"ל: אני לא יכולה לטוס. טסתי לפני הלימודים ועשיתי את הטיול הגדול כדי שיהיה לי שובע חלקי. יש לי הרבה טענות על זה, שמתקשרות למחאה החברתית אבל זה כבר נושא אחר.

     

    תכניות לעתיד: בעתיד בכלל הייתי מתה למשהו עצמאי, אפילו לא יודעת למה, הייתי רוצה להתקדם בתחום שאני נמצאת בו כרגע. אולי לכיוון של ייעוץ עסקי כי בכל זאת אני עובדת במכון לייעוץ ארגוני.

     

    • סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה קצרה על עצמכם ל-

      one.student.per.week@gmail.com  . באמצעות מייל זה ניתן גם לפנות לסטודנטים המופיעים במדור


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים