כיבוש הכותל: "בחור, אתה טף גאי. אתה נרגש?"

"שמע בחור, אתה נראה 'טף גאי', מה אתה כזה נרגש?", נשמע כתב קול ישראל אלימלך רם שואל את אחד הלוחמים שזה עתה כבשו את הכותל המערבי. בהמשך ההקלטה ניתן לשמוע בבירור את הרב שלמה גורן מברך עם החיילים את ברכת "שהחיינו".

שפע המסמכים, התמונות, הסרטונים וקטעי הקול שהועלו לרשת על ידי ארכיון המדינה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) לקראת יום העצמאות ה-65, נוגעים במקרים רבים למדיניות הביטחון של ישראל בשנותיה הראשונות. הם כוללים חומרים מרתקים ובהם תמונות והקלטות מימי מלחמת ששת הימים ומתקופת ההמתנה שלפניה, אבל לא רק: נמצא שם תיעוד של הביצורים בחוף תל אביב במלחמת העצמאות, תמונות המתעדות את הטבעת האונייה אלטלנה, המצעד הצבאי ביום העצמאות הראשון וקולות מהחזית והעורף במלחמות השונות.  

בין המסמכים גם תיעוד פגישה של שגריר ישראל בפריז, וולטר איתן, עם שארל דה גול, שהתקיימה על רקע התבטאויותיו החריפות של נשיא צרפת נגד כוונות המלחמה של ישראל ב-67'. במה שלאחר מכן בא לידי ביטוי בחרם הצרפתי, דרש דה-גול מישראל לא לפתוח במערכה. "הוא מאמין שמלחמה תמיט עלינו אסון גם אם ננצח", דיווח איתן לשר החוץ אבא אבן. "יהיו לנו אבידות קשות. הערבים יפציצו ערינו ובסופו של דבר לא נפתור שום דבר אלא רק נגביר השנאה".

בין החומרים נמצאת הקלטת ראיון שנערך עם ילדים ומטפלת בקיבוץ דן בעת שהייתם במקלט במהלך מלחמת ששת הימים. 46 שנים חלפו מאז, והעברית שבפי המרואיינים מעט שונה, אבל המציאות דומה להפליא.

המראיין: "לא היית רוצה כבר לצאת מהבונקר?"

ילד: "הייתי רוצה. לא נעים להיות כאן".

מראיין: "מדוע?".

ילד: "ככה".

מראיין: "ככה זו לא תשובה".

המטפלת: "אנחנו רוצים להשתחרר כבר מכל המועקה שמאיימת עלינו כל הזמן. אנחנו סבלנו כל הזמן מהטרדות מטעם השכנים. השבוע היה קשה מאוד. ראשית כל, הקושי שיורדים למקלטים הוא לא הקושי היחיד".

צופים על אלטלנה עולה באש(צילום: ארכיון המדינה )

ביצורים על חוף הים בתל אביב במלחמת העצמאות(צילום: ארכיון המדינה )

חלק מהמסמכים שופכים אור על מדיניות החוץ של מדינת ישראל בשנותיה בראשונות. אחרי תום מלחמת העצמאות, ב-4 בדצמבר 1949, שלח ראש הממשלה דוד בן גוריון איגרת לשר החוץ משה שרת ששהה בניו יורק, באשר לאפשרות שהא"ם ידרוש לבנאם את ירושלים. "מכנס בבוקר את הממשלה", כתב בן גוריון. "אציע לה הצהרה בכנסת ישראל שמדינת ישראל לא תשלים עם שום צורה של שלטון זר בירושלים היהודית וקריעתה מהמדינה, ואם נעמוד בפני ברירה של יציאה מירושלים או מהאו"ם, נבכר לצאת מהאו"ם".

תינוק הלך לאיבוד במחנה עולים

מהחומרים ניתן ללמוד על היחס כלפי ותהליכי הקליטה שעברו עולי מדינות האיסלאם בשנותיה הראשונות של המדינה, ועל שורשי הטענות לטרגדיית הילדים החטופים. כך למשל פורסם מכתב מנובמבר 1950 שנשלח מהמפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל סהר, אל שר הבריאות משה שפירא. למכתב מצורף דו"ח של המטה הארצי על תוצאות החקירה על אודות היעלמותו של תינוק ממחנה העולים בבית ליד.

המסקנה היא שהתינוק שאושפז הבריא, נשלח בטעות למחנה עין שמר ונעלם עקב האנדרלמוסיה ששררה במחלקות הרפואה במחנות אלו. "ביום 29.9.50 הופיעה רשימה בעיתון 'דבר' על היעלמותו של תינוק באחד ממחנות העולים", כתב סהר. "ציווית על חקירת העניין ור"ב דו"ח מפורט של אחד מקציני המוכשרים. הדו"ח הזה נותן תמונה על ליקוי רציני בסדרי השירות הרפואי במחנות העולים המחייב תיקון. התינוק לא נמצא עד היום".

תורים למזון בתקופת הצנע, תחילת שנות ה-50(צילום: ארכיון המדינה )

בחלק בארכיון המוקדש לחינוך ותרבות ניתן למצוא גם את תמצית הדו"ח של ועדת חקירה בענייני החינוך במחנות העולים (ועדת פרומקין) מינואר 1950. הוועדה מונתה לבחון את אמיתות ההאשמות בעניין כפייה אנטי דתית במחנות העולים. הוועדה קבעה שלא הייתה מצד הממשלה כל כוונה לכפייה אנטי דתית, אך מצאה כי נעשתה "שגיאה פטלית" בקביעת הגוף האחראי לחינוך במחנות.

יוסף קופטייל אחד העובדים במחנה העולים עין שמר, תיאר במכתב לוועדה כמה מהמאורעות שבהם חזה: "עולה תימני אחד שחילק כרוזים נגד חינוך בלתי דתי הוכה במשטרה. (מנהל המחנה) אסר על המורים הדתיים להשתמש בספרי קודש ובספרי לימוד דתיים. שני בחורי ישיבת חברון מירושלים שבאו אחר כך ללמד את הילדים תורה הוצאו בכוח ובעזרת המשטרה מהמחנה".

בחלק המוקדש לעלייה וקליטה מופיע תזכיר מאת ד"ר שאול זאלודקובסקי אל ראש הממשלה דוד בן גוריון, העוסק במצב במעברות. התזכיר נשלח ב-30 בנובמבר 1951 ובו מדווח הרופא על מצב סניטרי ירוד במעברות, תחלואה גבוהה, מחסור בתזונה, שירות רפואי ירוד ורמת חינוך נמוכה.

"כבר ברגעים הראשונים בהיותי במעברה, ובבואי במגע עם הסבל האנושי העצום... אמרתי בלבי האנשים האלה זקוקים לי", כתב ד"ר זאלודקובסקי. "הדברים שיכולתי לקבוע כבר ביום הראשון לעבודתי הוכיחו לי שיש להתייחס לקהל זה באופן מיוחד. יש לנהוג בהם, למרות כל קושי הבעיה, למרות הרמה התרבותית הנמוכה, למרות מצב האינסטינקטים הפרוע – יש לנהוג בהם באורך רוח, בסבלנות ובאהבה".

פליטים פלסטינים: הוד מעלתו שר החקלאות

שורת מסמכים עוסקת ביחס המדינה למיעוטים בשנותיה הראשונות. אחד הוא למעשה פנייה של ערבים נוצרים שגורשו מאדמתם בבית שאן והתיישבו כפליטים בנצרת. "לכבוד הוד מעלתו שר החקלאות", הם פתחו בגרסה המתורגמת לעברית, וציינו כי "עמדנו בראש האנשים שיצאו לחתום על חוזה הקניעה (הטעות במקור) של עיר בית שאן... לתמהוננו הרב הודיעו לנו לעזוב את העיר". החתומים על המכתב ביקשו לחזור ולעבד את אדמתם בהתאם למתווה סיוע ממשלתי לפליטים.

פניית הפליטים מבית שאן לשר החקלאות

סולחה ערבית מסורתית

כמו כן פורסם קובץ מסמכים שקשורים לטבח בכפר קאסם ב-1956, שבמסגרתו ירו למוות לוחמי משמר הגבול ב-49 תושבים (בהם נשים וילדים) ביום שבה החל מבצע קדש. ראש עיריית פתח תקוה דאז, פנחס רשיש, כתב לראש הממשלה דוד בן גוריון על מסקנות הוועדה שמינה בעניין הפיצויים. למשפחת כל חלל נקבע שישולמו 5,000 לירות.

הסולחה בכפר קאסם לאחר הטבח(צילום: ארכיון צה"ל)

הממשל הצבאי והפסיכולוגיה הערבית

עשור לאחר מכן בוטל הממשל הצבאי שהוחל על ערביי ישראל. בישיבת הממשלה שבה הוחלט סופית על הצעד הדרמטי, והפרוטוקול שלה סווג "סודי ביותר", התפתח דיון - על סף הוויכוח - בין ראש הממשלה לוי אשכול לבין השרים. הוא עסק בעיקר בנוסח ההודעה שיקריא אשכול בכנסת.  

שר החינוך והתרבות זלמן ארן תבע "לומר שמבטלים את הממשל הצבאי ולא להוסיף שזה עובר למשטרה. זה למעשה עובר למשטרה, אבל לא צריך לעמוד על זה". 

שר התחבורה משה כרמל: "אני מבין שגם דאגתו של שר החינוך היא, מי ימלא את תפקידי הביטחון שהיו בידי הממשל הצבאי ואיך זה משתקף בעיני הציבור, מה הגורמים שבאים במקומו. לפי דעתי זה צריך להיות מוסבר, שהביטחון באותם השטחים שהיו מסורים עד עתה לממשל הצבאי יהיה מופקד בידי גורמי הבטחון הקיימים המדינה, וזה כולל גם את המשטרה, גם את שירותי הביטחון, וגם את הצבא".

הדרוזים: המוסלמים חלמו לזרוק אתכם לים

מסמך נוסף הוא דו"ח של יעקב יהושע, העוזר הראשי של המחלקה המוסלמית במשרד הדתות, שנפגש מעט לאחר קום המדינה עם ראשי העדה. הם ביקשו אטונומיה בענייני אישות ושליטה על קבר הנביא שועייב.