גבור הגיבור

במהלך כל שנות חייו, מלווים את אלפרד גרוסמן תמונות ילדותו בטרנסילבניה, שם נולד בעיר וויארמה, למשפחה אמידה. הסבא היה יצרן עצים, אביו ארמון, מנהל בנק ואמו אף נבחרה להיות מלכת היופי של טרנסילבניה, שם פרחה התרבות, המוזיקה וההצגות של העם הגרמני, אותם אימצו בחום גם תושביה היהודים.

עם פרוץ הפרעות, כל תשתית חייהם נשמטה מתחת לרגליהם ותוך שבוע כל חייהם התנפצו לרסיסים. בהיותו בן שמונה בלבד, במפגש הראשון עם הנאצים, הבין אלפרד גרוסמן שלהיות יהודי אין זה בטוח. האב החליט לעבור עם משפחתו לבודפשט, שם החליף את שמו מגרוסמן לגבור. יתרת המשפחה שבחרה להשאר בטרנסילבניה נכחדה.

בודפשט, העיר היפה המורכבת מבניינים ישנים וחדשים ומתפארת בנהר הדנובה העובר דרכה, הפכה למלכודת מוות ליהודים. הם רוכזו בגטו, וגירושם אל אושוויץ התבצעו דבר יום ביומו. אייכמן, שהגיע להונגריה עבד במלוא המרץ לחסל את יהודי הונגריה, ולנברג אשר כונה "למלאך השבדי" שמע על התוכנית ונחרד.

ראול ולנברג הגיע לבודפשט בצומת הקריטית הזו, עם השעיית הגירושים. הוא לא הסתפק עוד בדרכונים: הוא התחיל לבנות את 'הבתים השבדיים': בניינים שעוטרו בשלטים כגון 'הספרייה השבדית' ודגל שבדי גדול התנופף בחזיתם. בבתים האלה יכלו היהודים למצוא מפלט. בגלל עקרון החסינות הדיפלומטית, הנאצים לא יכלו להציב את כף רגלם באותם בתים בלי רשות מהשגרירות השבדית, והם נאלצו לחרוק שיניים מהצד בעוד הבניינים מתמלאים בכ-15,000 איש. בין המשפחות שזכו לקבלת הדרכון המיוחד נמנתה גם משפחת גבור שעברה להתגורר בבית השגרירות השבדית.

מיאמי

בשלהי המלחמה, במאמץ אחרון לחיסול היהודים, הוצאו כל היהודים מהבתים השבדיים וממקומות המחסה, והובלו ברחובות בשיירה ארוכה תחת משמר כבד והוצבו אל מול גדות נהר הדאנובה הקפוא בלי נעליים ובגדים. הגרמנים החלו יורים בעורפם ודמם הציף את מימי הנהר שהפכו אט אט לאדומים, 25,000 יהודים קפחו את חייהם באותו מעמד, רק 200 מהם נותרו בחיים, בין העומדים היה גם זאב גבור. אשר בחר לתעד את סיפוריו בספרו וזהו אחד מהם.

האב נתבקש לעבוד במחנה עבודה והותיר אותו ואת אימו יחד עם הסבתא, שהצטרפו ליהודים שהחלו להקים את הגטו. כשהאב עזב, התברר שהאם נושאת ברחמה את פרי בטנה, אחותו- שושנה שנולדה בשלהי המלחמה. שנתיים לאחר המלחמה נפטר האב מהרעלה.

בהונגריה התגלה אלפרד כשחקן תיאטרון מוכשר ועם קבלת התפקיד הראשי במחזה "הגווארדיה הצעירה", החליטו מנהלי התיאטרון לשנות שוב את שמו מאלפרד לאיוון. ביום סגריר הגיע אליו אל מאחורי הבמה נציג של ה"שומר הצעיר", אשר גילה לנער את התכנית לעלות בחשאי לישראל. ביחד עם נערים נוספים הוא עבר את הגבול לוינה ומשם באניה "גליליאה" עלה לישראל, כשהוא מותיר מאחוריו את אמו, סבתו ואחותו שושנה. אשר לעולם לא סלחו לו, על שנטש אותם. כעבור עשר שנים עלו אמו ואחותו לישראל והצטרפו אליו.

גבור נחל אכזבה בישראל על שלא המשיך את לימודי המשחק, התקשה להתאקלם בקיבוץ דליה שאליו הוא נשלח, ברח ובילה שנתיים ימים בשוטטות כשהוא ישן על ספסלים ברחובות חיפה. הצצה חטופה לסניף המפלגה הקומוניסטית הפגישה את הנער גבור עם מנהל הסניף, ממנו ביקש "אנא השב אותי להונגריה". בקשתו נדחתה ואז בטרם מלאו לו ח"י שנים, התגייס לצבא, שם החלה דמותו להתעצב. הוא סיים קורס מדריכים והחל להדריך טירונים. עם שחרורו עסק עם נוער בבת-ים. הוא הספיק לקחת חלק במלחמת סיני, נפצע, ושכב חודשיים בביה"ח "בלינסון".

כל אותו הזמן לא מצא מנוחה לנפשו ובצעד קיצוני עזב את ישראל בשנת 1966 והשתקע בארגנטינה, שם פתח עסק משגשג, ייצר בגדים וצבר הון רב. לא חלף עשור ושוב מרגיש גבור שהקרקע בוערת מתחת לרגליו, והוא עוזב את ארגנטינה שבה האנטישמיות החלה להרים ראש, ומגיע לארה"ב. במיאמי שחזר את הצלחותיו העסקיות, הקים מפעל משגשג לקוסמטיקה, מכיר את אהבת חייו רבקה, אותה הוא מכנה בהרבה חום ואהבה "רבקיטה". הזוג הטרי מאמץ תינוקת- ג'סיקה- גלית, שבהיותה בגיל שלוש חלתה ושינתה כליל את חיי הזוג.

גבור, שהוסיף לשמו הפרטי את השם זאב, ממלא את זמנו בפעילות התנדבותית ואף זוכה להתמנות לנשיא האגודה למען החייל בפלורידה. במסגרת תפקידו הוא כינס את ניצולי השואה שהפכו להיות כינור ראשון בפעילות האגודה. גבור שוקע למשבר עמוק והוא נוטש את פעילותו הציבורית, סוגר את המפעל ומתמסר לטיפול בבתו הקטנה. מפגש מקרי עם איש מקצוע מהתחום הנפשי הדליק לו באחת את כל הנורות. במפגשים ביניהם הפליג גבור במסע אל ההיסטוריה, טעון בשל כובד האירועים הטראומטיים, אירועים אשר זעזעו את עולמו. בעזרת המטפל החל גבור להעלות על הכתב את סיפור מסעו אל מיסתורי קורותיו והרגיש שכל רעיון הספר נבע מהכורח שכונן בעצמותיו כל השנים. במהלכם הצטרף לחוגים וסיפר לבני נוער את סיפור קורותיו.

גבור חילק את ספרו "הדים מן העבר" לשלושה חלקים עיקריים, כאשר לניגודים יש משקל יתר. כמו חייו הוא מתאר את האכזרי והיפה, האמיתי מול המדומה, הטפל מול החושני. כל האמת שזרמה מתוכו פנימה ואותה סיפר לאוטוביוגרף ג'פרי ביל, אשר תיעד את סיפורו וערך אותם ליצירה אוטוביוגרפית אותנטית, אשר פורסמה בחודש האחרון. קוראים רבים אשר זכו כבר לקרוא את הספר מביעים את דעתם החיובית.