גנץ: אנחנו צריכים חרדים בבסיסים ובגבולות
התוהו ובוהו בסוריה? "עלול להציב מולנו אתגר בטחוני משמעותי". האיום מאיראן? "לא בטוח שהיא תהיה גרעינית בסוף השנה". קיצוץ בתקציב? "בביטחון צריך להשקיע". גיוס חרדים? "צה"ל צריך עוד כוח אדם". בראיון מיוחד ל-ynet לרגל יום העצמאות עושה הרמטכ"ל סדר במזרח התיכון
משהו השתנה בצה"ל 2013, ככל הנראה לטובה. באופן כללי מדברים פחות אבל ככל הנראה עושים יותר.
מוכנות. הצבא יודע שלא תהיה התרעה מוקדמת למלחמה, אם תפרוץ. ולכן צה"ל שם דגש על יכולת הפעלה מהרגע לרגע. זה בא לידי ביטוי באימונים בהיקף גדול יחסית ועל תרגילים עם דגש על אירועים בלתי מתוכננים. ובשונה מעידן המלחמות "הישנות" שבהן צבא יבשה גדול פועל כנגד צבא יבשה גדול אחר, צה"ל מחזק את יכולת הפעולה ביחידות קטנות, מיוחדות, מול מטרות נקודתיות. צה"ל גם מחזק יכולות סייבר שיאפשרו לו להתמודד בקרבות דיגיטליים.
מבצעית: יש עיסוק נרחב במה שמכונה מב"מ (מערכה בין מערכות). כלומר מבצעים מיוחדים, מקצתם מודיעיניים מקצתם מבצעיים. רובם ככולם מתחת למכ"מ, אבל מקורות זרים מדווחים מעת לעת על פעולות חריגות – פיצוץ מסתורי פה, גיחה מסתורית שם – שכולן מיוחסות לצה"ל. ויודעי חן אומרים שנפח המבצעים הללו גדל בשנה-שנתיים האחרונות בשיעור ניכר.
מבנה: בניגוד לתפיסת העבר לפיה הצבא צריך להיות נכון לכל סוג של איום, צה"ל בונה עצמו היום בעיקר אל מול איומים קונקרטיים, שבעיקרם מלחמה א-סימטרית: לוחמה מול כוחות גרילה וטרור, מלחמה מול נשק תלול-מסלול;
פעולות מול יעדים בזירות ארוכות טווח; התמודדות עם ההתגרענות האיראנית ועם הברחות נשק בזירות מרוחקות. ולאחרונה נוסף יעד חדש: הגנה על אסדות הגז.
הרגעה פנימית: מי שעקב אחרי מלחמות הגנרלים בעבר, בוודאי בעשור האחרון, אינו יכול שלא להתרשם מהירידה במאבקי הכוח הפוליטיים בתוך הצבא. תככים במטכ"ל, מאבקי אגו וחיכוכים נעלמו כמעט לגמרי. נראה שפורום מטכ"ל הנוכחי הוא ענייני ונטול יחסית חיכוכים פנימיים. דומה כי משהו באישיותו של הרמטכ"ל הנוכחי, רב אלוף בני גנץ, מקרין על כל הצבא ומרגיע להבות מיותרות. סוג של צניעות והעדר התלהמות.
שטח אימונים. מורדות הבקעה
ביום רביעי האחרון התלוונו לרא"ל גנץ לשטח אימונים שבמורדות בקעת הירדן, לביקור בתרגיל של גדוד "שקד" מחטיבת גבעתי. הוא שועט במעלה הגבעה אחרי לוחמי הפלחו"ד הסגולים שמסתערים בירי חי על יעד המדמה רכס לבנוני שבשליטת לוחמי חיזבאללה. ניכר בעליל שהוא נהנה.
בתחילת הביקור עמד גנץ בעמדת תצפית וניהל דיון על מהלך התרגיל עם מפקד הגדוד ומח"ט גבעתי אל"מ עופר לוי. אך את עיקר הקשב העניק, על מורדות גבעת היעד, דווקא למפקדים הזוטרים, מהמ"פ ועד לחיילים הפשוטים. אלה זוכים ממנו לזריקת עידוד אחרי שגמעו הליכה מבצעית של 100 קילומטרים כשהם נושאים שליש ממשקלם על גבם, ולקינוח נדרשו להסתער על הר טרשי תלול.
"איך אתה מתכוון להסתער על היעד הזה? למה שלא תעדיף ללכת ישר על ה'דבשת' של ההר?", שואל גנץ את הקצין הצעיר. לשיחה הערה, נטולת המורא, שבין הקצין הבכיר ביותר בצה"ל לבין המפקד הזוטר, מאזינים בערנות חיילי מחלקת החוד של הגדוד.
בשטח האימונים, בשולי התרגיל, העניק הרמטכ"ל ראיון ל-ynet.
קיצוץ תקציב צה"ל
האם - לאור הירידה בסבירות של מלחמת יבשה כנגד צבאות אויב סדירים - יקוצצו מסגרות בצבא?
"הסבירות ללחימה מתמרנת כפי שאנו מכירים מ-1973, בעת הזו, יותר נמוכה. בצד זה יש גידול ניכר באתגרים בטחונים: מדינת ישראל מוקפת איום ירי תלול מסלול לכל אורכה. כדי להסיר האיום מהעורף צריך מערכות הגנה שיאפשרו לעורף לשרוד את המלחמה וצריך לאפשר לצה"ל יכולת מודיעין ויכולת התקפית בכל המימדים, על מנת שהוא יוכל לקצר המלחמה ולהכריעה במהירות. כמה משאבים יוקדשו לכך? זאת החלטת ממשלה. החלטה אחראית, כבדה, רבת משמעויות והשלכות. ואני מציע להקשיב בעניין זה לנשיא פרס שאמר כי בכל תחום המדינה משקיעה כמה שהיא יכולה, אבל בתחום הביטחון היא צריכה להשקיע כמה שהיא צריכה".
האם מבנה הצבא לא צריך להשתנות כדי להתמודד עם מה שמסתמן כאתגר העיקרי בעת הזו: מלחמה מול יחידות גרילה וטרור?
"צה"ל נבנה לאורך השנים בתפיסה של מלחמה רחבה ומלאה. גודלו של צה"ל השתנה בהתאם להערכות המצב שבוצעו לאורך השנים. גם עתה נציע רפורמות אך אנו במציאות רב-זירתית ולכל אירוע שמתרחש במקום כלשהו יש השלכות פוטנציאליות דרמטיות על זירות אחרות. לכן יש להיזהר.
"לסגור מסגרות אפשר בהחלטה אחת, קשה מאוד לבנות מחדש את מה שוויתרת עליו. לא אכנס לפרטי הרפורמות. יש מקום לשינויים ואנו עובדים עליהם, והם יהיו חייבים להיות אמיצים אך גם אחראיים. אם נעשה צעדים נמהרים, ניפגש בועדת חקירה, שהיא כשלעצמה לא מטרידה אותי אלא המחיר שיביא אותנו לשם, ואותו אני לא מוכן לשלם".
מיהודה ושומרון ועד עזה
שיעור הפרות הסדר בגדה במגמת עלייה ברורה. האם אנחנו זוחלים לקראת אינתיפאדה שלישית?
"צה"ל יחד עם כוחות הביטחון האחרים פועלים בצורה שוטפת לאורך ורוחב הגדה, על בסיס מודיעין טוב וחופש פעולה שמאפשר לנו ברוב המקרים לסכל הפיגועים. רמת הביטחון ביו"ש ברוב המקרים היא טובה. צריך להמשיך לעבוד על זה יום יום שעה שעה. אני לא רואה שאנחנו מתקרבים לאינתיפאדה שלישית".
כיצד משפיעות פעולות "תג מחיר" על המציאות בגדה?
"המציאות היא רגישה - ואירוע טרור שמתפתח יכול להביא להסלמה. פעולות של 'תג מחיר', הן בלתי קבילות ולעיתים חמורות ביותר. אין הסבר, או הצדקה או תירוץ ל'תג מחיר'. אלו פעולות שעל סף טרור".
לאחרונה היו כמה אירועי ירי רקטי מרצועת עזה והפגנות אלימות בגדר. האם ההרתעה שנוצרה ב"עמוד ענן" נשחקה?
"ההרתעה שהושגה ב'עמוד ענן' מאוד משמעותית. השקט המוחלט ששרר בתקופה האחרונה הוא עדות חד-משמעית לכך ונראית לעין. לא הייתה שחיקה בהתרעה, ומספר אירועי הירי לא מסמנים בהכרח את החזרה למציאות שלפני עמוד ענן. עם זאת אם לא נחזור לשקט המוחלט והירי ימשך, נבצע הערכות מצב מחודשות. המציאות סביב הרצועה היא רגישה, אך יציבה מאוד מבחינה הרתעתית".
סוריה המתפוררת
כמה זמן אתה נותן לאסד וכיצד אנו נערכים לכך?
"אני לא עומד עם סטופר ביד, אך אני מעריך שהוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן. אסד נלחם בבני עמו בצורה יותר ברוטאלית ממה שאנו נלחמים באויבינו, עם אלף הרוגים ולמעלה מכך בכל שבוע. אנו בפני מציאות עם פוטנציאל ביטחוני בעייתי ולא יציב. סוריה היא מדינה גדולה עם יכולות צבאיות רבות, מפשוטות יותר ועד אסטרטגיות. אם הדבר הזה יאבד שליטה ויעבור לארגוני טרור שיתבססו בסוריה או לחיזבאללה, זה עלול להציב אתגר בטחוני משמעותי ולכן אנו נערכים, בהרבה מאוד פעילויות הקשורות לביסוס היכולת המודיעינית שלנו והיכולת המבצעית המשלימה".
אתם מזהים כוחות אופוזיציה בסוריה שאיתם אפשר יהיה לבוא בדברים?
"לא כל המורדים שם הם חזית אל נוסרא או ג'יהאד עולמי. חלקם הם ארגונים מקומיים. צריך יהיה לראות את זה עם הזמן ולנסות בסוף להתבסס בצורה נכונה".
ומה עם הגדר בגבול?
"יש כבר 40 שנה של שקט ויציבות בגולן והמכשול שם התאים למה שהיינו צריכים. לפני כשנה יצאנו לדרך עם פרויקט של שיפור התשתית המבצעית, ונשלים את כל המכשול עד הסוף".
"להגביר הלחץ על איראן"
איראן, לפי הערכות, תהפוך עד לסוף השנה למדינה סף-גרעינית, בעלת כמות מספקת של אורניום מועשר ליצור פצצות גרעיניות. איפה זה שם אותנו?
"איראן ידועה ככזו שמבקשת להגיע ליכולת גרעינית צבאית. האם היא יכולה להיות שם בסוף השנה או לאחר סוף השנה? היא יכולה, אבל זה לא אומר שהיא תהיה שם. מערכת הלחצים שמופעלת על איראן ראוי שתועצם. הבידוד, הסנקציות, המשך הלחץ וגם היכולות המבצעיות שלא נפרטן. יש לנו יכולת להתמודד עם סכנות שאיראן מציבה מולנו ותרשו לי לא להיגרר לתוך הפרטים המבצעיים".
והיכן האמריקנים בעניין הזה?
"אם נגביר הלחץ על איראן הזמן ישחק לטובתנו. האמריקאים מבינים את זה אבל להם יש את השיקולים שלהם. כשהייגל יגיע החודש לישראל, לא נדבר מן הסתם על טנזניה".
בזמנו אולמרט אמר שלשיטתו בוזבזו על ההכנות למהלך צבאי באיראן 11 מיליארד שקל.
"האתגר האיראני הוא מהמעלה הראשונה וצריך להשקיע משאבים שיאפשרו לפתח יכולות למרחב הזה. ומרב היכולות שאנו מפתחים לזירה הזו רלבנטיות גם לזירות אחרות".
"צריכים את החרדים. גיוסם לא ינטרל נשים"
אתה בכלל צריך את נפח כח האדם החרדי שרוצים לדחוף לצבא?
"צה"ל צריך עוד כח אדם, ונשמח אם החרדים ישרתו בצה"ל. במקומות שבהם שירתו עד היום הם הביאו הישגים טובים, והם למדו שהשירות הצבאי טוב גם להם. נראה לי שבתהליך מדורג,
יציב ומתמשך, אפשר לשלב יותר ויותר גורמים מהחברה הישראלית. אנו צריכים את האנשים הללו, בגבולות, בבסיסים, במפקדות. אנו מציגים את המשמעות של הנושא ומקווים לקבל את המשאבים שיתמכו בכך".
תרצה לשלב החרדים גם במחיר של נטרול נשים ביחידות האלו?
"חד משמעית לא. צה"ל הוא צבא ממלכתי שבו כולם יכולים לשרת והנשים בצה"ל תורמות תרומה משמעותית בכל מערך שאנו יכולים לחשוב עליו. נזכיר שבשחרור ירושלים היינו צריכים גם את הרב גורן וגם את שולי נתן".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
