שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    יציאה לשוק עבודה היא לא שירות

    במקום לנצל את ההזדמנות העצומה שניתנה לחברה הישראלית לשקם עצמה באמצעות צמצום דרמטי של אי השוויון בנטל - נראה שהממשלה עומדת לאמץ חוק אשר יגדיל את אי השוויון

    אחד המאפיינים של ציבור שלא מאמין יותר בצדקת הדרך שלו, היא ויתור על עקרונות בסיס רק בכדי "להיות פרגמטי" ו"להתחבר למציאות". נדמה , שבסוגיית שירות החרדים, הציבור הציוני איבד את צדקת הדרך שלו, ומנסה להיות פרגמטי - מבלי להבין שהפרגמטיות הזו תביא לאבדון.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    שוויון בנטל? הגיע הזמן שנוותר / בן גלעד

    דרוש צדק חברתי באקדמיה / ד"ר תומר סעד

    יעל אנדורן ואני / תמר רבינוביץ

     

    בשבועות האחרונים, במקום לנצל את ההזדמנות העצומה שניתנה לחברה הישראלית לשקם עצמה באמצעות צמצום דרמטי של אי השוויון בנטל - נראה שהממשלה עומדת לאמץ חוק אשר יגדיל את אי השוויון. המתווה עליו מדברים יאפשר לכל החרדים לצאת לשוק העבודה בגיל 22, מבלי

     כל שירות שהוא - כלומר, תלמדו עד גיל 22, ואחר כך תצאו ללמוד-לשרת, אתם לא צריכים -זה המסר הממשלתי לחרדים. וכך, לאחר שנים של מאבק ארוך-ציבורי, משפטי ופוליטי, דווקא שנראה שאנחנו לפני נקודת מפנה - נראה שאנחנו נצעד לאחור.

     

    הפרגמטים, ביניהם גם אנשי יש עתיד והבית היהודי אומרים - לא ניתן לגייס את החרדים, על כן, עדיף שילכו לעבוד בכך יסייעו לכלכלה. הם שוכחים שפסיקת בג"ץ שביטלה את חוק טל וההפגנות הציבוריות בקיץ האחרון, לא היו על שוויון בנטל העבודה, אלא על שוויון בנטל השירות.

     

    יציאה לעבודה, נכון שיש לה סיוע לאומי לכלכלה, אבל היא קודם כל אישית למען הפרט. הוא ירוויח כסף שאיתו יעשה מה שטוב לו אישית - ואילו שירות הוא למען המדינה וקודם כל מבצעים משימות הטובות לכלל. לא ניתן לקבל את האמירה: אי אפשר לגייס את החרדים - העיקר שילכו לעבוד.

     

    ההיסטוריה האנושית מלאה באקסיומות שמטעמים "פרגמטיים" נקבעו, ורק באמצעות מנהיגות אמיצה הוכחו כשגויות - כך היה עם זכויות שחורים, כך היה עם זכויות נשים וכך בישראל הצליחו להזיז לעתים הרים חברתיים משמעותיים.

     

    ויתור היום לחרדים על שירות יביא את ישראל בעוד עשור לשוקת שבורה - הנתח החרדי בתוך האוכלוסייה היהודית הולך וגדל ובעוד עשור - פשוט לא יהיה מי שישרת. אז, נעמוד בפני בעיה בלתי ניתנת לפיתרון - כאשר הגבולות יהיו ריקים מאדם (גם כי הדבר יפגע בנכונות המיעוט הציוני לשרת) את מי יעניין שיש עוד כמה אנשים שמפרנסים את המשפחות שלהם? הרי, יש היום הבנה ציבורית רחבה שחייבים להגיע לפתרון מעשי שיביא לשינוי, וכביכול יש גם הזדמנות פוליטית. יחד

     

    זכרונות מממשלה ללא חרדים

    עם זאת, צריך לזכור שבשנים 2003-2005, כאשר הייתה בישראל ממשלה ללא מפלגות חרדיות (ממשלת שרון, נתניהו וטומי לפיד ז"ל) היו אלה השנים הגרועות ביותר לנושא השוויון בנטל. בשנים אלו, לא קודם בכלל חוק טל (שגם הוא היה פתרון גרוע) ואף הוגדלו הפטורים לחובות החרדים - הכל תחת כיסוי "כלכלי" של הכנסתם לשוק העבודה.

     

    דווקא בשנים הללו, שהחרדים היו "מחוץ לזרקור" התקשורתי, ושמפלגת שינוי השיגה את "תמונת הניצחון" של ממשלה ללא חרדים - לא חלה התקדמות בנושא, אלא להפך. וכאילו לא למדנו כלום - פתרון לפיד-בנט הוא פתרון גרוע שיחמיר המצב הקיים.

     

    ישראל חייבת לנצל את חלון ההזדמנות החדש בכדי להביא להתקדמות משמעותית בסוגיה. דחייה לארבע שנים נוספות תביא לכך שהבעיה תהיה גדולה יותר. למעשה, על פי פתרון לפיד, ב-ארבע השנים הקרובות יחול מתווה יעלון-אלקין, כלומר יקבעו יעדים גבוהים לגיוס לצבא ויהיו תמריצים אך, לאור הפטור מגיל 22 ומעלה, הסיכוי לעמוד ביעדים נראה לא גבוה. עדיף לקבל פטור כדי לעבוד וללמוד!

     

    רק בעוד ארבע שנים יוחל מתווה פלסנר. תיקבע מכסה של 1,800 מתמידים ויוטלו סנקציות כלכליות על מי שישתמט. ההנחה האופטימית שניתן יהיה להחיל על החרדים גיוס ב-2017 – מנותקת מהמציאות הפוליטית - בעוד ארבע שנים תהיה ממשלה אחרת והדבר הראשון שהחרדים ידרשו הוא ביטול החוק הנוכחי. לעתים "הפרגמטיות" היא הדבר הגרוע ביותר, ואני מציע שכל "הפרגמטים" יזכרו במה הניע אותם כשיצאו לדרך הציבורית.

     

    איתי בן חורין הוא יועץ אסטרטגי, וממנהיגי הפורום לשוויון בנטל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לשכת גיוס. ארכיון
    צילום: יובל חן
    מומלצים