שתף קטע נבחר

שרון דוידוביץ

אריק זאבי החדש / על אלכס שטילוב

הצלחות יש, אהבה מקיר לקיר יש, הכרה יש. עכשיו רק צריך חברת פרסום גדולה שתיקח את אלוף אירופה הטרי כפרזנטור שלה. וגם: הצביעות של ההתאחדות, האיכות השערורייתית של אצטדיוני הכדורגל, השעמום של ב"ש וההצלחה של ק"ש. שרון דוידוביץ' סופר מ-1 עד 5

ציון 1 – כדורגל, ישראל, 2013

כל הכבוד להתאחדות על התגובה הזועמת בנוגע להעברת המשחק של רמה"ש מול מכבי ת"א מאצטדיון גרונדמן למגרש אחר בגלל פחד המשטרה מקהל רב. היה אפילו איום, כמעט הבטחה מפורשת שיותר לא ישחקו ברמת השרון. בצדק. ביזיון שאצטדיון כדורגל בישראל לא יכול לארח משחק ב-2013, לא חשובה הסיבה.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

כי מה זו סכנה לחיי אדם, לעומת מגרש עלוב עם דשא שלא מסוגל להחזיק מזג אוויר חורפי סטנדרטי (זה לא המגרש הביתי של סכנין, אבל ההתאחדות אישרה אותו). מה זה רבע מגרש בוצי ורטוב בו אי אפשר להניע כדור בקריית אליעזר. מה זה לעומת וסרמיל המפואר בב"ש, שמרכז השדה שלו קטוע לפרקים בחול ולא דשא, ונראה כאילו חייזרים הגיעו בלילה וסימנו עליו אותות חיים. ושלא נזכיר בפעם ה-1,000 את אסון היציאה מהחנייה במתחם הדנדש בנתניה (אופס. 1,001).

 

וכך נראה אצטדיון בישראל בשנת 2013 (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
וכך נראה אצטדיון בישראל בשנת 2013(צילום: זהר שחר)

 

ההתאחדות חכמה על חלשים. היא סופגת כל כך הרבה אש מהתקשורת כל השנה, עד שברגע בו היא מזהה הזדמנות לרכוב על גלי הביקורת ולצאת בהצהרות פומפוזיות מאיימות, היא גם יוצאת. כי מה אשמה קבוצת הכדורגל של רמת השרון שמשטרה חדלת אישים לא מסוגלת לאבטח אירוע של 4,500 איש?

 

שיתחילו בהתאחדות לטפל במה שבאמת חשוב. במגרשים שלא ראויים למגע כדור, אצטדיונים שלא ראויים למושב אדם ועוד אצטדיון אחד בנתניה, שעל כל יופיו חייב להיסגר, ויפה שעה אחת קודם. עד שימצאו פתרון לכבישי גישה עבור יציאה מהירה. ושלא יאיימו, שיבצעו!

 

ההתאחדות לכדורגל חכמה על חלשים. אבי לוזון (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
ההתאחדות לכדורגל חכמה על חלשים. אבי לוזון(צילום: אורן אהרוני)

 

ציון 2 – הפועל ב"ש - שעמום עלי אדמות

הפועל ב"ש סיימה אתמול ב-0:0 מול הפועל עכו. ה-0:0 השישי שלה העונה, זו שעדיין לא הסתיימה. ה-0:0 החמישי שלה בבית, מול הקהל המקומי בוסרמיל. הקבוצה שכבשה הכי מעט שערים בליגה -27, שזה 0.8 שערים למשחק.

 

 

אוקי, לב"ש יש קהל גדול, מסורת, בעלים שמשקיעה, רצון גדול להצליח, מאמן שרשם הישגים בעבר בעבר ו... בחייכם. לא מעניין. גם אם לא תרד, הקבוצה של אלישע לוי היא הקבוצה המשעממת לעונת 2012/13. משחק אפור, חסר תכלית, נטול מצבים ובמקרה עצוב כמו שלה, אפילו כעת במאבקי התחתית – נטול לחימה או הקרבה.

 

אפילו אלישע מפהק (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
אפילו אלישע מפהק(צילום: ישראל יוסף)

 

אם היו מחלקים נקודות על יופי, הפועל ב"ש ממזמן כבר הייתה בלאומית (הערכת המערכת: ובר רפאלי מחזיקת ליגת האלופות, אז מה?)

 

ציון 3 – הפועל חיפה - סיכוי לעתיד טוב יותר

הפועל חיפה הבטיחה לעצמה את ההישארות עם 1:3 על בית"ר ירושלים וסיימה באופן מעשי עונה קשה בטעם מתקתק. אמנם כל השערים הגיעו בגלל טעויות "ילדים ג'" של הקבוצה מהבירה, כפי שהגדיר זאת אלי כהן, אבל עדיין – זה היה אחד המשחקים הטובים של חיפה.

 

בכלל, עם שחקנים כמו אבוקרט (ראיתם את השער שלו?!), אראל, גלושצ'ביץ' ואחרים, קשה להבין איך השחקנים של יואב כץ בכלל הגיעו למצב הזה. מכאן גם התובנה כי למרות הכל, מדובר בכישלון. אבל חיפה נשארת, וגם קלינגר. ועכשיו זה בעיקר הזמן שלו לבנות את עצמו מחדש. להראות שהוא מסוגל להישאר במקום אחד לאורך זמן, ולהצליח – משהו שלא קרה לו מאז האליפות עם מכבי ת"א.

 

ציון 4 – עירוני ק"ש שומרת על התואר

יכול להיות שעירוני קריית שמונה לא תזכה בגביע המדינה. יש אפילו סיכוי שהיא לא תסיים שלישית ותגיע לאירופה. זה לא חשוב. כי עונה שנייה ברציפות היא מצליחה לשמור על התואר שלה – הקבוצה המפתיעה ביותר בליגה. לטובה.

 

כיף גדול לראות את האלופה היוצאת סותמת פיות לכל אלה שביקרו את ההתנהלות של הבוס שלה. כולל זה שלפניכם. לא שזה הופך את ההתנהלות של איזי שרצקי להגיונית, אבל כל זה לא ייקח לו במאומה את הפרוייקט המדהים שהקים בצפון.

 

קרדיט מגיע כמובן גם לגילי לנדאו שבנה את הקבוצה בקיץ, לשרצקי ששמר על מרבית הסגל מהעונה שעברה, אבל בעיקר לברק בכר – מאמן שקיבל אפס קרדיט בתחילת הדרך, אבל נשאר עם מספיק פאסון והגינות כדי להבין שפיות סותמים רק עם הצלחות. ועם מסקנטייפ, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

 

סתם פיות דרך הצלחות. ברק בכר (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
סתם פיות דרך הצלחות. ברק בכר(צילום: ראובן שוורץ)

 

ציון 5 – אלכס שטילוב - אייקון

בנימין נתניהו השאיר לדקות אחדות את משבר התעופה

בצד והתקשר לברך, מהדורות החדשות מיהרו לדווח על הבשורה והמוני בית ישראל צהלו ושמחו – אלכס שטילוב הוא אלוף אירופה.

 

זמן קצר אחרי, שוב עלו הטענות על חוסר הפרגון, חוסר המימון, חוסר הסיקור, חוסר תשומת הלב וכו' וכו'. אז הבה נשים דברים בפרופורציה: נכון, יותר מדי כסף שטילוב לא מקבל, ודאי לא ביחס לעובדה שהוא אלוף אירופה. אבל אם מחברים את הוועד האולימפי, את משרד הקליטה, המענקים מתחרויות והספונסרים – אפשר להיות רגועים. שטילוב יכול להתרכז באימונים. הבעיה כמו שכולנו יודעים, נמצאת אצל הספורטאים שלא הגיעו עדיין לטופ.

 

אלכס שטילוב עומד על הפודיום (צילום: AP) (צילום: AP)
אלכס שטילוב עומד על הפודיום(צילום: AP)

 

כעת, כדי להבטיח לו גם עתיד כלכלי, כמו שמנסה לעשות כל ספורטאי שזוהר לתקופה קצרה מאוד בקריירה לפני שהוא נשחק, אחרים צריכים לעשות את הסוויץ' – חברות הפרסום. אלה שלא הבינו עדיין שהאטרף אתמול ברשתות החברתיות, בכותרות הראשיות בכל האתרים, בעשרות אלפי הכניסות לידיעה ולא פחות מ-2,200 (!) שיתופים לכתבה בפייסבוק רק אצלנו כאן ב-ynet, הפכו את אלכס שטילוב למכרה זהב לא ממומש.אחד שיש לו מספיק נתונים והכרה ציבורית, כדי להיות כוכב פרסום.

 

הוא יכול לשווק חברת לגו עם הריבועים בבטן, הצ'ארם הילדותי משהו מתאים לבושם, הקריצה והחיוך המתוק למשחת שיניים (לידיעת ארוסתי שקוראת כתבה זו – זה סתם, רק מפרגן), הקפיצות וההתעופפות באוויר יושבים בול על אל-על, והגלגולים על המזרנים מתאימים לספינים שלה (עברה פה סאטירה).

 

גבירותי ורבותיי, לא היינו צריכים לחכות הרבה זמן – מצאנו את אריק זאבי החדש.

 

לתגובות ומעקב בטוויטר

@sDavidovitch

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים