ביקורת סרט: "פקודה לא חוקית" - והשאלה המוסרית?

ב-1968, בג'ונגלים של ויאטנאם, הציל סמואל ל. ג'קסון את חייו של טומי לי ג'ונס. שניהם היו מפקדים זוטרים ביחידת מארינס קטנה, וכשהתפצל הכוח לשתי חוליות, נקלע טומי לי למארב רצחני. כל חייליו קרסו לנהר בסצינות מוות ריאליסטיות ומזוויעות. זה כמעט מה שקרה גם לו, אלמלא שבה ג'קסון, דקות ספורות לפני כן, את הקולונל האחראי. בהוציאו להורג מיידית את הקשר של הקולונל, שוכנע האחרון להורות לחייליו לסגת, פן יחטוף גם הוא כדור בראש. טומי לי הפצוע נותר בחיים.
28 שנים אחר-כך טומי לי הוא נכה מלחמה שנשאר בפרקליטות הצבאית, לא עשה שם קריירה מי-יודע-מה: גירושין קשים, נטייה לאלכוהול, יבש כצנונית, מריר כחזרת, הוא על סף פרישה. ג'קסון, לעומתו, מתקדם בשירות המארינס, צובר צל"שים על עוז וגבורה, אין לו משפחה, רק הוא והדגל.
לאחר שהמון מוסת מסתער על שגרירות ארה"ב בתימן,נשלחת יחידתו לחלץ את השגריר ההיסטרי בן קינגסלי. השגריר כבר במסוק, אבל ג'קסון ואנשיו תקועים מול אש צלפים. שלושה נחתים נפגעים, וכשג'קסון מזהה שיורים עליו גם מן ההמון שמולו, הוא נותן פקודת אש, גם אם יש שם נשים וילדים. התוצאה טראגית: 83 צנענים ללא רוח חיים, עוד מאות פצועים.
הייתם בסרטים כאלה, אתם יודעים מה קורה לאחר מכן - הבכירים, ובראשם היועץ לביטחון לאומי, מכסים את התחת ומחפשים שעיר לעזאזל. תופרים לג'קסון תיק על מתן פקודה בלתי חוקית, עוד 83 סעיפים על רצח, מעלימים ראיות, מבשלים עדויות שקר. ככה זה עם המארינס - הם עצמם יחרפו נפשם כדי לא להשאיר חבר בשטח, אבל המערכת תזרוק אותם לכלבים לאחר השימוש. כך שלג'קסון אין למי לפנות אלא לטומי לי, שיסנגר עליו. וטומי לי, מתוך הכרת תודה למי שהציל את חייו, לוקח את התיק.
זה היה יכול להיות סרט שדן בשאלה מוסרית, כזו שישראלים רבים נתקלו בה בימי האינתיפאדה, אבל אין זה סרט כזה: זהו סרט פעולה מיליטריסטי - תרועת החצוצרות, המסוקים הממריאים מנושאת המטוסים, המסדרים הקשוחים - שוב השבלונה של ידידות שחושלה באש. אנשים קשים ומרי-נפש מול עוצמתו המושחתת של הממשל, טחנות הצדק האיטיות, שבסוף חורצות דין אמת.
זהו סרט פעולה אפקטיבי (וויליאם פרידקין הוותיק ביים), אם גם חסר תחכום, עם שתיים-שלוש בעיות קטנות בקשר שבין התסריט לליהוק: התימנים יותר מדי פרימיטיביים, איום הטרור האיסלאמי יותר מדי פשטני, טומי לי ג'ונס של וייאטנם 68' נראה כבר אז בן יותר מ-50, כך שלא השתנה כמעט מאז הפלאש-בק ועד העלילה המרכזית, ואילו סמואל סמואל ג'קסון, לעומתו, נראה ונמצא בכושר קצת יותר מדי טוב עבור מפקד יחידה מבצעית מובחרת, שאמור להתקרב לגיל 55.

("פקודה לא חוקית". בימוי: ויליאם פרידקין; תסריט: סטפן גאגאן; הפקה: סקוט רודין; ריצ'רד ד. זאנוק; צילום: ויליאם א. פרייקר, ניקולה פקוריני; משתתפים: טומי לי ג'ונס, סמואל ל. ג'קסון, גאי פירס, בן קינגסלי, ברוס גרינווד. ארה"ב 2000, 128 דקות.)