מסע בזמן בסיינט ג'ייקובס

אחת הסיבות שאני אוהבת את טורונטו היא הקירבה היחסית שלה לכל כך הרבה מקומות טיול מקסימים. זה מדהים איך בנסיעה של שעה וחצי אתם יכולים למצוא את עצמכם מוקפים בנופים מטריפים, החל מאגמים מהפנטים דרך יערות אינספיים ועד לעיירות נחמדות וציוריות. בעיקר עכשיו, כשסימני האביב באוויר ובכל רגע אנחנו יכולים להיות מופתעים ממזג אוויר נעים, כדאי להתחיל לסמן את עיירת סיינט ג'ייקוב כיעד לבילוי משפחתי לא שגרתי.

עיירת סיינט ג'ייקובס, הממוקמת כשעה וחצי מערבית לטורונטו, נראית כמו מקום בו הזמן עומד מלכת. בזמן שהילדים שלנו שולטים בכל רזי האייפון חמש עוד לפני שהגיעו לגיל ארבע, בעיירת סיינט ג'ייקובס התושבים עדיין נוסעים בכרכרות, מכבסים את הבגדים על קרש ומגדלים את הירקות בחצר. הסיבה לכך היא פשוטה - תושבי העיירה הינם מנוניטים (האיימיש של קנדה).

את קהילת האיימיש רובינו מכירים הודות לסרט בכיכובם של הריסון פורד וקלי מקג'יליס, ובכל זאת אספר בקצרה שמדובר בקבוצה דתית נוצרית המשמרת בקפדנות אורח חיים של המאה ה-16. המנוניטים, המוכרים פחות, גם הם קבוצה דומה שהתפרסמה בעיקר בארה"ב. הרבה מתבלבלים בין המנוניטים לבין האיימישים, ואין פלא. גם האיימישים וגם המנוניטים דובקים בחיי המסורת שייבאו אבותיהם מאירופה, ולמרות שהם חיים לצד האייפון והטאבלט הם ממשיכים לייצר את הארוחות שלהם במו ידיהם, תוך כדי עיבוד אדמותיהם במחרשה רתומה לסוס. גם מבחינת הלבוש משמרים המנוניטים והאיימיש את אותה המסורת מהמאה ה-16 עם כובעי 'הולי הובי' לנשים וכובעים רחבי שוליים לגברים. בכדי להגיע ממקום למקום הם ישתמשו ברכבות או בכרכרות וסוסים.

שוק האיכרים

על אף כל האמור לעיל, מבינים המנוניטים הגרים בסביבת סיינט ג'ייקובס שהתיירות מסייעת להם להרוויח את לחמם, ועל כן הם מוכרים את מרכולתם בשוק איכרים הידוע גם בכינוי "השוק של האיימיש". ועדיין, כל מה שתראו בזמן הסיור שלכם במקום אינו תיירותי כלל אלא אורח החיים האמיתי שלהם. רבות נכתב על עיירת סיינט ג'ייקובס ועל שוק האיכרים, אבל לדעתי העיירה הצמודה לשוק יפה לא פחות ובמרבית הכתבות על האזור פשוט עושים לה עוול ומזניחים אותה וחבל. בכתבה זו אספר גם על השוק, גם על העיירה וגם על מתחם לגו חלומי לילדים.

שוק האיכרים בסיינט ג'ייקובס מזכיר סצינות מסרטים תקופתיים על המאה ה- 16. בעודי כותבת אני ממש יכולה להריח את הריחות הטריים של הלחמים השונים ושל עוגות הפאי המקומיות נמהלים בריחות של בשרים מעושנים. אני נזכרת בערימות הירקות והפירות המיוחדים שעושים לך חשק לקנות פשוט הכל, אבל יותר מכל אני נזכרת במוכרים המקומיים הלבושים במיטב המסורת המקומית ומוכרים את מרכולתם בתוך... כרכרה. כן כן, חלק מהקסם של המקום הינו העובדה שחלק גדול מהדוכנים הינם הכרכרות עצמן, ובשעות אחר הצהריים, כשנסגר השוק, מקפלים מהר את הסחורה חזרה בכרכרה, רותמים את הסוס וחוזרים הביתה.

חוויה נוספת מיוחדת במינה הממוקמת במתחם השוק הינה מכירה פומבית של סוסים ובקר. המכירה נעשית במבנה הנמצא בסוף השוק ונערכת לפי מועדים קבועים מראש. אם זכיתם להגיע לשוק בזמן מכירה פומבית, הרווחתם חוויה שבאמת לקוחה מהסרטים. תנסו להתעלם מהריח החריף של הסוסים והבקר, ותתמכרו לרגע שבו אתם מוקפים בגברים הלבושים במיטב המסורת עם השלייקס והכובעים המיוחדים. סוס נכנס לזירה וכרוז מכריז על הביצועים שלו, הצעות עפות באויר, מישהו זוכה ורגע לאחר מכן כבר הסוס הבא בזירה.

למרות שלרגע נדמה שאנחנו בעולם אחר, למעשה אנחנו עדיין בקנדה, וכאן גשם, שלג או סתם יום קר זה דבר שבשגרה, על כן לצד הדוכנים הממוקמים בחוץ בכרכרות נמצאים מבנים מקורים וסגורים, וגם אם תגיעו ביום חורפי תוכלו ליהנות מאווירת השוק השמחה במבנה סגור. עדיין, אני ממליצה בחום לנסות להגיע לפחות פעם אחת ביום יפה ולראות את השוק הפתוח ואת דוכני הכרכרות.

ייחודיות נוספת של השוק מתבטאת בשמיכות הטלאים המיוצרות בעבודת יד על ידי המקומיים. המחירים לא זולים, בכל זאת מדובר בעבודת יד באמצעים של מאה ה-16, אבל אם בא לכם להשקיע בשמיכת טלאים אותנטית, שווה לבדוק את האופציה.

אולי מיותר לציין, ובכל זאת אתייחס לעובדה שבשוק תמצאו אופציות רבות לארוחת צהריים קלילה, ולקינוח אתם מוזמנים להנות מפריטס התפוחים - תפוח מטוגן עם סירופ מייפל. תענוג. ואם כבר התייחסתי לסירופ המייפל, אז לתשומת ליבכם, אין כמו הסירופ של שוק סיינט ג'ייקובס, ראו הוזהרתם. הסירופ שתקנו אחר כך ב"נו פרילס", "מטרו" או בכל סופר מרקט מקומי אחר, כבר לא יהיה טעים כל כך. השוק פתוח בימי חמישי ושבת בלבד ובקיץ גם בימי שלישי.

מתחם לגו חלומי לילדים

ממול השוק תמצאו קניון Outlet. הקניון עצמו אינו שווה איזכור מיוחד למעט מתחם אחד - חנות הלגו הענקית שבמקום, הכוללת מתחם פעילות לילדים. החנות נמצאת בקומה השניה של הקניון ובתוכה תמצאו פינות בהם ילדיכם יוכלו לבנות לגו בצורות שונות. אחת האטרקציות המרכזיות בחנות הינה מסלול מירוצים בנוי המאתגר את הילדים לבנות מכוניות מירוץ שונות מלגו ולהתחרות מול ילדים אחרים איזו מכונית היא המהירה ביותר. הכניסה למתחם הפעילות אינה עולה כסף, אבל קחו בחשבון שהיא ממוקמת בתוך החנות, והפיתויים לילדים הם רבים. תעשו את השיקולים שלכם האם כניסה בחינם תעלה ביוקר, או שתעמדו בפרץ התחנונים. למדתי מנסיוני לנצל את המתחם דווקא לטובתי כקלף מיקוח מצויין לזמן איכות בשוק – "רוצים שנגיע למתחם הלגו? אם תתנו לאמא ואבא להסתובב בשוק בלי הפרעות, אנחנו מבטיחים לכם שנהיה הרבה זמן בלגו..." לנסות תמיד אפשר!

עיירת סיינט ג'ייקובס

עיירת סיינט ג'ייקובס הנה עיירה קטנה וציורית עם רחוב ראשי אחד. הפעם הראשונה בה הייתי בעיירה הייתה לפני ארבע שנים, ואני נשבעת לכם, כלום לא השתנה מאז. אני זוכרת בפרטי פרטים מיקומים של תבלינים בחנויות ונראה כאילו המודרניזציה חולפת ליד תושבי העיירה ולא משפיעה עליהם. הכל נשאר כשהיה. זה לא שהמיצגים בחנויות הינם מיצגים מוזיאוניים, להיפך, מדובר דווקא באביזרים שבחלקם הגדול מודרניים ושימושיים, אבל בעלי החנויות משמרים באדיקות את המראה הכללי של החנות והתצוגה. החנויות עצמן מקסימות וכוללות סוגים שונים של תצוגות, החל מחנויות לעתיקות וכלה בחנות צעצועים מגניבה.

אחת החנויות המעניינות ביותר היא חנות מטאטאים, שהשמועה אומרת שהיא פתוחה משנת 1908 ועוברת מאב לבנו בירושה. בסוף העיירה נמצא בניין המיל. בבניין זה ישנו מגוון רחב ומעניין של תצוגות וחנויות. מעליהן, בשתי הקומות הגבוהות של המבנה, תמצאו שני מוזיאונים פתוחים לקהל הרחב:

מוזיאון המייפל – כאן תוכלו ללמוד על תהליך הכנת המייפל מהעצים ולצפות בסרט קצרצר המסביר את התהליך ובמספר מוצגים מוזיאוניים. הכניסה למוזיאון בחינם וממליצים לקהל לתת תרומה.

מוזיאון הרכבות – בקומה העליונה של הבניין נמצאת גולת הכותרת של עיירת סיינט ג'ייקובס מנקודת מבטו של ילד בן ארבע וחצי. כבר כשנכנסים לקומה ישנה תצוגה של רכבות מיניאטוריות שונות, אבל זהו רק סיפתח לדבר האמיתי – דגם ענק של כל העיירה עם מסלולי הרכבת הרבים שיש בה. לחיצה קטנה על כפתור תפעיל שלוש רכבות שונות הנוסעות ברחבי העיירה בין מנהרות וגשרים שונים. ילדים מטורפים על הדגם הזה ויכולים לבלות שם חצי יום, במעקב אחר מסלולי הרכבות, ואתם מוזמנים לשבת על כסאות העץ ולנוח כמה דקות. גם למוזיאון הזה הכניסה בחינם ומומלץ להשאיר תרומה.

רגע לפני שאתם עוזבים את העיירה המקסימה, ולמרות שכבר אין לכם כוח, תסעו עם הכביש במעלה העיירה (אחרי בניין המיל). בפניה הראשונה תפנו שמאלה ותשתלבו עם העיקול. כאן נמצא הדבר האמיתי. בנסיעה קצרצרה ברחוב הראשי (אם אפשר לקרוא לזה רחוב) תוכלו לראות קצת מחייהם של המנוניטים מבלי להפריע לשגרתם השלווה. כמעט בטוח שתיתקלו בכרכרה או שתיים. כשאתם מסתובבים ברחובות השונים תנסו לאתר את השילוט לגשר הנשיקות – זהו הגשר המקורה האחרון שנותר באונטריו. מדובר בחוויה רומנטית ולא משנה אם הילדים באוטו, נצלו את ההזדמנות לרגע קטן שלכם.

איך מגיעים?

עיירת סיינט ג'ייקובס ממוקמת מערבית לטורונטו. תסעו על כביש 401 לכיוון מערב עד שתגיעו לשילוט לכיוון קיצ'נר ווטרלו (יציאה 278), השתלבו על highway 8 לכיוון highway 85 לכיוון ווטרלו. אם ברצונכם להגיע לשוק תצאו במחלף לדרך 15, ברמזורים תפנו שמאלה לקינג סטריט ושוב שמאלה לכביש של השוק. אם ברצונכם להגיע לעיירה תמשיכו על highway 85 תפנו שמאלה לכיוון דרך 17 – sawmill road ותעקבו אחר השילוט.