שתף קטע נבחר

אסד ידע שיהיה שימוש בנשק כימי

בשנה שעברה זיהה המודיעין הישראלי חיילים סורים מטעינים חומר כימי על פצצות. הדיווח המהיר לאמריקנים פתח את הסאגה שנמשכת עד היום סביב השאלה: אובמה יתקוף או לא יתקוף? מה האפשרויות של הנשיא, מה האינטרסים של ישראל בסוריה ומה הקשר לג'ורג' בוש הבן. כרוניקה של עימות ידוע מראש

גורמי ביון בישראל ובמערב יודעים כבר זמן רב שבשאר אסד שוקל להפעיל חומר לחימה כימי (חל"כ) נגד כוחות המורדים בסוריה. ולא רק עליהם אלא גם על האוכלוסייה המוסלמית-סונית המסייעת להם, שאותה הוא מבקש להרתיע. לא ידוע בוודאות אם אסד נתן אישור לאנשיו לעשות שימוש בנשק כימי, אבל בשנה שעברה נצפו חיילים וקצינים של צבאו מטעינים פצצות אוויר (המוטלות ממטוסים וממסוקים) בחומרי מוצא כימיים שבהתלכדם יחד נוצר גז עצבים. ההטענה בוצעה בגלוי באחד מאתרי האחסון של הנשק הכימי, סמוך לשדה תעופה צבאי. גם אמצעי התצפית של ישראל יכלו להבחין בכך ללא קושי.

 

 

תושב חלב שעל פי הערכות נפגע מנשק כימי (צילום: AP) (צילום: AP)
תושב חלב שעל פי הערכות נפגע מנשק כימי(צילום: AP)

 

באמ"ן מיהרו לדווח על הממצאים לעמיתיהם בסוכנויות המודיעין של ארה"ב. אלה בחנו את המידע ואת ההוכחות שהוצגו בפניהם ותוך כמה שעות אישרו את מהימנותם. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הנשיא ברק אובמה הזהיר את אסד בפומבי ובמפורש שיראה בו אחראי לפשע מלחמה אם יעשה שימוש בנשק כימי. האזהרה נקלטה בדמשק והובנה היטב. סוריה מיהרה להכחיש והפסיקה להטעין את הפצצות בחומר לחימה כימי.

 

אבל בקרב אנשי המודיעין והמומחים יש שסבורים שהצבא הסורי ממילא לא התכוון להשתמש בנשק הכימי, ומדובר היה רק בניסיון של אסד להרתיע את ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו מפני פעולה צבאית בסוריה. האופציה הזו הייתה אז על השולחן האמריקני והאירופי, ואסד חשש ממנה מאוד. הטענת חומרי הלחימה הכימיים בפצצות אוויר נועדה להבהיר, לפי גרסה זו, כי המשטר הסורי הנואש לא יהסס להשתמש גם בנשק לא קונבנציונלי נגד כל מי שיאיים עליו מבית או מחוץ.

 

יש בישראל גורמים שגם היום מעריכים - למעשה יודעים - שאסד ממש לא הופתע כשאיש מודיעין ישראלי בכיר ביותר, מס' 2 באמ"ן, תא"ל איתי ברון, האשים בפומבי את המשטר הסורי בכך שבחודש שעבר תקף אזרחים בגז עצבים מסוג סארין. אמנם שירותי הביון בישראל ובעולם לא יודעים בוודאות אם הנשיא הסורי אישר את השימוש בחל"כ, אך סביר להניח שאנשי הביטחון שלו, שרובם בני העדה העלווית, הסיקו מסקנות מבצעיות מהשתיקה המתמשכת שלו בעניין והורו לפזר בחשאי חומר כימי בשכונה בחלב ובשכונה בפרברי דמשק. התוצאה - 25 אזרחים סורים, איש מהם לא מעורב בלחימה, כולם סונים, מתו בייסורים אחרי שבאו במגע עם גז עצבים.

 

ארגון רפואי בינלאומי אישר עובדה זו מהשטח טרם שסימני השימוש בגז הספיקו להיעלם ולהתנדף מהגופות ומהסביבה.

 

ההבדל בין ג'ורג' וו' בוש לבין אובמה

אבל עדיין, יש פערי מידע גדולים בחומר המודיעיני: איך בדיוק הגיע הגז אל קורבנותיו? האם נעשה שימוש בחימוש חל"כ תקני, או שמא היו אלה מטענים מאולתרים? ומי היו המבצעים? האם היו אלה חיילים מהיחידות הסדירות שייעודן הוא הפעלת נשק כימי? או שמא אנשי מיליציות נאמנים לאסד? ואולי בריוני ה"שביחה" חסרי המעצורים שעשו מה שעשו תמורת כסף ובלי טביעת אצבעות? ואולי, בעצם, היו אלה בכלל המורדים שעשו פרובוקציה כדי לגרור את המערב להתערבות צבאית בסוריה? כבר היו דברים מעולם בסוריה.

 

על שאלות אלה אין לישראל ולשירותי הביון המערביים מענה ברור ואמין, רק הוכחות נסיבתיות: גז הסארין וחומרי המוצא שלו מחייבים הכנה לפעולה מקצועית וזהירה. אם לא יופעל על ידי אנשי מקצוע, הוא עלול לסכן את המשתמשים בו לא פחות מאשר את הקורבנות שעליהם הוא מכוון. כל זה מפנה לכאורה את האצבע לכיוון היחידות ללוחמה כימית של צבאה הסדיר של סוריה, אבל גם בין המורדים יש קצינים עריקים שהתמחו בשימוש בנשק כימי.

 

יש סימנים נוספים, שבשלב זה לא ניתן לפרטם, שיש בהם כדי להעיד שהצבא הסורי היה זה שהשתמש בנשק הכימי, אבל באופן כללי צודק הנשיא אובמה כשהוא מסביר שאינו יודע בוודאות מי נתן את הפקודה ומי הפעיל את הנשק הכימי, ומכאן שאינו יכול להצביע על האחראי או האחראים.

 

אחרי מתקפה של הצבא ליד חלב. התושבים טוענים לשימוש בנשק כימי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אחרי מתקפה של הצבא ליד חלב. התושבים טוענים לשימוש בנשק כימי(צילום: רויטרס)

לפני עשר שנים נכשל ממשלו של הנשיא ג'ורג' וו' בוש בצורה מחפירה כשפלש לעיראק, בין השאר, על סמך הערכות שגויות של סוכנויות המודיעין האמריקניות בדבר נשק לא קונבנציונלי שסדאם חוסיין פיתח וצבר חרף האיסור של האו"ם. הפעם, בדיוק כפי שבוש הבן השתמש במידע מודיעיני לא מאומת מפני שממילא התכוון לפלוש לעיראק - כך משתמש כעת הנשיא אובמה בפערי המידע ביחס לאירוע הנשק הכימי בסוריה כתירוץ שלא לפעול נגד אסד.

 

האפשרויות של אובמה

אפשר להבין אותו. אובמה יודע שארה"ב ואזרחיה עלולים לשלם מחיר כבד אם ינסה לעמוד במילתו ולפעול נגד משטר אסד בגין שימוש מוגבל בנשק כימי. אובמה שמע מהגנרלים שלו הערכות שלפיהן השתלטות בטוחה על הנשק הכימי בסוריה בעת הנוכחית היא עניין לא פשוט.

 

ראשית מפני שסוכנויות המודיעין האמריקניות והישראליות ככל הנראה לא יודעות במדויק היכן פיזר אסד את הכמות העצומה של חומרי המוצא והנשק הכימי שברשותו (כ-1,000 טונות). לאחרונה שינע צבא סוריה כמויות גדולות של נשק כימי מאזורי האחסון הרגילים לאזורים המיושבים בעיקר בעלווים, שם אין סכנה שייפול לידי המורדים. סביר להניח שהתזוזות והכמויות לא תועדו על ידי גורמים מחוץ לסוריה בפירוט שמבטיח ידיעה ברורה היכן נמצא כל קילוגרם, מה שמקשה לתכנן ולהוציא לפועל מבצע השתלטות יעיל או אפילו לפגוע בחומרי המוצא מהאוויר.

 

צריך לזכור שהשתלטות מהירה על הנשק הכימי מחייבת פעולה קרקעית של עשרות אלפי חיילים. הפצצה מהאוויר של מאגרי הנשק הכימי עלולה להביא לאסון אקולוגי, ובנוסף עלולים הצי וחיל האוויר האמריקניים לספוג אבידות בקרב מאחר שמערך הנ"מ הסורי הוא מהצפופים בעולם.

 

גם הפעלת כוח אווירי מבסיסים בטורקיה, ירדן וישראל עלולה להיות אתגר לא פשוט. מנגד, אם האמריקנים יפעילו מטוסי תקיפה מנושאות מטוסים של הצי השישי שמשייטות בים התיכון הם יצטרכו להתחשב בטילי חוף-ים מתוצרת רוסיה מדגם יאחונט, שהטווח שלהם הוא 300 ק"מ. וזה עוד לפני האפשרות שהרוסים עצמם ינסו להתערב ולשייט סמוך לחופי סוריה כדי לשבש את הפעולה.

 

אחרי הפצצה של חיל האוויר הסורי בחודש שעבר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אחרי הפצצה של חיל האוויר הסורי בחודש שעבר(צילום: רויטרס)

על כל המכשולים הללו אפשר כמובן להתגבר, אך מדובר במבצע גדול ומסובך שמשופע באי ודאויות ויגבה מהאמריקנים שכר לימוד עד שיסתגלו לזירה החדשה. מצד שני מוטלת על אובמה - כמנהיג המעצמה הדמוקרטית הגדולה והחשובה בעולם - חובה מוסרית ואסטרטגית להגיב. הכתובת לאיתותים המרתיעים הללו היא לא רק סוריה אלא בעיקר בעלת בריתה

איראן, שגם היא חותרת להשיג לעצמה נשק לא קונבנציונלי - גרעיני.

 

לכן חייב אובמה לפעול, ומבין שלל הפעולות שמציעים לו, האפשרות הפשוטה ו"הזולה" ביותר היא לתקוף מהאוויר בהפתעה מספר מוגבל של נכסים שלטוניים וצבאיים של המשטר בדמשק. תקיפה מוגבלת כזו תאותת לאסד טוב יותר מכל קו אדום מילולי, שמשטרו יקרוס אם ימשיך להפר את דיני המלחמה הבין לאומיים.

 

ישנה גם אפשרות לכונן אזור או אזורים אסורים בטיסה, אך היא כרוכה בקשיים ובהשקעת משאבים (בנוסף לסכנה בהפלת מטוסים). גם כינון אזורים הומאניטריים לאורך הגבול הסורי יחייב כנראה השקעת משאבים ואולי אף לחימה על הקרקע כדי להגן עליהם. אובמה, לפי כל הסימנים, לא מעוניין בכל אלה. לכן פעולה אווירית חד-פעמית, כירורגית אך הרסנית, עשויה להשיג את האפקט הרצוי, כי האיום על שרידות המשטר הוא כעת הסיוט הכי גדול של אסד, של העדה העלווית ושל המיעוטים ששמרו לו נאמנות.

 

השבוע פורסם שאובמה מתכנן לצייד את המורדים בנשק. זה נעשה כנראה כדי להימנע מפעולה, אפילו מוגבלת, אבל מדובר בפתרון הגרוע מכולם. אם הנשק לא יהיה מודרני וקטלני - המורדים ייטרו לארה"ב טינה עד סוף ימיהם. אם הנשק כן יהיה מודרני יהיה כזה - ייתכן שהוא יופנה בעתיד נגד האמריקנים.

 

האינטרסים של ישראל בסוריה

ומה מקומה של ישראל בתסבוכת הנוכחית? האינטרסים של ארה"ב ושל ישראל בנוגע לסוריה בכלל ולנשק הכימי שברשותה בפרט אינם זהים. האינטרס האסטרטגי העיקרי של ישראל הוא שסוריה תחדל להיות מרכיב חשוב בציר השיעי שמובילה איראן. אם וכאשר יקרוס משטר אסד, תפחת משמעותית היכולת של איראן לערער את היציבות באזור, חיזבאללה יאבד משענת צבאית ולוגיסטית והאיום תלול המסלול על ישראל יקטן גם הוא. זה הולך כנראה לקרות, אך באיטיות, ועדיף שישראל לא תהיה מעורבת. בנוסף לכך יש לישראל עוד כמה אינטרסים:

 

1. למנוע העברת מערכות נשק אסטרטגיות מודרניות ונשק לא קונבנציונלי (כימי וביולוגי) מהצבא הסורי לידי חיזבאללה. למנוע השתלטות על הנשק הכימי על ידי קבוצות ג'יהאד עולמי סוניות קיצוניות, שפועלות בקרב המורדים.

 

2. למנוע הפיכת רמת הגולן הסורית לבסיס שממנו יבוצעו פיגועי טרור וירי רקטות, טילים ומרגמות לעבר שטח ישראל (השתלטות המורדים האיסלאמיסטים על האזור ונסיגת צבא סוריה, שכבר נמצאים בעצומם, מאיצות את התהליך).

 

3. במקרה של פעולה צבאית ישראלית או אמריקנית נגד תוכנית הגרעין של איראן, המטרה היא שסוריה לא תשרת את טהרן ותשמש יחד עם חיזבאללה זרוע תגובה אסטרטגית ארוכה של האיראנים. כלומר: תשגר לעבר ישראל טילים ורקטות שעשרות אלפים מהם מצויים ברשותה.

 

4. שסוריה לא תשתמש בנשק האסטרטגי ובנשק הכימי שברשותה נגד ישראל כאקט ייאוש אחרון של המשטר העלווי הקורס.

 

על ישראל להתכונן ליום שאחרי הדחתו (צילום: AP) (צילום: AP)
על ישראל להתכונן ליום שאחרי הדחתו(צילום: AP)

 

לכן, צה"ל עשוי להידרש להתערב בסוריה רק אם יקרה אחד התרחישים הבאים:

אם יהיה ברור שהמשטר מעביר נשק מודרני אסטרטגי או נשק כימי לחיזבאללה.  

כשיהיה מידע שהמשטר עושה הכנות ממשיות למתקפת ייאוש בנשק תלול מסלול על ישראל.  

אם טרוריסטים שהתבססו ברמת הגולן הסורית ישגרו רקטות או ינסו לבצע פיגועי גדר וחדירות בהיקף נרחב.

 

להתכונן ליום שאחרי

בכל מקרה, אם יוחלט על התערבות ישראלית, היא צריכה להיות מוגבלת ונקודתית ככל האפשר. זאת כדי שלמשטר הסורי המתנדנד לא תהיה עילה לטעון שעל המורדים להפסיק להילחם במשטר ולאחד כוחות נגד ישראל. קריאה כזאת במצב הנוכחי עלולה ליפול על אוזן קשובה אצל המורדים ולעלות לישראל ביוקר. זה לא אומר שישראל צריכה להיות פסיבית במה שנוגע לסוריה - להיפך - היא צריכה לפעול ומהר,

אבל בחתימה נמוכה.

 

ראשית עליה לקיים מעקב מודיעיני אמין, מדויק ורציף אחרי המתרחש בכל שטחה של סוריה. האם הייתה לישראל התרעה או אינדיקציה בחודש שעבר שנאמני אסד עומדים לעשות שימוש בגז עצבים? כנראה שלא. וזה צריך להדאיג את ישראל אף שהיא לא הייתה היעד וחרף העובדה שהיה מדובר באירוע בהיקף לא גדול שיכול לחמוק גם מהחיישנים והמעריכים הכי רגישים. אבל להבא עלול היעדר התרעה לעלות ביוקר.

 

תחום שני שעליו צריכה ישראל לשים דגש הוא מאמץ מרוכז לאתר בעלי ברית פוטנציאליים מעבר לגבול ולהתחיל בקשרים עמם. אחרי שהמשטר יקרוס, טוב שיהיו לישראל בעלי ברית מקרב בני המיעוטים שהיו נאמנים לאסד וכעת עלולים להיות נרדפים על ידי הג'יהאדיסטים הסונים שישתלטו על סוריה.

 

העימות בסוריה עוד רחוק מסיום. בין המורדים לבין משטר שורר כעת תיקו משתק שהמרוויחות העיקריות ממנו הן קבוצות הג'יהאד העולמי שמבססות את מעמדן ואחיזתן באזורים נרחבים במדינה, כולל ברמת הגולן. ישראל לא יכולה לעשות הרבה וגם אינה צריכה להתאמץ כדי למוטט את המשטר. אבל היא צריכה להתכונן ליום שאחרי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אובמה. שורת אפשרויות לתקיפה, אף אחת מהן לא אידיאלית
צילום: AP
מומלצים