איפה הכסף? מסתבר שלא אצל החרדים
פרסום הגזירות התקציביות קרע באחת את האשליה כאילו התקציב הלאומי נמצא אצל החרדים. ומנגד, עשרות-אלפי חרדים עובדים שמתקשים להתפרנס, יגיעו בקרוב אל פת לחם
"איפה הכסף?" השאלה שעמדה במרכז הקמפיין של מפלגת "יש עתיד", קיבלה לפני יומיים תשובה חלקית: הוא לא אצל החרדים. הבלטות הרופפות בדירות הצפופות של בני ברק לא מכילות תחתיהן, כך מסתבר, את אוצרותיה השדודים של מדינת ישראל. כספי משלמי המיסים לא מרצפים את רחובות הריכוזים החרדיים. בספר התקציב הנוכחי קיצץ שר האוצר, יאיר לפיד, בכל הטבה, הנחה, או זכאות ממנה נהנה עד כה המגזר הנ"ל. והאמינו לי, הוא עשה עבודה יסודית. ובכל זאת, נדרשים אזרחי מדינת ישראל לשלם - ולשלם הרבה.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
פרסום "הגזירות" הנוכחיות (סמנטיקה שעד כה הייתה שמורה ליומונים החרדיים), קרעה באחת את אשליית הוודאות השקרית שממנה הוזנו אזרחים רבים בישראל, ותחת פירוטכניקה מרהיבה הצליח השר להכניס אגרוף לבטן הרכה של מי שהביא אותו אל כיסאו הנוכחי – מעמד הביניים. נוכח עליית המיסים ושורת הקיצוצים הכואבים לריקי כהן וכפיליה, מי בכלל זוכר את חרדים?
הצווארונים הכחולים של המגזר השחור רעבים
רגע לפני שהמדינה מכניסה מרצון ובידיעה 40 אלף ילדים למעגל העוני, כדי לאפשר למי שחמק (ונראה כי ימשיך לחמוק) מלתת את הדין על עשור של פירות שצמחו בענפים גבוהים מדי - לשאלה "איפה הכסף" יש תשובה לא נעימה.
רבים בישראל חווים כעת התפכחות כואבת. הנה מתברר למי שחיו עד עתה תחת הרושם שכספי המיסים שלהם עוברים בצינור ישיר לסקטור החרדי, שמישהו טעה בחישוב, ועם כל הכבוד לגפני ולחבריו, הכסף הגדול לא נמצא אצל החרדים. ועכשיו מה?
בינתיים, במציאות, זוגות חרדים עובדים (והם, עובדתית, רוב המגזר), לא מצליחים להתרומם מעל למשכורות הנמוכות. בניגוד לכל הדמגוגיות והפוליטיקה החדשה-ישנה, עסקים ומוסדות חרדיים לא מתנהלים על ידי רוח הקודש, ועם זאת, רובם לא מתקיימים בכבוד. ואם אקדמאים לא סוגרים את החודש, הצווארונים הכחולים של המגזר השחור אפילו לא מתחילים אותו.
אז איפה הכסף, איפה?
לצערי, חרדים לא ייצאו למלחמה על כסף. מלחמות מנהלים שם על אידיאולוגיה, לא על חשבון הבנק. מוסדות להכשרה אקדמית-חרדית ימשיכו להתרחב מעשרות-אלפים למאות-אלפים, ובוגריהם ימשיכו לחפש עבודה כי המעסיקים עדיין לא בשלים לחרדים במשרד שלהם.
שכר הלימוד על חינוך תורני עם ליבה או בלעדיה, ימשיך להיות מנופח להפליא, ופתרון ציבורי לא נראה באופק הקיצוצים הנוכחי. ואם ילדים עם כיפה שחורה ירעבו ללחם, למי זה יפריע? לסגן שר האוצר מיקי לוי?
כמי שחיה, רואה וחווה את העוני המחפיר שבו גדל נתח משמעותי מדור העתיד של מדינת ישראל, אני חוששת לשאול את עצמי מה יקרה רגע אחרי שהתקציב הזה יהפוך למציאות? האם ילדי השכנים ימשיכו לקבל חצי ביצה לארוחת ערב עם כף גבינה אחת בדיוק - וזאת על אף שהוריהם, שניהם, עובדים? כך חיים גם היום מאות-אלפי משפחות חרדיות עובדות בישראל, שבתקציב הנוכחי יספגו פגיעה אנושה וכפולה פעם כחרדים, ופעם כאנשים עובדים.
איכשהו, בין הרצון הלגיטימי לראות את האברכים משתלבים בשוק העבודה, לשאלת הכסף הציבורי והכיס שאליו הוא הולך - חל בלבול מטריד, שלא לומר מכוון. ובין עידוד לעבודה להרעבה שיטתית במסווה של קיצוץ, עובר כנראה קו דק מאוד ובלתי מובחן עבור פקידי האוצר. קו דומה עובר גם בין הסתתרות מאחורי שנאה ובין עובדות מספריות; בין מי שקל להתעמר בו, למי שצריך לקצץ לו וחומק שוב ושוב מתחת לרדאר הציבורי.
רגע לפני שבמכולת שליד הבית שלי, יעברו החרדים העובדים לדיאטה של שקית חלב ולחם אחיד, יש לי רק שאלה קטנה, אדוני שר האוצר: איפה הכסף, איפה?
לפנייה לכתב/ת 
נו, אז קיצצו לחרדים. ומה עכשיו?
צילום: גיל יוחנן
דוחפים מגזר לסף רעב
צילום: shutterstock
מומלצים
