שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה יקר יותר: למנוע מחלות לב או לטפל בהן?
    47 טריליון דולר בארה"ב ו-110 מיליארד אירו באיחוד האירופי מיועדים בשני העשורים הבאים לטיפול בנפגעי מחלות לב ושבץ. האם, לאור הסכומים והעובדה כי מדי שנה 20 מיליון איש בעולם שורדים מחלות אלה וזקוקים לטיפול עד סוף חייהם, לא רצוי להתמקד במניעת המחלות?

    17 מיליון איש מתים בעולם מדי שנה ממחלות לב. נתונים מדאיגים שנחשפו בחודש שעבר (מאי) בכנס בנושא לאי מניעת מחלות לב וכלי דם בבריסל, מצביעים על כך כי מחלות לב ושבץ אחראיות לכשליש ממקרי המוות בעולם מדי שנה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי מספר המתים ממחלות אלה בכל שנה בעולם הוא פי שמונה ממספר המתים בעקבות איידס, ופי 12 ממספר המתים מתאונות דרכים.

     

    • רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

     

    לא רק זאת, הסכומים שהעולם המערבי צפוי להקציב לטיפול בנזקי המחלה בעשורים הקרובים מגיעים למימדים מבהילים. על פי הנתונים, עלותן של שבץ ומחלות לב לכלכלה האמריקנית ב-20 השנים הקרובות, תעמוד על 47 טריליון דולר ואילו מחיר מחלות הלב והשבץ לאיחוד האירופי צפוי להיות 110 מיליארד אירו, ומדובר באומדן אופטימי, לכל הדעות.

     

    האם מניעה אפשרית?

    שערוריית הטיפול בשבץ מוחי: התרופה לא יעילה

     פעולות פשוטות שיגנו עליכם מפני התקף לב

    אצל נשים זה שונה: 7 סימני האזהרה להתקף לב

     

    מדובר בסכומי עתק שמושקעים בעיקר בהתמודדות עם 20 מיליון איש שמצליחים לשרוד מדי שנה לאחר התקפי לב ושבץ.  הם זקוקים לשיקום מאסיבי, לטיפולים רפואיים ולתרופות לשאר ימי חייהם.

     

    וכמה משקיעות מדינות אירופה במניעת מחלות אלה מכלל ההוצאה על בריאות? בממוצע,ההשקעה במדינות OECD במניעה עומדת על 3%.  בבלגיה, ההוצאה על מניעה היא רק 2% מכלל ההוצאה על בריאות, ואילו בקנדה ההוצאה על מניעה היא 7% מכלל ההוצאה על בריאות. לאור זאת נשאלת השאלה האם אנחנו יכולים שלא להשקיע יותר באופן אקטיבי במניעת שבץ ומחלות הלב?  

     

    בישראל הנתונים מראים שההשקעה על בריאות נמוכה באופן משמעותי מההשקעה באירופה: לפי נתוני הלמ"ס מ-2011, ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל היא 51% מההוצאה הלאומית של בלגיה, 47% מההוצאה הלאומית של גרמניה ו- 46% מההוצאה הלאומית של קנדה. בממוצע, ישראל משקיעה כמחצית מכפי שמשקיעות מדינות אחרות בהוצאה הלאומית שלהן על בריאות.

    בדרך להבראה
    איך הפך המלח לאויב החדש ולמה הוא בעצם מזיק / מור אלזון
    2.3 מיליון איש מתו בשנת 2010 ברחבי העולם בגלל צריכה מופרזת של מלח - הנתונים המדאיגים הוצגו בכנס של איגוד הלב האמריקני. משרד הבריאות יוצא בתכנית מיוחדת שמטרתה להפחית את כמות המלח במוצרי המזון, וללמד את הציבור כיצד להפחית בכמויות המלח בבישול וגם כשיוצאים לבלות במסעדה
    לכתבה המלאה

     

    מתים פחות - שורדים יותר

    הכנס התקיים על רקע אישורו של נוגד הקרישה קסרלטו למניעה של 5 ביטויים שונים של מחלות לב וכלי דם: מניעת שבץ בחולי פרפור פרוזדורים, מניעת פקקת ורידים תסחיפית, מניעת תעוקת חזה כלילית שניונית, מניעת פקקת ורידים עמוקה ומניעת תסחיף ריאתי – כולם מצבים מסכני חיים אשר הטיפול והשיקום בהם יקרים ומורכבים הרבה יותר מהמניעה שלהם.

     

    וזו בדיוק הבעיה. שכן, מניעת התקף הלב הבא ולא טיפול מהיר ויעיל בהתקפי לב ושבץ כשהם מתרחשים, היא המטרה העיקרית של העשורים הבאים.

     

    טכנולוגיות חדישות ותרופות, מצליחות  כבר היום להציל רבים מהעוברים התקפי לב ושבץ. "באירופה ישנה בשנים האחרונות ירידה של כ-50% בתמותה ממחלות לב", מסביר ג'ון באריק, יו"ר איגוד השבץ האירופי. 

     

    גם בישראל, על פי נתונים של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, נרשמה בעשור האחרון ירידה מרשימה של יותר מ- 50% בתמותה מאירועי לב. אבל הבעיה היא, כאמור, בכישלון הכמעט מוחלט בהתמודדות עם המניעה של המחלות מראש.

     

    לא רק זאת, היקף פגיעתו של שבץ מוחי, נתון הנמדד בכל שנתיים על ידי האיגוד הנוירולוגי הישראלי, רק עולה. 15,000 אנשים בישראל נפגעים מדי שנה משבץ מוחי. ובישראל, כמו בכל העולם, אנו עדים להצערת מחלת השבץ. הגיל יורד בהדרגה בדומה לתהליך במחלות הלב. כ- 25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60 וכ- 8% נפגעים מתחת לגיל 50.

     

    ישנו גם הבדל בהנגשת הטיפול התרופתי נוגד קרישה בין ישראל לבין האיחוד האירופי או ארה"ב. התרופות נוגדות הקרישה, דוגמת קסרלטו, מאושרות בסל התרופות רק לאנשים בדרגת סיכון גבוהה מאוד, ואילו כלל האוכלוסייה שבסיכון אינה מוגנת מספיק.

     

    זאת בניגוד לארה"ב שבה כל מי שמצוי בסיכון לשבץ מוחי, פקקת ורידים תסחיפית, פקקת עורקים, תעוקת חזה ותסחיף ריאתי, יכול לקבל תרופה נוגדת קרישה  למניעה. גם אירופה הכריז האיגוד הקרדיולוגי האירופי על קווים מנחים חדשים לטיפול בנוגדי קרישה, ולפיהם נוגדי הקרישה החדשים ובהם קסרלטו יהוו קו ראשון לטיפול מניעתי.

     

    שנים אבודות כתוצאה מאי מניעה

    אחד המדדים של ארגון הבריאות העולמי הוא מדד DALY - Disability Adjusted Life Years מדד של נטל המחלה שנמדד לפי שנים של חיים שבהן איכות החיים ירודה בשל מחלה המונעת תפקוד תקין המאפשר מימוש של שנות החיים. לכן אלו נחשבות שנים אבודות – שנים ללא איכות חיים ובריאות מספקת לתפקוד.

     

    בישראל, לפי נתוני הלמ"ס וה-OECD : מספר השנים האבודות כתוצאה ממחלות כלי דם (ביניהן פקקת ורידים, תסחיף ריאתי, טרשת עורקים – בכולם מעורבים קרישי דם) היא עצומה: על כל 100,000 איש בישראל יש 421 שנים אבודות בגילאים 0-69.

     

    מספר השנים האבודות כתוצאה ממחלת כלי דם במוח (כלומר, שבץ מוחי): על כל 100,000 איש יש 55.5 שנים אבודות כתוצאה משבץ מוחי.

     

    רק לשם המחשה, על כל 100,000 איש יש רק 14 שנים אבודות כתוצאה מאיידס – מחלה שמשקיעים במניעה ובטיפול בה הרבה יותר.

       

    מי מיישם אורח חיים בריא?

    אבל לפני שמדברים על מניעה, צריך לדבר על מודעות לגורמים למחלה ולמניעה. ולמרות התחושה כי כולם עוברים לאורח חיים בריא יותר, היא מוטעית.

     

    במהלך הכנס ערך אחד הדוברים ניסוי פשוט. הוא ביקש מהנוכחים - רופאים, חוקרים, עיתונאי בריאות ואנשים הבקיאים בתחום, להתוודות על הרגל בריא אחד אותו הם מקיימים. התוצאה הייתה עגומה, אך מאירת עיניים. 5% בלבד מהנוכחים הודו כי הם מקפידים על תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, לא מעשנים ונבדקים אצל רופא המשפחה באופן קבוע.

     

    פרופ' ליוון אנמאנס, כלכלן בריאות ומומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת גנט בלגיה, שנכח בכנס, אמר כי הניסוי הוכיח את הטענה כי אורח חיים בריא מיושם בקרב חלקים מעטים מאוד בקרב אוכלוסיות חזקות. לא כל שכן בקרב אוכלוסיות חלשות.

     

    "תוכניות להנחלת הרגלי אורח חיים בריא, בעיקר באוכלוסיות חלשות עם נגישות מעטה למידע, למתקני ספורט, לזמן פנוי ולאוכל בריא, הן יקרות מאוד ולא תמיד אפקטיביות. היה טוב אילו אפשר היה לפעול רק בדרך של חינוך לאורח חיים בריא, אולם הדבר לא מוכיח את עצמו כיעיל מבחינה כלכלית",  הוא אומר.

      

    ואכן, 25 ארגוני בריאות באירופה קיימים כיום כדי לקדם מניעת מחלות לב, בהשוואה ל-7 ארגונים שהיו קיימים לפני כעשור. הארגונים מנסים ללחוץ על הממשלות באמצעות קבוצות לובי שונות, להפעלת חקיקה למען אורח חיים בריא, כמו למשל, הגבלת צריכת אלכוהול (בבריטניה, לדוגמה).

     

    אבל השאלה היא עד כמה, הפעולות הקוראות לחקיקה, חינוך ואפילו מיסוי שיעודד אורח חיים בריא יעילות? על פי הנתונים שהוצגו בכנס, כנראה לא מאוד. כך למשל, השמנת יתר, שהיא אחד הגורמים המובהקים העלולים לגרום להתקפי לב ושבץ  נמצאת בעלייה מתמדת. בארה"ב,1 מתוך 4 סובל מהשמנת יתר, והמצב רק הולך ומחמיר באופן מבהיל, אומר פרופ' ארנסט ריסצ'ל, קרדיולוג מאוניברסיטת גנט בבלגיה.

     

    אבל מהי הדרך היעילה ביותר לשינוי אורח חיים? נתונים שנאספו במהלך כמה עשורים מצביעים על כך כי חינוך לא בהכרח עובד. גם מיסוי על מוצרים מזיקים לבריאות הוכיח את עצמו כלא יעיל ואף הוביל לעתים לתוצאה הפוכה.

     

    כך למשל, בלגיה שוקלת הטלת מס גבוה יותר על סוכר ועל מזונות המכילים סוכר, לצד העלאת מס בריאות לאנשים שאורח החיים שלהם מהווה גורם סיכון למחלות. בהולנד דנו באפשרות שלא לממן טיפולים רפואיים במחלות שנגרמו על ידי אורח חיים לא בריא, ובגרמניה מבטחי בריאות מבקשות לקנוס מבוטחים שאורח החיים שלהם מזיק לבריאותם. בפינלנד כבר הועלה המס על סוכר. אולם בפועל, לא חל כל שינוי בהרגלי הצריכה והחיים של האנשים.

     

    "חשוב להבין, כי מניעה תצליח אם היא תיושם על האוכלוסיה שנמצאת בסיכון", אומר פרופ' ריסצ'ל, "החוכמה היא לזהות את האוכלוסיה "המועדת"  ולהתחיל את תהליך  החינוך והשינוי המחשבתי כבר בשלב מוקדם. שינויים קטנים לאורך זמן רב יובילו להבדל משמעותי בטווח הארוך".

     

    הוא מוסיף: "אנשים לא מספיק מודעים לעובדה שמחלות לב גורמות למחלות קשות נוספות וסיבוכים בריאותיים נוספים. רק הבנה לגבי הקשיים היומיומיים בתפקוד במידה ויחלו, תסייע לאנשים לשנות את החשיבה ולנסות לחיות בריא".

     

    הרגלים בריאים עשויים להיות הדרך לחיים בריאים (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    הרגלים בריאים עשויים להיות הדרך לחיים בריאים(צילום: shutterstock )

     

    כמה הבריאות שלנו שווה?

    אז איפה נעוץ הפתרון? חשוב להבין שמטרת המניעה היא לא לדחות מוות (שהוא תהליך טבעי, בסופו של דבר) אלא לאפשר לאנשים חיים בעלי איכות גבוהה יותר. שכן הטכנולוגיה והתרופות מצליחות להשאיר אנשים בחיים, גם לאחר אירועים קשים ביותר. אבל באיזה מחיר?

     

    פרופ' ליוון מסביר כי המטרה העיקרית של מערכת הבריאות בעולם היא למקסם את בריאות האוכלוסיה בגבולות המשאבים הקיימים. כלומר, שאנשים לא ימותו לפני זמנם ושלא יחלו לפני זמנם וייפלו לנטל כלכלי על החברה.

     

    אבל  אם חינוך לא יעיל,  האם יכול להיות פתרון תרופתי שיכול להועיל? ד"ר פרנק מיסלביץ, סגן נשיא באייר למחקרים קליניים, וראש תחום קרדיולוגיה בבאייר, אומר כי לאור הכישלון לחינוך לאורח חיים בריא, תעשיית הפארמה עוסקת בשאלת המניעה התרופתית ברצינות גמורה. 

     

    "אחד הרעינות שנקלח בחשבון הוא "מולטי תרופה" המכילה שילוב של תרופות המניעה החשובות ביותר היום, ביניהן נוגד קרישה, תרופה להפחתת לחץ דם, להפחתת כולסטרול, הפחתת שומנים בדם. "אם חינוך לא יעשה זאת, אולי תרופות יוכלו לשמור על האוכלוסיה בריאה יותר. לטווח הארוך מדובר בפתרון שעשוי לשנות את המפה".

     

    גישה קיצונית לטיפול

    פרופ' יואכים הייסטרס, קרדיולוג ומתח שעבר הסבה לרופא מטפל, מציע פתרון נוסף. "הבנתי שזה לא נכון, רפואית ואנושית, לטפל במצבים שהיו יכולים להימנע מלכתחילה", הוא אומר וקורא לגישה קיצונית מאוד של טיפול רפואי.

     

     "רופאים צריכים לבדוק את כל מדדי הבריאות של מטופליהם, לאתר נקודות חולשה אפשריות המסכנות את בריאותם, להקדיש זמן רב להסבר על אורח חיים בריא ומניעת מחלות, ולעקוב באופן צמוד ושוטף אחר סגנון החיים של המטופל ואחר מדדי הבריאות שלו. "זה דורש מהרופא הרבה זמן לכל מטופל ולכן הפחתה במספר הטיפולים".

     

    כדי לאפשר זאת הוא קורא למערכות הבריאות במערב לתגמל רופאים יותר על כל ביקור, כך שיוכלו לקבל פחות חולים, ואף לתגמל אותם על פי הצלחתם בהפחתת שיעור מחלות לב וכלי דם.

     

    אין ספק שהפתרון האולטימטיבי, ועל כך מסכימים כל החוקרים, הוא שילוב נכון של מניעת מחלות יחד עם אימוץ אורח חיים בריא.

     

    מערכת הבריאות באירופה ובארה"ב כבר נושאת פניה לעתיד, ושם - המאבק כולל מניעה מאסיבית של מחלות רקע (הגורמים להתפתחות מחלות לב ושבץ), מניעת הרגלים סביבתיים מזיקים וטיפול מיטבי וממוקד, במי שכבר חלה.

       



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מה עדיף: לטפל במחלות או למנוע אותן?
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים