אני לוזר? רובן רוצה לשבור את נאחס הגמרים
הוא זכה בשש אליפויות ונמנה על הקבוצות הגדולות בתבל, אך כשזה מגיע למפעלי נוקאאוט, ההולנדי פשוט עושה במכנסיים. האם הפנומן של באיירן מינכן מסוגל לשנות את המאזן העגום? כתבה ראשונה לקראת גמר ליגת האלופות (ש', 21:45)
אריין רובן לוזר? תלוי איך מסתכלים על זה. אחרי הכל, ארון המדליות שלו לא מעלה אבק. אליפות עם איינדהובן, שתי אליפויות, גביע ושני גביעי ליגה עם צ'לסי, אליפות עם ריאל מדריד ועוד שתי אליפויות וגביע עם באיירן מינכן. רשימה יפה עבור כל שחקן כדורגל. אז למה, בעצם, התדמית הזו נדבקה אליו?
עוד ב-ynet ספורט:
- להפועל ת"א יש מאמן חדש
- ניקוי אורוות במכבי חיפה
- וואליד באדיר במסר לאוהדי בית"ר
- ועונת החתונות החלה - איזה כדורגלן שבר את הכוס?
זה כבר קשור לתארים שלא השיג. שימו לב שרבים מהתארים האלה היו אליפויות, כלומר, משחקים שנמשכים לאורך עונה. רובן נפל למלכודת הלוזריות באותם מפעלי נוקאאוט, בהם הגיע עד לגמר והפסיד. וכשמסתכלים על העניין מההיבט הזה, אז רובן בהחלט צריך להתמודד בצדק עם הביקורת. כשיעלה בשבת (21:45) לגמר ליגת האלופות עם באיירן מינכן מול דורטמונד, הוא יהיה מוכרח לשבור את המסורת שלו. והבעיה היא שהתדמית דבוקה אליו כל כך חזק, שניצחון של באיירן לא יספיק – הוא גם יהיה חייב להיות חלק משמעותי בו.
רובן פיספס כמות רצינית של הזדמנויות בשנים האחרונות, וזה לא
היה רק במדי באיירן. האירוע הבולט ביותר היה גמר המונדיאל מול ספרד ב-2010. כשהתוצאה עדיין עמדה על 0:0, רובן הגיע למצבים חופשיים מול איקר קסיאס – יותר מפעם אחת – אבל בכל הזדמנות השוער הספרדי ניצח. הולנד ספגה לבסוף, ורובן ספג את כל האש על החמצת הסיכוי לתת להולנד את הגביע העולמי.
הלאה: במשחק העונה של השנה שעברה, רובן החמיץ פנדל בדקה ה-86 בפיגור 1:0 מול דורטמונד. בתוספת הזמן הוא הגיע להזדמנות נוספת, אבל החמיץ מול שער ריק, ובאיירן איבדה לבסוף את התואר. חודש לאחר מכן הוא דווקא מצא את הרשת מהנקודה הלבנה מול דורטמונד, אבל הפסיד עוד גמר – ובגדול – 5:2 בגמר הגביע.
אבל הבעיה של רובן היא שהניסיון שלו בהפסדים בגמרי הצ'מפיונס
הוא העשיר ביותר. ב-2010 באיירן לא הצליחה להסתדר עם אינטר ונוצחה 2:0. זה כאב להולנדי – אבל זה היה כלום לעומת הגמר של השנה שעברה.
באיירן ספגה את אותו שוויון מדידייה דרוגבה בדקה ה-88 בגמר הביתי, אבל עדיין הייתה יכולה לנצח את צ'לסי לפני הפנדלים. זה היה כאשר במהלך ההארכה היא זכתה בפנדל, ורובן קיבל את ההזדמנות להביא את הגביע. אבל פטר צ'ך לקח את הכדור. בדו-קרב הפנדלים רובן כבר סירב לבעוט, וראה את החברים שלו מפספסים ועוד גביע הולך לאיבוד. זהו לוזר כהלכה.
וזה, בעצם, אריין רובן. אחד השחקנים המוכשרים בעולם הכדורגל, ועל זה איש לא יתווכח, אבל כזה שלא הגיע לרמה של הגדולים באמת. שחקן שנשפכו עליו סכומי כסף עצומים, שיחק במועדוני ענק, אבל כבר בגיל 29 אפשר לומר שהוא סוג של החמצה.
לצד הכדורגל, נראה שגם האישיות מקלקלת לו. רובן יודע להיעלב יפה מאוד. הכישלון של הולנד ביורו 2012 היה רצוף בפרצופים שעשה, ובהתנהגות מחפירה כאשר הוחלף מול גרמניה וזרק את חולצתו בהפגנתיות.
הוא גם לא חבר טוב במיוחד לקבוצה, או שחקן נוח למאמנים. טוני קרוס
תפס לו השנה את המקום בהרכב באיירן, ורובן סיפר בלי להתבייש כי הוא לא מרוצה ולא מבין למה הוא על הספסל. כשקרוס גמר את העונה ברבע הגמר מול יובנטוס, רובן מיהר לומר: "זה היה נורא לפתוח על הספסל, אבל אני שמח ששיחקתי. המצב לא נראה טוב עבור קרוס, אבל זה טוב בשבילי".
למען האמת, רובן לא נתן ליופ היינקס סיבות להצטער על הפציעה של קרוס. מאז שחזר להרכב, היכולת של רובן הולכת יד ביד, או בעצם רגל ברגל, עם זו של באיירן. מול ברצלונה, יחד עם פרנק ריברי באגף שמאל, הוא שיחק כמו שלא שיחק שנים. הטכניקה המדהימה, המהירות המופלאה, העובדה שלצד בישולים הוא מחפש ללא הרף את השער. לבארסה לא היה סיכוי להתמודד איתו.
וזה רובן שיכול לעשות את ההבדל גם בגמר ולהשאיר מאחור את הלוזריות. רובן שהולנד נלחמה להכשיר למונדיאל ב-2010 וקיבלה ממנו תפוקה אדירה (עד לגמר). רובן הסופרסטאר. לפעמים קל לשכוח ממנו, אבל הוא באמת אחד מהכדורגלנים הגדולים שמשחקים כיום. זו ההזדמנות שלו להצדיק את המעמד שלו.
לפנייה לכתב/ת 
