שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עובדי מועצות דתיות יוכפפו לחוקי משמעת ומינויים
    באיחור של 35 שנה: בג"ץ קבע כי עובדי מועצות דתיות יהיו כפופים לחוקי המשמעת והמינויים. המשמעות: שיפור יכולת האכיפה של שירות תקין לאזרחים, פיקוח על מינוי עובדים ומניעת אפליה בקבלה לעבודה במועצות

    בג"ץ שם סוף ליחס המועדף שניתן לעובדי המועצות הדתיות. מזה כ-35 שנים מוסמכת הממשלה להחיל את חוק המשמעת וחוק המינויים על עובדי המועצות הדתיות, אולם ממשלות ישראל לא עשו זאת. החלטה של בית הדין הגבוה לצדק תוביל לכך שאחד החוקים ייאכף במועצות הדתיות בתוך שלושה חודשים, ונהלי מינוי עובדים יחודדו.

     

     

    במצב הקיים כיום, עובדי מועצות דתיות העוסקים במתן שירותי דת לציבור - רישום נישואים, פיקוח על כשרות ושחיטה, קבורה ומקוואות וכדומה - אינם כפופים לדין משמעתי. כך, אם אחד העובדים סרח או התנהל שלא כראוי, אין למעסיקיו שום דרך לפעול נגדו ברמה המשמעתית. אי-החלת חוק המינויים פירושה כי במשך יותר משלושה עשורים, איוש משרות נותני שירותי הדת במועצות בוצע ללא פיקוח או עמידה בנהלים.

     

    בשתי עתירות נפרדות שהגישו לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון והתנועה ליהדות מתקדמת בישראל, נגד הרשות הארצית לענייני דתות, ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, המשרד לשירותי דת וממשלת ישראל, עלתה השאלה - כיצד ייתכן שבניגוד ליתר עובדי המדינה, עובדי המועצות הדתיות אינם כפופים לחוק?

     

    העותרות דרשו להחיל את חוק המשמעת על עובדי המועצות הדתיות, ואילו התנועה לאיכות השלטון דרשה גם את החלתו של חוק המינויים. לגבי חוק המשמעת נטען כי אי-החלתו מהווה הפליה בין עובדי המגזר הציבורי, ומונעת טיפול ראוי בחשדות לאי-סדרים והתנהלות בלתי תקינה במועצות הדתיות.

     

    התנועה לאיכות השלטון הזכירה כי הגישה את העתירה בשנת 2007, לאחר שגילתה כי תלונה בגין התנהלות בלתי תקינה של יו"ר המועצה הדתית בנתיבות לא ניתנת לטיפול, כי אין כל כלל משמעתי שחל על מקרה כזה. בעניין חוק המינויים, טענה כי לא ייתכן שיתקבלו עובדי ציבור לעבודה ללא נהלים מסודרים ודרישות סף.

     

    לאורך השנים הגישו המשיבים הודעות שונות בתגובה. באשר לחוק המשמעת הודיעו כי הם מתכוונים להסדירו, אלא שלאור חוסרים בתקציב וחילוקי דעות, הוחלט בסופו של דבר להחילו באמצעות החלטת ממשלה 5128 שתוקפה זמני בלבד. לגבי חוק המינויים, המשיבים טענו בתוקף כי לא ניתן להחילו ויש צורך בהסדר חקיקתי חדש. בסופו של דבר, הודיעו על פרסום חמישה נהלים בחוזר מנכ"ל (פברואר 2013), הקובעים בין היתר את דרך הגשת המכרזים ואיוש המשרות של עובדי המועצות הדתיות.

     

    עובד מועצה דתית עדיף על יתר עובדי המדינה?

    "יש להצר על כך שחלפו 35 שנה (!!!) מבלי שממשלות ישראל פעלו לאורך השנים להחלתו של הדין המשמעתי על המועצות הדתיות בהתאם לסמכותם...", כתב השופט יצחק עמית, ככל הנוגע לסוגיית חוק המשמעת. לדבריו אי-החלת הדין המשמעתי, שמטרתו לוודא את טוהר המידות והבטחת תפקוד תקין, מהווה חוסר סבירות קיצונית. הדבר, כך נקבע, פוגע באמון הציבור בעובדים, אותם הוא מממן מכיסו.

     

    "מה מותר עובד מועצה דתית מכל עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות עליהם חל הדין המשמעתי?", שאל השופט, והוסיף כי סחבת זו פוגעת גם בעקרון השוויון.

     

    החלטת הממשלה - שנתחמה לשנתיים ללא אפשרות להארכה אוטומטית ובלי פירוט של כללי המשמעת, ואף לא מיושמת בהיעדר תקציב - אינה נותנת מענה למחדל זה. כך קבע השופט, וקיבל את העתירה בהקשר זה.

     

    באשר לחוק המינויים נפסק כי הנהלים שהותקנו, הגם שאינם תואמים לחלוטין את הליך המנויים בקרב יתר עובדי המגזר הציבורי, מספקים לעת עתה. זאת, מאחר שמדובר בעניין מורכב יותר שהגיע לראשונה להסדר מסוים רק עתה. לכן, קבע השופט, יש לתת הזדמנות ולבחון לאורך תקופה את יישומם.

     

    לפיכך בג"ץ הוציא צו המורה לממשלה להחיל תוך שלושה חודשים את חוק שירות המדינה (משמעת) ותקנותיו, על עובדי המועצות הדתיות. בנוסף, נקבע כי נהלי חוזר המנכ"ל יהוו בשלב הזה תחליף לחוק המינויים, כאשר על הממשלה לעשות את מירב המאמצים ליישום החוק במלואו. המשיבים חויבו לשאת בשכר טרחה של 100 אלף שקל (50 אלף שקל לכל עותרת).

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים