שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חישוף. טעינה. פיצוץ: איך מפנים שדה מוקשים?
    מותו של רועי אלפי באימון פינוי שדה מוקשים עורר שאלות, אך בצה"ל ביקשו להדגיש כי מדובר בשגרה רבת שנים, שמתבססת על נוהל ברור. כך מתבצע פינוי מוקשים, שלב אחר שלב

    התאונה המבצעית הנדירה שהביאה למותו של החייל רועי אלפי במהלך אימון בפינוי שדה מוקשים הותירה סימני שאלה רבים בצבא וביקורת קשה מצד בני המשפחה והקרובים. טענות על חוסר ניסיונם של החיילים שנשלחו לפינוי נתקלו בהבהרה כי מדובר בהליך שגרתי, אבן דרך בסיסית בהכשרת חיילי ההנדסה הקרבית. בין שתי העמדות מצויים האירועים בשטח - נוהל צבאי קפדני ואירוע חריג שהביא למוות.

     

    עוד סיפורים ועדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet

     

    פינוי ו"רענון" שדות מוקשים נחשבים לשניים מהאימונים השגרתיים ביותר בצבא, שמתקיימים כמעט מדי יום באזורי הגבול עם סוריה וירדן. אלפי וחבריו הגיעו למקום בתום הכשרה בת חמישה חודשים בשטחי האימונים בערבה. זו כללה תרגולים ומבחנים רבים שדימו את השטח הממוקש שבו התבקשו לפעול.

     

    לוחם בהנדסה קרבית נהרג מפיצוץ מוקש    (צילום: עידו בקר ואביהו שפירא)

    לוחם בהנדסה קרבית נהרג מפיצוץ מוקש    (צילום: עידו בקר ואביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    על פי רוב, הטיפול בשדות המוקשים נועד לריענונם לצורך מבצעי או לפנותם כדי לפתוח את השטח למטיילים או לחקלאים. בשנים האחרונות פוצצו בדרך זו מאות אלפי מוקשים ללא אירועים חריגים. שדות מוקשים נגד טנקים - מהסוג שבו מצא אלפי את מותו - מכילים כ-600 מוקשים בממוצע, שיכולים להכיל כ-10 ק"ג חומר נפץ כל אחד. אלו שלבי הטיפול בהם, שנמשכים שלושה-ארבעה ימים:

     

    הכנות מקדימות: לפני היציאה לשטח מתאמנים החיילים "על יבש" בשדה דומה ובו מוקשי דמה זהים. במקביל, הם מתכוננים למשימה באמצעות מפות ותרשימים של השדה הייעודי, שמצביעים על כמות המוקשים ומיקומם.

     

    חישוף: החיילים מאתרים את נקודת ההתחלה של השדה, "נקודת הסימון". שם ממוקם המוקש הראשון. בעזרת אמצעי גילוי הם פועלים לאיתור יתר המוקשים באותה שורה, חושפים אותם ומבליטים אותם מעט מעל פני הקרקע. חוליות של שלושה חיילים פועלות בשטח עם קסדות, אפודים וכפפות. הן שומרות על מרחק ומפוקחות על ידי קצין. מאחר שחלק מהמוקשים זזו במהלך השנים - לעתים אף כמה מטרים בשל סחף - או שקע באדמה, החיילים פועלים באטיות ובזהירות.

     

    חישוף מוקשים במהלך אימון (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
    חישוף מוקשים במהלך אימון(צילום: יואב זיתון)
     

    וידוא מוקשים והטענתם: החיילים בודקים שהמוקשים החשופים, סוגם וכמותם, אכן מופיעים בתרשימי השדה. הם מסמנים אותם, מצמידים לכל אחד מהם לבנת חבלה קטנה, ומעבירים פתיל רועם ביניהן.

     

    שורת מוקשים מסומנים (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
    שורת מוקשים מסומנים(צילום: יואב זיתון)
     

    הפיצוץ: הלוחמים מתרחקים מהשדה ואחד מהם נבחר להצית את הפתיל ולפוצצו. לאחר מכן, הם חוזרים לשטח ומוודאים שכל המוקשים התפוצצו.

     

    בצה"ל עדיין בודקים מה גרם לפיצוץ שהרג את אלפי, אך יודעים לומר בוודאות כי לא מדובר בדריכה על המוקש, בעל מנגנון הפעלה כפול וחדש יחסית, שמכיל 10 קילוגרם חומר נפץ. אחת האפשרויות היא שכשל טכני במוקש הוא שגרם לפיצוץ.

     

    "לפינוי של שדה מוקשים מתכוננים כמו למבצע, עם תחקירים יסודיים ואישורי תוכניות על ידי קצינים בכירים", הסביר ל-ynet קצין הנדסה קרבית ראשי לשעבר, תת-אלוף (מיל') שמעון דניאל. "העובדה ששניים מחבריו לחוליה נפגעו רק באורח קל מלמדת שהם שמרו על מרחקי בטיחות ופעלו לפי ההוראות".

     

    דניאל הגדיר את האירוע כמקרה נדיר מאוד והוסיף כי "המוקשים שהונחו בשדה בשנות התשעים אולי יוצרו בשנות החמישים והשישים אבל מנגנוני ההפעלה שלהם חדשים ומתקדמים יותר, מה שמגדיל את סימני השאלה. מוקשים לא פועלים סתם, אבל יש סיכוי קטן מאוד שיתפוצצו פתאום אחרי שנים בקרקע. מוקשי נ"ט מופעלים רק בלחץ של לפחות 150 ק"ג, אבל עם השנים הרגישות הזו יכולה לרדת וההפעלה יכולה להיות גם בדריכה של אדם".


    פורסם לראשונה 22/05/2013 23:37

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יואב זיתון
    אימון לפינוי מוקשים בבקעה
    צילום: יואב זיתון
    רועי אלפי
    מומלצים