שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוקלוס ריפט - הקאמבק של המציאות המדומה
    קסדת ה"אוקלוס ריפט" גייסה כשני מליון דולר וחצי מהקהל. האם היא מספקת חווית מציאות מדומה טובה מספיק, ותצליח לעשות קאמבק לתחום? בדקנו

    האגדה מספרת, כי בהקרנת אחד הסרטים המסחריים הראשונים של האחים לומייר, "הרכבת מגיעה לתחנה", ההתרגשות הרבה מהפלא החדש גרמה בקרב קהל הצופים היסטריה של ממש, ולבריחת אנשים מאולם הקולנוע, אשר חששו כי הרכבת תצא מן מסך ההקרנה ותשעט לכיוונם. לא ברור עד כמה האגדה הזו נכונה, אולם ברור למדי כי המצאת הקולנוע היתה נס של ממש בעולם שהורגל לגירוי הדמיון במחזות וספרים בלבד.  

     

     

    צילום: אמיר לוי

    צילום: אמיר לוי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    עתה, יותר ממאה שנים לאחר המצאת הקולנוע, נכנסת לזירה טכנולוגיה חדשה, שמתיימרת לחולל מהפכה בעולם הבידור הביתי, או לפחות להחזיר טכנולוגיה שלא כבשה אותנו בשנות ה-90. ה-Oculus Rift הינה קסדת מציאות מדומה חדישה, אשר מומנה באמצעות תמיכת קהל בקיקסטרטר וגייסה 2.5 מיליון דולר - פי עשרה ממה שיוזמי הפרויקט ביקש לגייס במקור. התנסנו מעט בפלא החדש, באדיבותם של כנס אוטופיה למדע בדיוני, דמיון והעתיד; ויוסי פרמינגר, משוגע לתחום המציאות המדומה, בין הבודדים בארץ אשר בבעלותו גרסת המפתחים של הקסדה. האם אכן ההייפ הרוחש סביב הגאדג'ט המדובר מוצדק?

     

    אל תוך מאורת הארנב

    המאפיין הראשון והחשוב של הריפט הינו הנוחות. להבדיל מקסדות ה-VR הכבדות והמסורבלות של שנות ה-80 וה-90, הריפט קלה מאוד (כ- 370 גרם), ניתנת לכוונון והתאמה למאפייני הראש, העיניים והפנים ובהרכבתה יש תחושה של כמעט הארכה טבעית של חוש הראייה. מסכי התצוגה של הריפט הינם בגודל של 7 אינץ', עליהם מורכבות עדשות המאפשרות לעיניים להתמקד במסכים באופן טבעי, עם שדה ראייה רחב במיוחד, שמחקה כמעט באופן מלא את ספקטרום העין האנושית. יש לציין שמאפייני הצפייה בריפט משתנים מעט בין אדם לאדם, ועדיין ניתן לצפות בשולי המסך השחורים בזווית העין, אולם הדבר אינו פוגם כלל בחוויית השימוש.

     

     (צילום: טל פרוסט) (צילום: טל פרוסט)
    (צילום: טל פרוסט)

     

    הדמו הראשון בו התנסיתי היה חדר תלת מימדי פשוט, אשר מקל את חווית ההסתגלות לתוך העולם הוירטואלי. קשה לתאר את החוויה במילים. הקסדה מדמה בדיוק כמעט מושלם את חוש הראייה האנושי, ובאמצעות גיירוסקופים מתוחכמים עוקבת אחר תנועות הראש ומזיזה את התמונה בהתאם. המוח האנושי מסתגל במהירות לעולם החדש, ונוצר קונפליקט מוזר בין החלק שמעוניין לשקוע בעולם מצויר וחדש, לבין החלק שמתעקש נחרצות שהוא עדיין ישוב על כיסא בחדר קטן בתל אביב.

     

    האלמנט היחיד שמסרב להשתתף בחגיגה הינו שאר הגוף, אשר אינו מקבל את העובדה שיש חלק במוח שמשדר תנועה, בעוד שהרגליים דוממות, ואין תחושה של תנועה וכוח משיכה. הדבר יוצר תחושה קלה של בחילה, אולם היא מתפוגגת במהירות.

     

     (צילום: טל פרוסט) (צילום: טל פרוסט)
    (צילום: טל פרוסט)

     

    נופלים בישיבה

    בהמשך, התנסיתי בדמו טוסקנה, שגרם לסבתא החביבה מהסרטון המפורסם להתרגשות של ממש. שילבנו בהתנסות גם את בקר התנועה Razer Hydra, שמדמה את תנועת הידיים האנושיות. בדמו ניתן להלך באחוזה טוסקנית מרשימה, ולהשתעשע עם מיני חפצים הקיימים בה באמצעות ידיים וירטואליות. השילוב בין כניסה לעולם צבעוני מרהיב לתנועה פיזית מגביר עוד יותר את החוויה.

     

    בהמשך, כדי לחוות במשהו מעט יותר מאתגר, ניסיתי גרסה של משחק הפעולה מגוף ראשון המצליח Team Fortress 2, שהותאמה במיוחד לריפט. גרסה זו מכילה מספר תכונות שמותאמות במיוחד לקסדה, וכך למשל באמצעות תנועת הראש צפיתי במשגר טילים המונח על כתפו של דמות החייל שגילמתי, או הצצתי מעבר לפינות בלי להזיז את הנשק. במשחק מהיר שכזה, גם התנסיתי בנפילות מגבהים, אשר מחדדות יותר את הקונפליקט המשונה שבין חלק המוח שצופה בנפילה, לבין החלק שמצפה לחוש בכוח ג'י ולבסוף בקרקע הקשה. למרות שהסנכרון של הריפט למשחק רחוק מלהיות מושלם, השימוש בו זורם וטבעי, וגלום בו פוטנציאל רב.

     

    אל האינסוף ומעבר לו

    בשל העובדה שהשילוב בין תחושה של תנועה לסטטיות של שאר הגוף יוצר תחושה מעט משונה, הריפט מושלמת במיוחד למשחקים אשר מציגים תנועה בתוך רכב כלשהו, אם זו מכונית מירוץ, רובוט ענק, או חללית. התנסיתי עם הריפט בדמו של מיירט חללי, והשילוב הינו מרשים למדי. באמצעות תנועות הראש ניתן לצפות באלמנטים השונים בתוך ומחוץ לתא הטייס, כמו לוח המחוונים, המכ"ם ואפילו תותחי הספינה. תמרון בין כוכבים ואסטרואידים הינו מרגש ומלהיב, ולא אחת פלטתי צעקות התרגשות מעורבות בפחד כשתמרנתי בין גרמי שמיים עצומים. גם משחק בסימולטור נהיגה הינו מספק למדי, ואפילו מאפשר חוויה שאף משחק לא הצליח לייצר עד היום: נהיגה של ממש ברברס, כולל תזוזת הראש לאחור. היכונו למחאת המורים לנהיגה.

     

    לבסוף, קינחתי בחוויה מעט יותר מרגיעה: ישיבה בתוך בית קולנוע, בו ניתן לבחור את המיקום באולם ואפילו את הסרט המוצג, ולצפות בניחותא בסרט לבחירתכם. תכונות מעין אלו מעלות על הדעת שימושים נוספים לקסדה מלבד משחקים, אשר יוכלו לשדרג את חווית הצפייה בקולנוע הביתי.

     

    למרות היתרונות הרבים, הגרסא הנוכחית של הריפט אינה חפה לגמרי מבעיות. החסרון המשמעותי ביותר הינה רזולוציית המסכים: התצוגה הינה מגורענת למדי, ואינה מתקרבת לאיכות ה- Hd הגבוהה אשר קיימת ברוב המשחקים החדישים. חסרון נוסף הינה תחושת בחילה עיתית, אשר אמנם חולפת במהירות, אולם מחייבת זמן מה של הסתגלות לקסדה, ויש להניח שתרחיק חלק מהלקוחות הרגישים יותר לתחושות מעין אלו. 

     

     (צילום: טל פרוסט) (צילום: טל פרוסט)
    (צילום: טל פרוסט)

     

    המהפכה בדרך

    הטכנולוגיה של הריפט נמצאת עדיין בחיתוליה. מדובר בגרסת פיתוח בלבד, ולא בגרסה המסחרית, אשר מתוכננת לצאת לשוק רק ב-2014, אולם הפוטנציאל שגלום בה אדיר: גרסת הפיתוח בה התנסיתי נמצאת היום בידי אלפי מפתחי משחקים ומומחים לחומרה ולגרפיקה ברחבי העולם, אשר שוקדים במרץ על פיתוח קושחות (firmware), משחקים ותוכנות שינצלו עד תום פוטנציאל זה. ניתן לצפות בחלק ממאות היישומים אלו באתר Road To VR. בינתיים, מי שרוצה להתנסות בקסדה, מוזמן לעשות זאת הערב, בכנס המדע, דמיון ועתיד "אוטופיה" שיערך בסינמטק ת"א, אליו ניתן להזמין כרטיסים כאן.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים