מלחמה בעדשה: זכרונות מיאנוש, קהלני וכל השאר

כמעט 40 שנים חלפו מאז אותה מלחמה נוראה - מלחמת יום הכיפורים, 1973.

בסתיו השנה, ב-6 באוקטובר, נציין את היום שבו פרצה המלחמה בהפתעה מוחלטת לדרג הלוחם בעוצבות הסדירות ברמת הגולן ובקו תעלת-סואץ.

עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

• חטיבה 8: חטיבת השריון הראשונה של צה"ל
• פקוד צפון: המבצעים שהחזירו לנו את הגליל העליון
• פלוגות הלילה: סיירת מטכ"ל של ימי המנדט
  

לציון מועד זה, תוקם באתר השריון בלטרון תערוכת תצלומים שצולמו בידי לוחמים באותם ימים ובתוך המולת הקרב. למרות קדושת יום הכיפורים והגיוס החפוז למלחמה ההיא, היו בין המתגייסים שזכרו להצטייד גם במצלמה. אנו עושים מאמץ גדול לאתר צילומים רבים ומצילומים אלו אנו מבקשים להכין את התערוכה.

נודע לי כי המפקד מחיל השריון, יוסי בן חנן (אז סא"ל, היום אלוף במילואים), הינו צלם חובב מושבע. שמעתי שהמצלמה לא משה מידיו באש ובמים, בכל שנות שירותו, מאז למד בפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה ועד היום. גם אז, באותה מלחמה, אחז במצלמה וצילם כדרכו אפילו בעת הלחימה מהטנק שלו.

יצרתי איתו קשר בירושלים וביקשתיו לאפשר לנו לשתף את הציבור ב"סיפורו המצולם" ממלחמת יום הכיפורים. חשבתי שפרסום זה עשוי לעורר ולעודד לוחמים נוספים שיש בידם תצלומים, להתקשר ל"יד לשריון" ולהציע את "זכרונותיהם המצולמים" לעורכי התערוכה. אני מקווה שכך יהיה!

ירח הדבש נקטע - יוסי חוזר למלחמה

בן-חנן נחת בשדה התעופה בערב יום שני ה-8 באוקטובר. הוטל עליו לעלות לרמת הגולן לחטיבתו - 188. ברמת-הגולן מצא, כי החטיבה שעזב נשחקה בקרב הבלימה הקשה. מפקדה, אלוף משנה יצחק בן-שוהם, סגנו, סגן אלוף דוד ישראלי, וקצין האג"מ, רב סרן בני קצין, נפלו ביום ראשון.

במקומות אחדים נותרו טנקים בודדים. סגן אלוף יאיר נפשי, מפקד גדוד 74, לחם בגזרה הצפונית בחירוף נפש. הוא עוטר ב"עיטור העוז". יתרת גדוד 53 בפיקוד רב סרן עודד ארז, התכנסה לאחר מסע לילי קשה מהגזרה הדרומית ל"מחנה ירדן".

רב סרן שמוליק אסקרוב, סגן מפקד הגדוד, ברח מבית החולים בצפת לאחר שנפצע ונותח וחזר לרמה. הוא חולל עם מטה החטיבה את נס שיקום יתרת הכוח מכל הלוחמים והטנקים, כשהצליח לרכז יחידת השריון בפיקודו של יוסי כ"גדוד טנקים" מוקטן.

כוח "התעמלות הבוקר"

לקראת בוקר יום שלישי, 9 באוקטובר, התייצב יוסי ברשת הקשר של תת אלוף רפאל (רפול) איתן והודיע שהוא מוכן לצאת לכל משימה עם כוח של 11 טנקים.

בגזרה הצפונית, שתחת פיקוד מפקד חטיבה 7, אלוף משנה יאנוש בן-גל, פתחו הסורים בהתקפה בעוצמה רבה. יוסי נשלח על ידי רפול לתגבר את חטיבה 7, בשעה הקריטית של הקרב באזור שכונה לימים "עמק הבכא". ללא עתודות נוספות, הודיע רפול שהוא שולח את הכוח היחיד שניתן לשלוח.

כוח "התעמלות הבוקר", כך נקרא הכוח (על שמו של אביו של יוסי: מיכאל (זמ"ל) בן-חנן, שבשנות המדינה הראשונות היה משדר ב"קול ירושלים" וב"קול-ישראל" כל בוקר שיעור התעמלות למאזינים). יוסי הצטרף לחטיבה 7 שהצליחה לבלום את הצבא הסורי בצפון הגולן.

ארבע פעמים נפצע יוסי במלחמה זו. בפעם הרביעית נפצע קשה על תל שאמס, כאשר טיל נגד טנקים פגע בטנק שלו בעת ההסתערות על התל. נהג הטנק הנועז, צביקה רוזנצוייג, נותר לצדו וסעד אותו. צביקה עוטר ב"עיטור המופת".

יוני נתניהו ז"ל, אז רב סרן וסגן מפקד סיירת מטכ"ל, יצא בראש כוח של לוחמים מהסיירת לחלץ את יוסי. הם נעו אל מעבר לקו המגע וחדרו עד לתל שאמס - שם מצאו את יוסי בלילה, חילצו אותו והנחיתו מסוק. הוא פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה וניצל. יוני נתניהו עוטר על פעולת-חילוץ זו ב"עיטור המופת". הוא נפל בקרב באנטבה - אוגנדה, ב"מבצע יונתן" ב-4 ביולי 1976.

על לחימתו זו בימי מלחמת יום הכיפורים הוענק ליוסי "עיטור העוז". ביקשתי מיוסי: אתה יודע "ממקור ראשון" מה רואים בתצלומך. סַפֶר לעם ישראל. אז הנה סיפורו המצולם של יוסי בן חנן.

1. גדוד 53 "סופה" במסדר סיום התרגיל החטיבתי האחרון לפני המלחמה ברמת הגולן. בראש הגדוד סא"ל יוסי בן חנן וסגנו סרן שמוליק אסקרוב.

2. תנועת כוח "התעמלות הבוקר" - 11 טנקים של חטיבת "ברק" לעבר הגזרה הצפונית . יום שלישי, 9 אוקטובר בבוקר.

3. יוסי ושמוליק אסקרוב מגיעים לחפ"ק של אלוף משנה יאנוש בן-גל, מפקד חטיבה 7 ליד קיבוץ מרום גולן. יאנוש מתדרך את יוסי בן-חנן לנוע מיד ולבלום את הסורים המתקדמים לעבר הכביש הראשי של רמת הגולן. עשן הקרב באגף הדרומי של "עמק הבכא" נראה מעבר לכתפו. המצב בחזית החטיבה קשה.

4. טנק סורי T-55 עם דחפור, מגיע עד לטווח אפס בראש הכח הסורי. קרב צמוד בין הסורים לבין הכוח של יוסי, שבולם אותם ומשמיד טנקים וזחלמים רבים. הסורים נעצרו ממש לפני שהגיעו לציר הראשי של רמת הגולן.

5. צולם בעת שהכוח שלי פוגע בטנקים וכלי רכב מעמדות במדרון רכס ה"בוסטר". הכוח בלם את ההבקעה הסורית באגף הדרומי של העמק.

6. נושא גייסות BTR סורי, שממנו ירדו חיילים רגליים והסתערו לעבר הטנקים שלנו. אחד מהם פגע בראשו של הסמג"ד שמוליק אסקרוב, שנפצע אנושות ופונה לאחור. לנו דווח כי הוא נהרג.

7. פגז ח"ש-נפיץ פגע בטנק שלי. נפצעתי בפנים. כשהתאוששתי יצאתי מהצריח וראיתי את החיילים הסורים מסתערים. יריתי במקלע-המפקד, אך אחד מהם הצליח לפגוע בשמוליק. הטען-קשר הנפלא שלי, מנחם מרכוס, צילם תמונה זו.

8. קרב "עמק הבכא" מתואר היטב בספרו של רעי, אביגדור קהלני - "גיבור-ישראל". כך צולמנו ביום שלישי אחר הצהריים, כשיצאנו יחד לתצפית לכיוון התוואי בו פרצנו לשטח סוריה ביום חמישי.

9. מתכוננים לקרב ההבקעה. הגדוד שלי הגדול ביותר תחת פיקוד חטיבה 7. עם מפקד פלוגה ב' רב סרן אבנר לנדאו, אני מכין את הגדוד להבקעה ביום חמישי, 11 באוקטובר בבוקר.

10. אנשי הצוות של הטנק שלי - צביקה רוזנצוייג נהג הטנק וסמל-ראשון, מנחם מרכוס, הטען-קשר, נעזרים בסמל-ראשון אדיר שטרן ז"ל, להכנת הטנק שלנו להבקעה. אדיר היה בכל ימי הלחימה מפקד הטנק שלחם צמוד אלי והיה תמיד נועז דרוך ומוכן.

11. ההבקעה החלה בשעה 11:00 ביום חמישי. הצלחנו לפרוץ את שדה המוקשים ולהתקדם עד מחנות חאלאס - כ-20 קילומטר לכיוון דמשק. בצילום, ההסתערות על מפקדה קדמית של הסורים בדהור טרנג'ה - הטנק של מפקד-הפלוגה, סרן שרגא איבלר, שהיה בתחילת השבוע הקמב"ץ החטיבתי.

הכתובת שכתב עם חייליו על הטנק מעידה על רוח הלחימה שלו ושל חייליו. כשעה אחרי שצולמה תמונה זו, שרגא הוביל את ההסתערות על תל אחמר הקטן. הטנק שלו היה משמאלי. הוא נפגע על ידי מטול רקטות RPG של מגיני התל. הטנק נדלק והתפוצץ. שרגא, בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, צור מחצבתנו, נפל עם אנשי צוותו.

• תודה ליוסי בן חנן על היענותו לחשף ולספר על מאורעות אותה מלחמה דרך צילומיו היחודיים. לוחמים מאותה מלחמה, שיש בידם חומר צילומי מאותם ימים ומוכנים שיוצג בתערוכה ב"יד לשריון" לקראת סוף השנה, מתבקשים לעדכן אותי ב אי-מייל bitmuna@gmail.com
  

תודה!

לכל הכתבות במדור טיול לעבר