שתף קטע נבחר

לומדים עבודה סוציאלית למרות השכר הנמוך

הביקוש ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטאות ובמכללות עולה למרות הסטטוס החברתי הלא נוצץ והשכר הנמוך. עובדת סוציאלית בביה"ח איכילוב: "המקצוע מספק בתחומים אחרים שהם לאו דווקא כלכליים". כל מה שרציתם לדעת על התואר שמנסה לשנות את פני החברה שלנו

למרות נתוני השכר העגומים ועל אף הסטטוס החברתי שמלווה את המקצוע, מספר המועמדים ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטאות ובמכללות דווקא הולך וגדל משנה לשנה. סטודנטיות וגם סטודנטים בעלי ממוצע ציונים גבוה בוחרים במסלול הלימודים שיכשיר אותם לעסוק במקצוע שכולל התערבות וסיוע לכל שכבות האוכלוסייה.

 

כתבות נוספות בערוץ הלימודים :

כנס בת"א: פיתוחים חדשים מסטודנטים מפתיעים

נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?

לידיעת ההאקרים: לימודי סייבר באוניברסיטת ת"א

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ הכלכלה והצרכנות

 

התואר הראשון במקצוע מקנה רישיון פורמלי של משרד הרווחה לעסוק בעבודה סוציאלית, ובפועל גם רישיון בלתי פורמלי ליצור שינוי בחברה. "לא מתוך מקום של רחמנות, אלא מתוך הרגשה של הסטודנטים שיש להם מה לתת. הם רוצים לעזור לאנשים לעזור לעצמם", מסבירה פרופ' יעל גירון, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללת צפת וראש הוועדה לרמות מקצועיות של מועצת העבודה הסוציאלית.

 

לימודי התואר הראשון כוללים קורסים בתחומים שונים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, שיטות בעבודה סוציאלית וכמובן הכשרת שדה מעשית. לשאלת ynet מה הקושי במסלול הלימודים, משיבה פרופ' גירון כי "הלימודים הם כמו בית ספר במובן זה שאין הרבה בחירה כי תואר בוגר עבודה סוציאלית מקנה רישוי של משרד הרווחה לעסוק בעבודה סוציאלית. אין בחינה חיצונית אלא כל מי שבוגר, התואר הראשון מהווה לו דלת להיכנס לרישוי לעבודה סוציאלית. אלה לימודים מאוד אינטנסיביים".

  

לימודי עבודה סוציאלית מוצעים בשלושה מסלולים לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטאות ובמכללות רבות ברחבי הארץ לרבות אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, חיפה, בן-גוריון, בר-אילן, מכללת תל-חי, אוניברסיטת אריאל, מכללת צפת, מכללת ספיר ומכללת אשקלון.

 

הלימודים לתואר ראשון נמשכים לרוב כשלוש שונים וכוללים לימודים עיוניים והכשרה מעשית, שבאוניברסיטת תל-אביב למשל מתחילה כבר בשנה הראשונה. באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית קיימות תוכניות מיוחדות לתואר ראשון בעבודה סוציאלית בשילוב משפטים, וסטודנטים רבים בוחרים להמשיך במסלול הלימודים לתואר שני על מנת לשפר את תנאי השכר והעבודה שלהם.

 

עם סיום התואר, הבוגרים יכולים לעבוד למשל במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, בתי חולים, מרפאות קופת חולים, מרפאות פסיכיאטריות, שירותי מבחן לנוער ומבוגרים, פנימיות, בתי ספר, בתי סוהר, בתי אבות, שירותי הגירה וקליטה, מפעלי תעשייה, מערכת הביטחון ובארגונים לשינוי חברתי.

 

מרוצים מהמקצוע, פחות מהלימודים

"נולדתי בקריית מלאכי, והיה לי ברור שבעתיד ארצה לעסוק במקצוע הזה", מסבירה לירון דורסט, סטודנטית שנה ג' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. "אצלנו ההכשרה מתחילה כבר בשנה א' וזה תורם להתמקצעות באוכלוסייה. אצלי זה מהגרים בני העדה האתיופית".

 

האם את מרוצה מהלימודים?

 

"הלימודים באוניברסיטה הם לא כמו שחשבתי שיהיו. לא הייתי הולכת ללמוד הנדסה כי אני נהנית מהתחום וחושבת שזה הייעוד שלי אבל קצת התאכזבתי מהלימודים שהם כללים ותיאורטיים מדי הרבה פעמים. אני חושבת שקצת התאכזבתי ולא אמשיך לתואר שני".

 

"צריך להבחין בין המקצוע לבין הלימודים", מסבירה מיכל ברטלה (גילוי נאות - אחותו של הכותב) עובדת סוציאלית במחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב בתל-אביב. "המקצוע הוא מאוד חשוב. אני רואה אותו כמקצוע של סוכנת שינוי. אני עוזרת לאנשים לעשות שינוי בקשר לחיים שלהם, בין אם הם נמצאים במצוקה כלכלית או חברתית.

 

"המקצוע מאוד חשוב אך מצד שני לא הרגשתי שהתואר הראשון היה מאוד מפתח, ולכן היום מאוד מקובל לעשות תואר שני. מדובר על משהו מאוד שטחי ולא יצירתי".

 

הפגנת סטודנטים לעבודה סוציאלית על השכר במקצוע (צילום: באדיבות מכללת צפת) (צילום: באדיבות מכללת צפת)
הפגנת סטודנטים לעבודה סוציאלית על השכר במקצוע(צילום: באדיבות מכללת צפת)

 

אחד הדברים המשמעותיים שיש לקחת בחשבון רגע לפני שנרשמים ללימודי עבודה סוציאלית הוא עניין השכר והתגמול. עבור עבודת הקודש אותה מבצעים העובדים הסוציאליים הם משתכרים פעמים רבות רק כ-5,000 שקל בחודש. כזכור, לפני כשנתיים יצאו העובדים הסוציאליים במאבק לשיפור תנאי השכר. למעשה, ורבם נאלצים למספר עבודות במקביל כדי "לגמור את החודש".

 

"המשכורת מאוד מפריעה לי", אומרת ברטלה. "תמיד אומרים חצי בצחוק שאנחנו בוחרים את המקצוע הזה כי הוא מספק בתחומים אחרים ולאו דווקא כלכלית. אני מרגישה שזה משמעותי ומאתגר ועושה שינוי שקצת יותר חשוב לי מהכנסה יותר גבוהה. אני חושבת שזאת לא רק בעיה בשכר אלא בעיה של מה שיותר חשוב במדינה. מקצועות כמו סיעוד, הוראה ועבודה סוציאלית זוכים למעמד נמוך וזה אומר משהו על סדר העדיפויות במדינה. מי שמטפלים באנשים ברמות הסוציו-אקונומיות נמוכות מקבלים פחות הערכה".

 

"זאת אחת הבעיות של המקצוע", מוסיפה פרופ' גירון. "אין סימטריה בין מידת ההשקעה, מידת הרצינות, לתגמול. זה משהו שאנחנו מנסים להתמודד איתו עם השנים. כבר בזמן ראיון הקבלה לתואר אני אומרת שכדאי שהאדם ידע שהוא בוחר מקצוע שיש בו הרבה מחוייבות אישית וחברתית ושכרגע עדיין הוא לא מתוגמל עליה. ובכל זאת הביקוש גבוה ואנשים הולכים מתוך מקום שהם מרגישים שהם רוצים לעבוד עם אנשים. וגם צריכים להיות קצת ריאליים - תעודת בוגר בכל זאת מאפשרת להם ישר להיכנס לשדה ולעבוד כעובדים סוציאליים".

 

מקצוע עם תדמית נשית

כשם שמקצוע הסיעוד זכה לתדמית נשית יותר, כך גם במקרה של עבודה סוציאלית. אולם בשנים האחרונות אפשר לראות מספר רב יותר של גברים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ ובהקשר זה גם רבים מהמגזר הערבי בארץ. "אנחנו מחזור שיש בו שישה גברים מתוך 42 סטודנטים וזה נחשב הרבה יחסית", מספר גיא צוונג, סטודנט שנה ג' במכללת צפת.

 

"אני חושב שיש יתרון עסקי לגבר במקצוע הזה, דווקא בגלל שהוא מזוהה כמקצוע נשי. בעבודה סוציאלית יש מקום גדול להתפתחות, לקפוץ במדרגות של המנהל, המדיניות וכו'. אני חושב שלנשים יש ערכים מסוימים הנלווים למקצוע עוד לפני שהן באות ללמוד. בגלל שכולנו מורכבים מאלמנטים משני המינים כנראה שיש אצלי גם משהו מהמקום הזה - וזה בסדר מבחינתי, אשמח להיות מואשם בריבוי חמלה ואמפתיה", מסכם צוונג בחיוך.

 

בהכנת הכתבה השתתף אריאל ורובל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות מכללת צפת
הפגנת סטודנטים לעו"ס ממכללת צפת
צילום: באדיבות מכללת צפת
צילום: באדיבות מכללת צפת
פרופ' יעל גירון
צילום: באדיבות מכללת צפת
מומלצים