שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אחות לצרה: סטודנטים לומדים סיעוד למרות השכר

    על אף השכר הנמוך, שעות העבודה הרבות וחוסר היוקרה שבתפקיד, יש מי שבוחרים ללמוד איך להיות אח או אחות. "מדובר במקצוע עם אופק לפרנסה ולכבוד", מסבירים באקדמיה, אך הסטודנטים זועקים: "השכר ההתחלתי צריך לעמוד על לפחות עשרת אלפים שקלים"

    למרות שהביקוש לאחיות ואחים מוסמכים במערכת הבריאות נמצא בעלייה מתמדת, תחום הסיעוד לא זוכה עדיין לתדמית היוקרתית שמתלווה לרופאים והטענות על השכר הנמוך לעומת מספר רב של שעות עבודה והשקעה עוד זכורות לנו ממאבק האחיות. אף על פי זאת, יש מי שבוחר מראש להיכנס למקצוע וללמוד את לימודי הסיעוד.

     

    כתבות נוספות בערוץ הלימודים :

    הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

    לימודי הסיעוד מיועדים להכשיר אחים ואחיות מוסמכות, להעניק ידע אקדמי ומקצועי בתחום הסיעוד ולהכשיר אנשי מקצוע בעולם הבריאות בכלל, סיעוד, אחיות ועוד. "קודם כל, מדובר במקצוע עם פרנסה", קובעת ד"ר אפרת דגן, ראש החוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. "אני חושבת שבעולם תעסוקתי לא יציב כמו זה שיש במדינת ישראל, מדובר במקצוע עם הרבה מאוד תקווה ואופק לפרנסה בכבוד. אני חושבת שזו שליחות מהבחינה הזאת. זה מקצוע שמקבע לתוכו את כולם".

     

     

    "יש 20% גברים שלומדים את המקצוע", סטודנטים לסיעוד במכללת צפת (צילום: יוני לובלינר) (צילום: יוני לובלינר)
    "יש 20% גברים שלומדים את המקצוע", סטודנטים לסיעוד במכללת צפת(צילום: יוני לובלינר)

     

    לדברי דגן, מי שמניע את כל התהליך הבריאותי באופן יומיומי בסופו של דבר הן האחיות. "הן פוגשות את החולים ואת האוכלוסיות בסיכון בצורה האינטנסיבית ביותר. לבריאותה של האוכלוסיה במדינת ישראל אחיות ואחים הם דבר קריטי. בשדה מערכת הבריאות במדינת ישראל ובחוסר גדול של כוח אדם, אנחנו צריכים אנשים שיהיו מסוגלים לעשות את העבודה בצורה יעילה וגם בראש גדול", היא אומרת.

     

    מקצוע הסיעוד: רחוק מלהתעסק בחיתולים

    כיום ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון או שני בסיעוד במספר מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ כמו בית הספר לסיעוד באוניברסיטה העברית (שהוא גם הוותיק ביותר), באוניברסיטת תל-אביב, ובאוניברסיטת חיפה. בעשור האחרון נפתחו חוגים לסיעוד גם במכללות לרבות המכללה האקדמית תל-אביב-יפו ובמכללת צפת.

     

    הלימודים לקראת תואר אח או אחות מוסמכת נמשכים ארבע שנים ובוגרי בתי הספר מקבלים תואר בוגר בסיעוד מהמוסד בו למדו. לאחר עמידה בבחינה ממשלתית של משרד הבריאות, הם מקבלים תעודת הסמכה בסיעוד.

     

    התוכנית עצמה מגוונת במיוחד וכוללת את לימודי מדעי הסיעוד לרבות סיעוד האוכלוסיה הבוגרת, ילדים, נשים, בריאות הנפש והקהילה, אתיקה ותקשורת, מדעי החיים, מדעי ההתנהגות והחברה, קורסים במחקר, ניהול וארגון בריאות וכמובן התנסות מעשית. באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית קיימות גם תוכניות ללימודים לקראת תואר שני.

     

    "בחרתי בתחום הזה כי יש לנו היסטוריה משפחתית בסיעוד", מסביר זאב נשפיץ, סטודנט שנה א' לסיעוד באקדמית תל-אביב-יפו. "קודם כל אמא שלי סוגרת 40 שנה במקצוע וסבתא שלי גם כן הייתה אחות וזה תחום שמאוד עניין אותי. יש בתחום הרבה מאוד סיפוק. אם מדברים על הפן של הביטחון הכלכלי, לא משנה איזה שינויים יהיו בכלכלה, מדובר במקצוע שישימו עליו דגש והוא יהיה מקצוע נדרש.

     

    "אני חושב שהמקצוע טומן בחובו סיפוק מאוד גדול. הבעיה היא שהשם 'סיעוד' מעלה אסוציאציות של להתעסק בחיתולים וקטטרים, וזה מביא לאיבוד היוקרה מהמקצוע. זה ממש רחוק מזה. אנחנו אחים ואחיות במגוון תחומי התמקצעות. אם הגענו לתקופה ולרמה שיש דוקטורים לסיעוד ויש הרבה תחומים בסיעוד, אז המקצוע עולה".

     

    ולא חשבת ללכת ללמוד רפואה?

    "יש משפט שאומר שאנחנו צריכים לשאוף להיות אחים גדולים ולא רופאים קטנים. אני זה שיהיה ליד החולה משך רוב האשפוז שלו. הרופא יבוא, יעשה את הבדיקות וכל מה שדרוש מבחינה מקצועית, אבל אני חושב שהטיפול הרפואי הוא לא טמון רק בפן המקצועי אלא גם בפן הרגשי וכל הליווי הוא שילוב שעושים אותו אחים ואחיות".

     

    "אין מחיר להצלת חיי אדם"

    בחודש אוקטובר האחרון התקיימה שביתת ההאחיות והאחים שעוררה דיון ציבורי גדול סביב הנושא. במהלך השביתה פירסם משרד האוצר תלוש משכורת של אחות ראשית בעלת ותק של 28 שנים במקצוע, שמשכורתה החודשית היתה 22,854 שקל עבור 171 שעות עבודה. שכר זה היה גבוה משמעותית מהשכר הממוצע של האחיות כפי שהאוצר עצמו הציג מוקדם יותר באותו היום, שעמד על 15,500 שקל ברוטו לחודש.

     

    האחיות טענו מנגד ששכרן האמיתי נמוך אף יותר מנתונים אלה, כשאחיות רבות נאלצות להסתפק בשכר הבסיס שעומד על אלפי שקלים בודדים, וחלקן אף נדרשות להשלמת הכנסה. באקדמיה ממהרים להרגיע. "צריך להבין שהייחודיות של המקצוע שלנו היא שאפשר לעשות משרה באיזה היקף שרוצים", טוענת ד"ר פזית עזורי, ראש החוג לסיעוד באקדמית תל-אביב-יפו. "אפשר לשחק עם השעות באיזה היקף שרוצים וזה נותן גמישות לחיי משפחה ואני חוויתי את זה בתחילת דרכי. למשל משמרות בסופי שבוע נותנות לך שכר יפה ועדיין אפשרות לגדל את הילדים. אבל אם אתה משווה למה אתה עושה, אין מחיר להצלת חיי אדם".

     

    "השכר הוא לא מספק בהקשר", מוסיפה ד"ר דגן. "השאלה היא ביחס למה. אחיות עובדות משמרות, ואל לנו לשכוח את העומס שהן חשופות אליו; עומס פיזי ועומס רגשי כבד. אנחנו חשופות למצוקות הרגשיות והגופניות של החולים והמשפחות ועל זה צריך לקבל תגמול. על כך צריך להוריד בפניהן את הכובע".

     

    הסטודנט זאב נשפיץ חושש. "אנחנו רק רוצים לקבל את התמורה על העבודה שלנו. כשבחרתי ללמוד סיעוד ידעתי את זה וכולם אמרו לי את זה שלא אקבל משכורת כמו מישהו שסיים את ההתמחות ברפואה, כלומר לא אעבור את העשרת אלפים שקלים", הוא אומר. "אני חושב שהשכר הריאלי לאח או אחות מוסמכים צריך לעמוד על לפחות עשרת אלפים שקלים. בחור שמסיים התמות בראיית בחשבון ועובד בתור רואה חשבון במשרד בתל-אביב מקבל 9,900 וראיתי מישהו אחר שמקבל 11 אלף שקל. אחים ואחיות צריכים להתחיל מהמשכורת הזאת לפחות".

     

    יותר גברים במקצוע

    ולסיום, הנה עוד כמה נתונים על המקצוע: מאז שנת 2000 סיימו כ-2,000 בוגרים את לימודיהם בבית הספר לסיעוד באוניברסיטה העברית. באוניברסיטת חיפה, סיימו מנאז שנת 2010 בכל שנה כ-80 בוגרים לשנה בתוכנית הרגילה וכ-150 בתוכנית ההשלמות. בתכנית הצעירה יחסית במכללת צפת, סיימו 90 בוגרים בשנתיים האחרונות.

     

    אבל הנתון המעניין יותר הוא העלייה במספר הגברים שבוחרים ללמוד את המקצוע, שעד לאחרונה היה בשליטה נשית. "היום יש 20% גברים במקצוע שלנו", מסכמת ד"ר עזורי. "בתל- אביב או בחיפה יש 50% גברים שלומדים את המקצוע. נכון שזה מקצוע בשליטה נשית כיום, אבל עם הזמן זה יהיה פחות ופחות. המקצוע תמיד יהיה נשי יותר בגלל ההיסטוריה, בגלל הפנטזיה, בגלל השם שהוא אחות ולא אח. זה הכל ביחד. כמו במקצועות אחרים כמו רפואה, שתמיד מתייחסים אליו כגברי למרות שיש נשים רופאות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לימודי סיעוד. להיות שם עבורם
    צילום: index open
    "אין מחיר להצלת חיים". סטודנטים במכללת צפת
    צילום: יוני לובלינר
    צילום: כפיר סיון
    ד"ר פזית עזורי
    צילום: כפיר סיון
    מומלצים