זה עניין של כימיה: מרווק יחיד ליסוד זוגי

לאחרונה נכנסתי לקשר חדש, אחרי תקופה ארוכה של הרבה מאוד דייטים שנשארו ראשונים. הפעם, בצורה בוגרת וכיפית, חברה של חברה הראתה עניין, ומשם לקחנו את זה הלאה בטבעיות רבה. שנינו כבר מעל גיל 30, אחרי שסיימנו את חלקינו באקדמיה ובנינו לעצמינו קריירות יציבות מאוד. שנינו גרים בדירות ללא שותפים כבר תקופה ארוכה, ומנהלים חיים מלאים ומספקים.

עוד בנושא:

אלוהים, אתה מתעקש להשאיר אותי רווק נצחי?

בסופו של יום, גם הרווק התל אביבי מחפש אהבה

עוד על רווקות בפייסבוק של ערוץ יחסים

שנינו רגילים שכמו שהשארנו איש-איש את הבית בבוקר, כך נקבל אותו גם בערב. אף אחד לא יזיז לנו שום דבר. יש לכל אחד מאיתנו את חבורת החברים שאספנו במהלך השנים, ואת הברים שבהם כבר הברמנים והמלצריות מזהים אותנו, לפעמים אפילו בשם.

עם הזוגית שלי בבית

וכך יוצא שלפתע פתאום, משתי ישויות עצמאיות ונפרדות אשר להן חיים מלאים ומספקים, נוצרים להם ה"זוגיים". כ"זוגי" אתה צריך לדעת להתעורר בבוקר ולגלות שמישהו נוחר לידך במיטה, ואתה צריך לקום לעבודה ולעשות את כל הדברים מאוד-מאוד בשקט, ממש לא כמו שאתה רגיל. כ"זוגי" אתה צריך לחשוב מה ה"זוגי" השני אוהב לאכול, כי מסתבר שה"זוגי" שלך לא ממש מת על בשר, ואתה קרניבור מאז שהפסקת לינוק.

פתאום ימי שישי כבר לא קבועים עם החבר'ה, אלא צריך לפנות זמן לטובת זמן איכות עם "הזוגי" שלך. הכל נשמע נורא ברור ופשוט? אז זהו, שלא כל כך. כי למרות שאני אדם שמחשיב את עצמו מאוד זוגי, ושתמיד שאף לקשר ותמיד כיוון ליצירת תא משפחתי, מצאתי את עצמי בן שלושים וקצת, ומאוד אדון לעצמי בשנים האחרונות.

ואחרי כל כך הרבה שנים של חיים כרווק, באמת מבלי לדפוק חשבון לאף אחד, גיליתי את המושג "מהירות כניסה לחיים", בכל הקשור לזוגיות. "מהירות הכניסה לחיים" היא לא משוואה מתמטית למרות שהיא מבוססת על ההגדרה "זמן מחצית החיים", שהוא הזמן הנחוץ למחצית מהאטומים של איזוטופ להתפרק ולהפוך ליסוד כימי אחר.

ביחד ולחוד

אתם יכולים להירגע, ביני לבין כימיה אין כיום הרבה מן המשותף, אבל מצאתי את זה כהקבלה מצוינת לכך שגם לרווק הולל יש זמן מסוים עד שהוא מתפרק מרווקותו והופך ליסוד אחר – יסוד זוגי. וצריך לדעת לנהל את הכניסה הזו לחיים של אדם אחר, ולאפשר את השינוי אצלו ואצלך.

בהתחלת הקשר צריך להיזהר ממלכודת ה"ביחד" – זה נכון שרוצים כל הזמן להיות אחד עם השני, אבל לפעמים אתה מגלה אחרי שבועיים כאלה שאתה חנוק, לא ראית אף אחד חוץ מבת זוגך, לא דיברת עם אף חבר/ה ואתה מרגיש שסגרו עליך, ואתה רק רוצה אוויר ושהיא תלך קצת לבית שלה, ותוכל לראות שלושה פרקים ברצף של משחקי הכס, או סתם לבלות כמה שעות לבד עם עצמך.

פתאום אתה מגלה שהתחביבים שלך התאיידו, ולא שיחקת כדורסל בערב כבר חודש. הבית לא נוקה כבר שבועיים, ושחוץ מעבודה וממנה – לא עשית הרבה בחודש האחרון. בגלל שביליתם גם את כל ימי השישי ביחד, גם אתה וגם היא לא נפגשתם עם אנשים אחרים, בקושי החלפת מילה עם ההורים שלך, ובאופן כללי לא הכנסתם "דם" חדש וסיפורים חדשים לסיסטם שלכם. וזה כבר מתכון לאסון.

מניסיונם של אחרים וגם משלי, למדתי לא להתנהל כך בתחילתו של קשר חדש. אני מכריח אותי ואותה להיפגש עם החברים, למרות שממש בא לי להיות איתה. שישי אחד נהיה ביחד, ושישי אחד כל אחד יחזור לחבורתו. נפנה גם זמן לשמור על תחביבנו, וניפגש הרבה, אבל נדאג לא לחנוק אחד את השני.

זה יבטיח "מהירות כניסה לחיים" בקצב נכון, שלא יוביל לפיצוץ אטומי, אלא להתפרקות נעימה מהרווקות. זה יכניס את הקשר למסלול נכון, ויגדיל את הסיכוי ליצירת "קשר קוולנטי", שהינו אחד הקשרים החזקים ביותר היכולים להיווצר בין שני אטומים. אבל עד פה מושגים בכימיה, כי אני הולך לעבוד על הכימיה שלי איתה עכשיו.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק