שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    למה לא מומלץ לצאת הרבה זמן לפני החתונה

    אם בן זוגך חי איתך כבר כמה שנים ומעולם לא שוחחתם על חתונה, שימי לב האם את בכלל נחשבת לאחת מבחינתו או שאולי הוא סתם נמצא שם מטעמי נוחות. הראלה ישי מבקשת שתדעו מתי לחתוך

    ברשותכם אפתח בסיפור: בחור ובחורה מכירים, מתאהבים, יש פרפרים בבטן, הם עוברים לגור יחד וטוב להם בזוגיות הזאת. הם מעבירים יחד עוד חודש, עוד שנה, עדיין טוב להם ביחד. החברים שלהם מסביב מתחילים להתחתן ולהקים משפחות, והם עדיין באותו סטאטוס - לא נשואים, לא מאורסים, אבל גרים ביחד, חיים בזוגיות טובה בלי דיבורים על חתונה.

     

    עוד בנושא:

    בשלה להתחתן: למה הוא לא מציע לי נישואין?!

    מודה ומתוודה: בעלי מעולם לא הציע לי נישואין

    בעלי הציע לי נישואין והתחרט. האם לתבוע?

    עוד על חתונות בפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    בשלב מסוים הסביבה מתחילה להלחיץ ולשאול, וזה מתחיל לחלחל לאחד מבני הזוג עד שעולה ביניהם השאלה: "מה קורה עם חתונה באמת?", ואז הצד השני מגיב ואומר את שלוש המילים הקשות ביותר :"אני לא בשל/ה".

     

     

    יש עוד כמה גרסאות שלא פחות כואבות: "זה לא הטיימינג הנכון", "אני לא בנוי לחתונה", "מה רע לנו בפורמט הזה של היחסים", "תעודת נישואין היא סתם נייר" ועוד. אז הם נפרדים, וכל אחד הולך לדרכו. ופתאום, חצי שנה אחר כך, אותו אחד שאמר שהוא לא בשל, מסתבר שהוא מאורס למישהי חדשה.

     

    עניין חוסר הבשלות לא חל עליה, ואז מבינים בעצם שהבעיה לא היתה חוסר בשלות או טיימינג לא טוב או חוסר רצון להתחתן באופן כללי. הבעיה היתה נקודתית - ביחסים עצמם. עובדה שהוא התארס צ'יק צ'אק למישהי אחרת שהכיר רק כמה חודשים. מוכר לכם המקרה הזה? ובכן, לא חסרים מקרים כאלה.

     

    מתי מגיע הזמן לחתוך?

    תראו, מצד אחד, לא מומלץ להתחתן מיד אחרי ההיכרות מהסיבה הפשוטה שאז מתחתנים במצב של התאהבות, ולא בטוח שיש אהבה והתאמה אמיתית. אני אישית מאמינה שכבר אחרי כמה פגישות יודעים אם זה האדם הנכון להתחתן אתו, אבל הרוב לא מסכימים איתי, ורוצים תקופת ניסיון כדי להכיר יותר לעומק, וזה בהחלט לגיטימי.

     

    השאלה היא מה משך הזמן שמגדיר תקופת ניסיון נורמאלית ואפקטיבית? ובכן, אין כאן תשובה במספרים מדויקים. החכמה היא מצד אחד, להיות יחד מספיק זמן כדי להכיר לעומק, למנוע מצב של הפתעות לא נעימות, לעבור את תקופת ההתאהבות ולראות שיש באמת אהבה, ומצד שני - לא למשוך את הזמן יותר מדי.

     

    הסטטיסטיקה מוכיחה באופן חד משמעי שככל שיוצאים יחד יותר זמן לפני החתונה (מעל פרק זמן מסוים), כך עולה הסיכוי להתגרש. למה? התשובה היא מאוד פשוטה. נניח שיש זוג שהכיר בערך בגיל 28, הם יוצאים יחד כמה שנים, גרים ביחד, מנהלים חשבונות משותפים, חיים כמו זוג נשוי לכל דבר. אלא מה? הם לא נשואים וגם לא בכיוון.

     

    אחרי כמה זמן הסביבה מתחילה להלחיץ והם כבר מבינים שהם צריכים לעשות צעד כלשהו לגבי היחסים שלהם - לכאן או לכאן. האפשרות הראשונה היא להישאר באותו מצב, ולמשוך יחד עוד קצת זמן, אבל זה כבר לא סביר, כי שניהם מבינים שאי אפשר להישאר כך יותר מדי זמן. האפשרות השנייה היא להיפרד, אבל זו גם אופציה פחות מועדפת אחרי תקופה כל כך ארוכה יחד. לא חבל על כל השנים שהיו ביחד?

     

    בסך הכל טוב להם ביחד, והפרידה היא גם בעייתית מכל מיני בחינות. הדבר הכי מפחיד הוא לחזור בחזרה לשוק הדייטינג אחרי כל כך הרבה זמן בזוגיות. מי יודע מה מחכה להם שם? אולי בכלל לא ימצאו משהו יותר טוב? וחוץ מזה, מכל החברים הרווקים שלהם, הם כל הזמן שומעים רק תלונות על "המצב בשוק".

     

    מעבר לזה יש את עניין ההרגל שקשה מאוד להתנתק ממנו. הם הרי גרים ביחד, הכל אצלם מתנהל במשותף, יש להם חברים משותפים, וממש לא קל לפרק את כל זה. אין ספק שזה לא פשוט לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל הכל מחדש. זה דורש המון אומץ וגם תקווה.

     

    בנוסף יש גם את העניין של השעון הביולוגי שמתחיל לתקתק וגם מוסיף לחץ לכל הסיפור הזה. אז איזו עוד אפשרות נותרה? ניחשתם נכון- נישואין!!! במצב כזה, זוג שמתחתן, בדרך כלל עושה זאת לא מתוך אהבה אמיתית או התאמה אופטימאלית, זה פשוט סוג של ברירת מחדל או הרגל או פחד לחזור לעולם הפנויים פנויות.

     

    לצערי במקרים כאלו התוצאה ברורה - או שהם יהיו תקועים כל החיים במערכת יחסים שהיא לא מספקת, או שהם יתגרשו בשלב מסוים כשיתפכחו ויבינו שהם התחתנו עם האדם הלא נכון ומהסיבות הלא נכונות.

     

    הקשיבו לאינטואיציה שלכם והסתכלו לאמת בעיניים

    מה המסקנות גבירותיי ורבותיי? קודם כל, היו קשובים לאינטואיציה שלכם. העובדה שהיחסים שלכם טובים, לא אומרת שנועדתם זה לזו. הקביעה "טוב לנו ביחד" - אינה מספיקה כדי לחיות עם מישהו כל החיים. אתם צריכים לאהוב באמת, לרגש אחד את השנייה, שיהיה ביניכם כבוד ואמון הדדי, שיהיה לכם כיף ביחד, שתדעו גם לריב בצורה מכובדת, וכמובן - צריכה להיות ביניכם משיכה פיסית.

     

     

    אם אתם מרגישים שזה לא זה - אל תמשכו את הזמן, כי אחר כך רק נהיה יותר ויותר קשה להיפרד. שנית, אם למשל אתה מאוד רוצה להתחתן, ואתה יודע שהיא לא רוצה, אל תחשוב שזה ישתנה מתי שהוא.

     

    למה שהיא פתאום תשנה את דעתה? ואת, אם את יודעת בלבך שהוא לא הבחור בשבילך, אל תנסי לשכנע את עצמך בכוח שכן. בקיצור, אל תחיו באשליות.

     

    ולסיום, אזרו אומץ. אני יודעת שזה לא פשוט, אבל אם אתם מרגישים שהקשר הזה נשאר סטאטי ולא יוביל אתכם לשום מקום ולא משנה באשמת מי זה, קחו את הרגליים ותלכו. למרות שיש לכם אולי הרבה מה להפסיד. תנו לעצמכם צ'אנס לפתוח בזוגיות חדשה שיש לה סיכויים יותר טובים להצליח לטווח ארוך.

     

    בהצלחה!

     

    בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

     

    הכותבת היא הראלה ישי , שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אז מתי אמרת שאתה מציע לי נישואין?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים