שבע השנים הטובות והרעות של אבי לוזון

מהקמת בית הנבחרות בשפיים, דרך ההשקעה בכדורגל הנשים ועד יורו הצעירות המוצלח. הצצה לחצי הכוס המלאה בקדנציה של יו"ר ההתאחדות

1. יורו הצעירות

חם מהתנור. ההישג הגדול ביותר של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות. לאחר שהניסיון הראשון לארח את אליפות אירופה לנבחרות צעירות ב־2011 נכשל, ודנמרק זכתה באירוח הטורניר, התברר שהעקשנות של לוזון השתלמה. אנחנו קיבלנו את כוכבי המחר של הכדורגל העולמי בגודל טבעי מול אצטדיונים מלאים. חוויה. לסעיף יורו הצעירות יש להוסיף גם אירוח יוקרתי נוסף שבו זכתה ישראל – טורניר אליפות אירופה לנשים 2015 יתקיים גם הוא בארץ.

עוד ב-ynet ספורט:

• הוא חוזר: שחורציאניטיס חתם במכבי ת"א
• הקפטן של בית"ר בדרך לקפריסין
• זאור סדאייב, זוכרים?
• שייע פייגנבוים חוזר ובגדול
• רק בניגריה: 146 שערים בשני משחקים
  

2. בית הנבחרות

בית הנבחרות בשפיים נחנך באפריל 2012 בעלות של למעלה מ־20 מיליון שקל. מדובר במתחם מרשים הכולל מגרשי אימונים, חדרי כושר, אודיטוריום, ארבעה חדרי הלבשה, ארבעה חדרי מאמנים ושני חדרי טיפולים. מרבית המימון הגיע מפיפ"א ואופ"א, וחלק נוסף מהמועצה להסדר הימורים בספורט. המתחם משמש את נבחרות ישראל בכדורגל מגילי נערים ועד בוגרים.

יורו הצעירות. הארגון זכה לתשבחות מכל הגורמים (צילום: אורן אהרוני)

3. תקן מצוינות

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא אחת משלוש התאחדויות הכדורגל היחידות

בעולם המחזיקות בתקן 2,000: 9001 ISO – תקן המיישם מצוינות בארגונים שונים בארץ ובעולם על פי מתודולוגיה מוגדרת, ומסייע ליעילות ואפקטיביות בניהול תהליכים. התקן הינו תקן מחייב לארגוני תעשייה, שללא הסמכה זו אינם יכולים למכור מוצרים באירופה. התקן מיושם בארגונים מסודרים בארץ ובעולם, ועד עתה קיבלו את התקן כ־7,000 גופים שונים בארץ וכמיליון ברחבי העולם.

4. סגל הזהב

לפני שלוש שנים הוחלט להקים סגל זהב לנבחרת ישראל נשים בכדורגל. ההתאחדות לכדורגל ו"אתנה" משתפות פעולה בפרויקט, שבו לוקחות חלק בנות בגילים 10־13, שזוכות לתמיכה וליווי מקצועי עד גילי הבוגרות. סגל הזהב הוא חלק מרכזי בהתפתחות ענף כדורגל הנשים בישראל, ובעתיד צפוי להוות את הבסיס לנבחרת ישראל הבוגרת.

לוזון ופלאטיני. היו"ר הישראלי זוכה לכבוד רב באופ"א (צילום: ראובן שוורץ)

5. בממשלה של פלאטיני

לפני חודשיים נבחר אבי לוזון בשנית לתפקיד חבר הוועד הפועל של אופ״א עד 2017. מדובר בגוף החשוב והקובע באופ"א, ויש הטוענים שמדובר בממשלת הכדורגל באירופה. בגוף 15 נציגים, ביניהם נשיא אופ"א מישל פלאטיני וחמשת סגניו. לוזון הוא הישראלי הראשון שנבחר לתפקיד, ובמסגרתו הוא נהנה מהטבות ומשכר שנתי של 150 אלף יורו.

6. האצטדיונים החדשים

בתקופתו של אבי לוזון חל שיפור גדול במצב אצטדיוני הכדורגל בישראל. עם או בלי קשר ליורו הצעירות, נחנכו אצטדיונים מפוארים בנתניה, בפתח־תקווה, וקודם לכן בסכנין ובקריית־שמונה. אצטדיון טדי שודרג משמעותית ותכולתו הוגדלה, בלומפילד שופץ גם הוא, וגולת הכותרת אמורה להיות אצטדיון סמי עופר בחיפה, שצפוי להיות היפה והמשוכלל בארץ.

הדמייה של אצטדיון סמי עופר בחיפה(צילום: החברה הכלכלית לחיפה)

7. הקהל חוזר למגרשים

בעונת המשחקים האחרונה חלה עלייה במספר הצופים שהגיעו למשחקי ליגת העל בכדורגל ביחס לעונות האחרונות. יש בהתאחדות מי שמייחס זאת לירידה באלימות, ולהקמת ועדת דודי כהן על ידי לוזון, במטרה להמליץ על מסקנות לשיפור פני הכדורגל בדגש על מיגור האלימות.

8. תמיכת בעלי הקבוצות

במהלך הקדנציה הצליח אבי לוזון לזכות בתמיכה גדולה מאוד מצד ראשי מועדונים, ולא רק בליגת העל (בליגות הנמוכות ובמגזר הערבי הוא דמות אהודה במיוחד). האופוזיציה של לוזון כמעט לא נשמעת, ואם הבחירות היו נערכות היום הוא היה זוכה בלמעלה מ־90 אחוז מהקולות. את התמיכה בלוזון יש לסייג, ולהזכיר את התפטרותה של אלונה ברקת מהנהלת ההתאחדות אחרי אירועי המושבה וכמה עימותים מתוקשרים בין לוזון לאיזי שרצקי וג'קי בן־זקן. בנוסף, חשוב להזכיר כי נשיא מכבי חיפה יעקב שחר סירב להצעתו של יו"ר ההתאחדות לעמוד בראש הוועדה לשיפור פני הכדורגל, צעד שבעיני רבים התפרש כחוסר אמון בלוזון.

ואם זה רע

התבטאויות שנויות במחלוקת, ניגודי עניינים, מינויים בעייתיים, חוסר פיקוח על מחירי הכרטיסים ואלימות במגרשים. כל הסיבות לכישלון של אבי לוזון

1. ניגוד עניינים

אחת הבעיות הגדולות של אבי לוזון שעומדת במרכזו של דו"ח ועדת זליכה. השיא היה מינויו של האחיין גיא לוזון לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה, רגע לפני ההכרזה של אופ"א כי ישראל תארח את יורו הצעירות. לכך יש להוסיף את החיבור המשפחתי והזיקה הידועה למכבי פ"ת – הפגישה עם אביו של טל בן־חיים לפני החתימה בהפועל ת"א, העידוד של קבוצתו מהיציע וההוראה (שתוקנה) להעביר כסף מחשבונה של הפועל ת"א בהתאחדות לזה של מכבי פ"ת.

2. מבנה הליגות

ההחלטה של אבי לוזון להרחיב את ליגת העל ל־16 קבוצות בעונת 2009/10 לא תרמה לרייטינג, ובמקום ליצור ליגה בת 12 קבוצות עם ארבעה סיבובים ויותר משחקי עונה מושכי קהל, קיבלנו פצצות שיעמום ואצטדיונים ריקים. גם ההחלטה לקיים משחק פלייאוף בשנה שעברה בין אלופת ליגה א' צפון אסי־גלבוע ואלופת ליגה א' דרום מכבי יבנה הייתה שגויה, שכן קבוצה שזכתה באליפות צריכה לעלות ליגה. נקודה.

לוזון בהגרלת משחקי ליגת העל. ליגת ה-16 קבוצות לא נחלה הצלחה (צילום: יובל חן)

3. שיטת הקיזוז

בעונת 2009/10 החליט יו"ר ההתאחדות להעתיק את שיטת הקיזוז הנהוגה בבלגיה

כדי ליצור יותר עניין בליגת העל. הפועל ת"א זכתה באליפות דרמטית על חשבונה של מכבי חיפה, שצברה יותר נקודות במהלך העונה, אבל המהלך ספג ביקורות רבות ונטען כי השיטה אינה ספורטיבית. בתום עונת 2010/11 בה זכתה מכבי חיפה באליפות, הוחלט על ביטול השיטה.

4. מחירי הכרטיסים

אחת הרעות החולות של הכדורגל הישראלי היא מחירי הכרטיסים המופקעים. במקרים רבים קבוצות משנות את מחירי הכרטיסים בהתאם לאטרקטיביות של היריבה אותה היא מארחת, ובעיה נוספת היא נושא כרטיסי הנוער והחיילים, שבמקרים רבים פשוט לא ניתן להשיג בקופות. בוועדת זליכה דובר גם על הצורך בהוזלת מחירי הכרטיסים.

קופות בבלומפילד לפני דרבי. יש כרטיסי חייל? (צילום: יועד כהן)

5. בתי הדין

הפרדת בתי הדין מההתאחדות – אחד הנושאים הבוערים והבעייתיים ביותר שהוזכר בכל הדו"חות, ושעלה לכותרות לאחר אירועי המושבה בעונה שעברה. תזכורת: בעקבות הקטטה בסיום המשחק בין מכבי פ"ת להפועל חיפה, הפחית בית הדין שלוש נקודות ממאזנה של מכבי פ"ת. הקבוצה עירערה והעונש נדחה לעונה הבאה, ובכך ירדה הפועל באר־שבע מתחת לקו האדום. בעקבות ערעור נוסף הוחזר העונש המקורי, ולטענת אנשי מכבי פ"ת, בכך נגזר גורל המועדון לרדת ליגה. "אין לי אמון בדיינים", אמר לוזון לאחר ההחלטה. אז אם ליו"ר ההתאחדות אין אמון בדיינים, מה אנחנו נגיד?

6. התבטאויות בעייתיות

יש רבות, אבל נציין את המשמעותיות: סמוך לתחילת הקדנציה, ביולי 2007, אמר לוזון על אוהדי בית"ר ירושלים: "הם התנהגו כמו עדר של פילים בג'ונגל". לפני שנה, לאחר ירידתה של מכבי פ"ת ללאומית,

 ירה יו"ר ההתאחדות לעבר מספר עיתונאים: "אני לא סופר אתכם. תדליקו מנגלים, תחגגו". ואתמול עוד הספיק להחזיר עלבון לפרופ' ירון זליכה: "משהו רקוב אצלו במוח". בהחלט לא הסגנון שהיינו מצפים מדמות ממלכתית.

לוזון במסע"ת בה תקף את זליכה (צילום: חיים צח)

7. אלימות וגזענות

אומנם בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית באלימות במגרשים, אלא שלכך קדמה עונה אלימה ופרועה במיוחד שהגיעה לשיא באירועי המושבה ולאחר מכן בקטטה המכוערת בווינטר בין שחקני הפועל ר"ג ובני־לוד. גם אירועי הדרבי התל־אביבי, בו השליכו אוהדי הפועל ת"א מוטות לדשא בבלומפילד לא הוסיפו כבוד לכדורגל הישראלי וגרמו להורים רבים להרחיק את ילדיהם מהמגרשים. העונה בלט במיוחד נושא הגזענות, ודי להזכיר את פרשת הצ'צ'נים בבית"ר ירושלים.

8. מינוי מאמני הנבחרות הצעירות

אחת ההחלטות מעוררות המחלוקת נוגעת למינוים, ובעיקר המשך העסקתם של אלי אוחנה, עופר פביאן, אלון חזן וטל בנין – למרות שנכשלו בתפקידם. גם מינויו של מיכאל ניס לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה נראה תמוה, וגורמים רבים מטילים ספק ביכולתו המקצועית.