שתף קטע נבחר
 

איפה את, נשמה?

מס הכנסה, דואטים גרועים, שיר שנכתב בגלל כתבה בעיתון ותוכניות ריאליטי: המוזיקה המזרחית ממשיכה לצלול לתהומות הטראש, ומאבדת את מה שפעם אפיין אותה יותר מכל

אם יש דבר שאפיין את המוזיקה המזרחית על כל גווניה, זו הנשמה הגדולה שהיתה בה. גם גדולי המבקרים של הז'אנר, ציינו לצד ביקורות נוקבות, שבכל זאת, מרגישים שהמוזיקה נולדה ממקום של אמת, מכאב, שיש בה נשמה.

 

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

 

זו הסיבה שזוהר ארגוב הפך לאייקון, שאבנר גדסי מוערך עד היום, ושחיים משה זוכה כעת להצלחה מחודשת יוצאת דופן. כשהם שרו את "בדד", "נפרדנו כך" או "כל נדריי" - ידעת שהם לא שרים כדי להיות מפורסמים, לא מופיעים רק עבור הכסף, אלא שהם באמת זמרים, זה מה שהם יודעים לעשות, זה המקצוע שלהם, זו השליחות שלהם בעולם ובזה הם הכי טובים.

 

 

כשאני מסתכל מאזין ושומע את מה שקורה במוזיקה המזרחית בישראל של 2013, אני מבין שהיא כבר לא ראויה להיקרא מוזיקה, שהנפשות הפועלות בה לא מתפקדות על תקן זמרים - ושהסגנון המוזיקלי הדרדר לצערי לתהומות הטראש.

 

יכול להיות שיש להם קול יפהפה, פרצוף נאה וכריזמה יוצאת דופן, אבל חלק גדול מהזמרים הפועלים היום הם פייק - הצגה של שחקנים שעושים מוזיקה כי יש בזה כסף ופרסום, אבל אין להם את הנשמה הגדולה שפעם אפיינה כל מי שהיה חלק מתעשייה זו.

 

 

אני מדליק את הטלוויזיה ושמח בשביל דודו אהרון שאף אחד לא רואה את התוכנית שלו "הרווק", כי זו עוד דוגמא לזמר כישרוני שמתבזה עבור עוד פרסום ועוד כסף. איך תאמין לו אחר כך כשישיר על פרידה ואהבה? שזה מבוסס על חוויות שעבר בתוכנית ריאליטי?

 

אני מזפזפ לערוץ 24 ורואה את שני יצהרי ולירון רמתי, שניים שניסו להכתיר אותם כדור העתיד של הז'אנר המזרחי בישראל, וחושב לעצמי שאוי לנו אם אלה פני הדור. ואייל גולן שמוציא שיר על גרושתו שנכתב בשלוש דקות בגלל כתבה בעיתון, וה"פרצים" עם העלמות מס ו"סה לה וי", השיר המצליח של הקיץ שהוא בכלל לא מקורי.

 

 

אני חושב להתנחם בשני הדואטים הגדולים שהוציאו לאחרונה משה פרץ וליאור נרקיס, ודודו אהרון וג'ולייטה - שומע אותם ולא מצליח להבין למה דווקא הזמרים המזרחיים עושים את הדואטים הגרועים ביותר. אני מניח שזה בגלל שהם חושבים שהשם שלהם יספיק, ולא מבינים שקודם כל צריך שיהיה שיר טוב.

 

אבל אנחנו חיים בתקופת ה"אני". השם שלי. הפרסום שלי. ההצלחה שלי. לא חושבים על מורשת, רפרטואר, איכות, נשמה. אנחנו בנקודת השפל הגדולה של הז'אנר המזרחי.

 

 

מעניין שדווקא הבנות הן שממשיכות לספק קצת איכות בעולם הגברי הזה. שרית חדד, זהבה בן ומרגול, שהוציאו כל אחת מהן השנה שירים יפהפיים, ומצליחות

לעשות מוזיקה טובה ומרגשת. גם יואב יצחק הוא צדיק בסדום ודוגמא לזמר שאולי לא יעשה קיסריה כמו מאור אדרי - אבל שומר על קו איכותי, מדויק, ועדיין כיפי ואהוב כמו בשיר החדש שלו "שמע בקולי", שיהפוך כנראה ללהיט.

 

והפרויקט של רביבו, למה הם הצליחו? בדיוק בגלל הגעגועים האלה לזמרים כמו זוהר ארגוב וחיים משה. חבל רק שבמקום שהזמרים ילמדו מההצלחה שלהם שהעם רוצה בחזרה את הנשמה שאבדה - הם הולכים להיות שופטים בעוד תוכנית ראליטי.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים