צוללת בטורקיה: צבת הים הנכה חיה עם כרישים

 

 

מסע בים ובאוויר

בשנתיים האחרונות פעלו יניב לוי, מנהל המרכז וקרן אור, מתנדבת במרכז ההצלה וזואולוגית במחלקת האוצרות בספארי ר"ג, לחפש עבור גל בית קבע, שיספק לה מרחב שחייה גדול יותר.

 

לאחר מאמצים רבים ואין ספור מכשולים בירוקרטיים, אנשי האקווריום באינסטבול בטורקיה, החליטו להרים את הכפפה ולשלב את גל באקווריום עצום ומפואר, בו חיים בשלווה יחסית כרישים, חתולי ים, גיטרנים ומיני דגים שונים.

 

 

בחודש שעבר הוטסה גל בליווי של יניב לוי אל גן החיות בטורקיה, שם שהתה בהסגר רפואי. לאחר שהרשויות אישרו כי היא בריאה, הועברה לפני מספר שבועות אל מיכלי הסגר נוספים במתקן האקווריום באינסטבול.

 

"המעברים למיכלים נוספים היו כדי לאפשר לה להסתגל מבחינה פיזית לטמפרטורות מים נמוכה יותר ולרמות מליחות שונות במים", מסביר לוי ל-ynet, שהמריא שוב לטורקיה כדי לפקח על מבצע ההעברה מקרוב.

 

 

קריאה לסעודה: גל לומדת לאכול עם תמרור

עד כה, גל היתה רגילה לדוג את מזונה מקרקעית של בריכת מים רדודה בעומק של מטר ועשרים סנטימטרים, אך כעת כשצפויים לחוג לצידה וסביבה אין ספור בעלי חיים ימיים, המטפלים באקווריום נדרשו לאלף אותה כדי שתתרגל לקבל את המזון באופן שונה לחלוטין.

 

המטפלים מכניסים למים מעין תמרור אדום קטן שנבנה באמצעות פקק פלסטיק גדול כדי לעורר את סקרנותה. ברגע שהיא תגיע אל הפקק, הם יחליפו אותו באמצעות מנת דג שתהיה קשורה בחוט וכך מקווים כי היא תקשר בין הופעת התמרור להגעת המזון.

 

 

"צריך לדעת איך לנתב את ההאכלה בין הכרישים וחתולי הים, כי יש הרבה פיות להאכיל ורובם רעבים וגדולים. צריך סדר וכדי לשמור על בריאות החיות, כדאי להרגיל אותן לאכול בנקודות וזמנים קבועים", הוא מציין. "באמצעות שיטת האילוף הזו, גל הצליחה להתרגל מהר מאוד ולהפתיע את כולם".

 

באמצע השבוע שעבר, לוי נכנס לצלילת בדיקה במיכל העצום של האקווריום בעומק של כשבעה מטרים וחצי ומאוכלס בעשרות בעלי חיים ימיים בגדולים שונים וברמת מסוכנות משתנה, ביניהם גם כריש לימוני וכרישי שונית גדולים.

 

 

"לפני שמכניסים אותה למיכל כה עצום, היינו צריכים לוודא שאין מקומות או מסתורים שהיא עלולה להילכד בהם ולמגן כבלי חשמל שיש סיכוי שהיא עלולה לטעום אותם", הוא מגלה. "רק אחרי הבדיקה שלנו, הגיע צוות לבצע תיקונים".

 

גל זכתה לאמבטיית שמש אחרונה לפני שהוכנסה אל המיכל הענק. "הוצאנו אותה לשלוש שעות בשמש כי היא תהיה במקום עם תאורה מלאכותית ואור שמש חשוב לסיפוח הקלציום לעצמות של זוחלים, אבל באקווריום התחייבו להוציא אותה לפחות פעם בחודש להשתזף קצת".

 

מככבת במהדורות החדשות בטורקיה

צוותי טלוויזיה רבים הגיעו לסקר את הגעתה של האורחת החדשה. דילק קפנגול, מתאמת כללית ומנהלת באקווריום באיסטנבול ערכה תדריך קצר לכלי התקשורת ויניב לוי הצטרף לראיונות ואז ניתן האות להכניס את גל פנימה למיכל הענק. לוי המתין לה עם עובד נוסף מהאקווריום כבר במים, מצוייד במצלמה זעירה.

 

 

"גל פשוט הסתערה החוצה מהאלונקה והחלה לשוטט ברחבי המיכל. כשהיא נכנסה, כל הדגים, חתולי הים והכרישים שמו לב אליה. מרביתם הגיעו לבדוק אותה מקרוב ובעלי החיים הגדולים שמרו ממנה מרחק"" הוא מספר. "היא שחתה בקו ישר הישר אל החלון הקדמי בגודל של שישה מטר, שם הקהל צפה בה ונכנסה בו עם הראש, עשתה סיבוב פרסה והמשיכה לשחות".

 

תוך דקות ספורות הפגינה גל חוצפה ישראלית רטובה. היא ניסתה לטעום אלמוג דמה מאחד הקירות ולאחר מכן גם ניסתה לכרסם סלע מדומה ונסוגה כשהבינה שלא מדובר במעדן פריך.  

 

 

אלמוגי וסלעי דמה היו קורבן לאחר שלוש דקות לנישנוש אך לא הציחה להוציא אותם. אחרי 15 דקות, כבר לעסה את הסלע וגם היה מחובר.

 

הדגים סביבה וחתולי הים בדקו אותה מקרוב, הכרישים נותנים לה כבוד ומרחק מכובד, פה ושם היו מעברים אחד ליד השני, אבל כאילו בחוסר התייחסות של אחד עם השני.

 

 

מתאקלמת בין כרישים וחתולי ים

במשך כחמישים דקות ליווה לוי את גל במסע ההיכרות של ביתה החדשה. "כל האנשים במקום היו נרגשים מאוד, החל מאנשי ההנהלה הבכירה ועד לעובדים הזוטרים. היה עובד אחד שהגיע במיוחד מביתו כדי לצפות בה נכנסת למים", מוסיף לוי. "זו היתה אטרקציה גדולה מבחינתם".

 

לדברי לוי, גל היתה פעילה מאוד במשך 24 השעות הראשונות. רק למחרת בבוקר היא החלה להפגין סימני עייפות קלים ונחה על הסלעים לפרקי זמן קצרים. בשלושת הימים הראשונים היא סיירה במרץ רב ואז מצאה לה מקום מחבוא ונעלמה מעט מעיני הצופים.

 

"הכי חשוב שיש לה תיאבון בריא. היא מזהה בהצלחה את התמרור האדום כשהמטפלים נכנסים להאכילה", אומר לוי. "בעוד שאצלנו במרכז ההצלה היא היתה רגילה לבריכה רדודה יחסית, כאן יש לה פעילות גופנית רבה, השרירים שלה עובדים יותר ולמרות שיש לה יכולת לצלול לכל עומק המיכל, היא עדין מסתובבת במטר הראשון של המים, זה כוחו של הרגל של שנים".  

 

49 דקות מתחת למים עם גל הצבה בטורקיה 

 

תוך זמן קצר, גל הפכה לאחת האהובות ביותר על ידי המבקרים. בחלק העליון של האקווריום ממתינים מבקרים רבים. למרבה שמחתם, גל בחרה מדף קטן בסמוך לחלון הצפייה והיא מתיישבת בסמוך לזכוכית. "היא מנסה לטעום את האנשים, הם מתלהבים ממנה, מצלמים אותה בלי הפסקה והילדים פשוט מהופנטים ממנה", הוא אומר.

 

"כל פעם שהיא עוברת לידם, הילדים צועקים בהתרגשות 'קאפלומבה', שזה צב ים בטורקית".

 

 

מבחינתו של לוי, המסע של גל מישראל לטורקיה הסתיים בהצלחה. "בצלילה האחרונה שלי במיכל, צילמתי אותה שוחה וברקע הבחנתי בחבורה של ילדות מוסלמיות אדוקות, לבושות בביגוד שחור החושף רק את פניהן. הן צילמו את גל עם האייפד שלהן, היא התקרבה אליהן והן פשוט לא הפסיקו לחייך", הוא מסכם.

 

"זה מבחינתי, גרם לי להרגיש שאני משאיר אותה במקום טוב. למרות שבטורקיה שימור טבע עדיין הוא רק בתחילת הדרך, דווקא הסיפור המיוחד של גל יכול לשפר את המודעות למצבם של צבי הים בים התיכון והדרכים להגן עליהם". 

 

 

אנשי האקווריום: היא נראית שמחה מאוד

פדרו גומז, האוצר הזואולוגי של האקווריום יכול היה לנשום לרווחה אחרי שגל התאקלמה בהצלחה.

 

"אנחנו שמחים שהיינו מעורבים בקבלת גל ממרכז הצלה של צבי הים בישראל. למרות שהבירוקרטיה היתה קשה בהבאתה מישראל, אך הפגנו מסירות רבה. מבחינתנו זה צעד חשוב כדי להתחיל בפעילות חינוך לקהל על שימור מינים בסכנת הכחדה בטורקיה", הוא אומר. "כבר יש לה כמה נקודות שהיא אוהבת לבלות בהן באקווריום והיא נראתה שמחה מאוד".

 

 

נסליגול טמיזקאן, מומחית לטיפול בבעלי חיים באקווריומים מספרת כי גל גורמת להתרגשות גדולה בקרב העובדים והמבקרים.

 

"אנשים מתקרבים יותר אל חלון הצפייה למיכל ונהנים לראות את הכרישים והדגים, אבל כשהם מבינים שיש שם צבת ים בלי גפיים קדמיות, ששוחה לאט וקצת אחרת, התגובה שלהם שונה", היא אומרת. "אפשר לראות שהתגובה שלהם מחוברת יותר לחיה, כי כשמסתכלים בעיניים שלה, רואים שיש שם משהו עמוק ואני מודה ליניב ולכל הצוות מישראל שטיפלו בה כל השנים".