למשפחות השכולות לא נאמר דבר: "זו חוצפה"

לקראת ההחלטה היום בממשלה (א') על שחרור 104 אסירים ביטחוניים במסגרת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, המשפחות השכולות זועמות על השחרור הצפוי של רוצחי יקיריהן. "אני חושב שזו חוצפה ושנחצו פה קווים אדומים", כך אומר יניב אליהו, בנו של יוסף אליהו שנרצח ביולי 1985 על ידי שני אסירים, עותמאן עבדאלל מחמוד בני חסין, והזאע מוחמד הזאע סעדי, העשויים להשתחרר במסגרת המו"מ.

המו"מ המדיני - כתבות נוספות ב-ynet:

מכבש לחצים על השרים: שחרור האסירים בדרך

אבו מאזן: צפו לחדשות טובות מחר בעניין האסירים

גורם: 'כבר שחררנו ערבים-ישראלים, מה הסיפור?'

"ראש הממשלה נכשל מול אבו מאזן. אם היה מדובר למשל בגלעד שליט והיו אומרים לי שתמורתו משחררים את רוצחיו של אבי, הייתי הראשון לתמוך במהלך הזה", אמר אליהו ל-ynet, "אבל פה לא מדובר בהצלת חיים, לא מדובר בחייל שנחטף אלא בצורך להתחיל במשא ומתן. שימצאו דרכים אחרות לכך. עד לאן הגענו? ישראל לאן?".

אליהו היה בן 10 בלבד בזמן רצח אביו. אמו נותרה אלמנה והוא וארבעת אחיו נותרו יתומים מאב. יניב, המוכר בעולם הילדים כ"אבא קדברא", העלה פוסט בעמוד הפייסבוק שלו וכתב: "בתוך תוכי אני עדיין אותו ילד שמחכה שאבא שלו יבוא אליו ויגיד לו 'מי בא לאבא' , אבל מעצם היותי בוגר אני יודע שזה לא יקרה, כי אבא שלי נרצח והוא לא יחזור יותר. אבל מי שאולי כן יחזור זה הרוצחים שלו. זה לא אבסורד בעיניכם?".

"או שביבי משקר או שהוא לא יודע מה קורה בלשכתו"

גליה ואלי תמם, הוריו של החייל משה תמם ז''ל מנתניה שנחטף ונרצח בשנת 1984 על-ידי חוליה מבאקה אל-גרבייה, מתנגדים בתוקף לשחרור המחבלים שרצחו את בנם. ההורים פנו כבר לפני שלושה שבועות במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשרת המשפטים, ציפי לבני, באמצעות עו"ד ניסן שריפי והביעו את התנגדותם לשחרור רוצחי בנם.

בשבוע שעבר קיבלה המשפחה תשובה ממשרד ראש הממשלה שבה נכתב להם כי אין בשלב זה עיסוק בנושא שחרור מחבלים. "או שביבי שקרן או חפפן או שהוא אינו יודע מה קורה בלשכתו", אמר עו"ד שריפי.

המחבלים ווליד דקה ואיברהים ביאדסה, ערבים ישראלים מבאקה אל-גרבייה, נשפטו בשנת 1987 למאסר עולם על חטיפתו ורציחתו של תמם. "אילו היינו מדינה מתוקנת כמו ארה"ב, אז כבר לפני שנים היו מוצאים להורג", אומרים הורי החייל הנרצח. "השחרור יפגע בהרתעה שיש לרשויות הביטחון כלפי מחבלים אכזרים וצמאי דם מסוגם של רוצחי בננו".

גם בבית משפחת רוטנברג, שאב המשפחה איזיק ז"ל נרצח על ידי מחבלים בשעה שעבד באתר בנייה בפתח תקווה בשנת 1994, מתקשים לקבל את התנאים המוקדמים למו"מ שיביאו לשחרור הרוצחים.

"יש כאן מצב אבסורדי שאתה משלם לפני שאתה מקבל את המוצר", אמר פנחס רוטנברג, בנו של איזיק. "לאורך השנים ישראל שחררה מחבלים וזה לא קידם אותנו בכלום. הערבים רואים אותנו כחלשים וכנותנים, במיוחד כשאותם האנשים חוזרים לרצח ולטרור כגיבורים לאומיים. במקרה של אבא, מדובר בשני מחבלים שרצחו יהודי זקן בן 70, ניצול שואה, וישבו 20 שנה בכלא. היום הם בגילאי ה-40, וחמור שהם יחזרו לעיסוקיהם".

לעומת משפחת תמם שקיבלה תשובה מלשכת רה"מ, פנחס רוטנברג מציין כי אף גורם רשמי לא פנה אליו ולמשפחתו. "אני חושב שלא יעזור אם נפגין או נעתור לבג"ץ שכבר בעסקת שליט הראה שהוא לא מתערב בהחלטות ממשלה. בכל מה שקשור לשחרור המחבלים עכשיו ברור שזה נובע מלחץ בינלאומי ולחץ מהאמריקנים".

רבקה רוטנברג (80), אלמנתו של איזיק ז"ל ואמו של פנחס, לא מאמינה שאפשר לשנות את החלטת הממשלה. "לא משנה מה אני אגיד, במילא לא יתייחסו לדברים שלי. יש מחבלים גרועים יותר מהמחבלים שרצחו את בעלי, למשל מחבלים שרצחו משפחות שלמות באכזריות". למרות ההצהרות של הפלסטינים, נשארה רוטנברג אופטימית בכל הנוגע להסכם שלום עתידי. "אולי אחרי שישחררו את המחבלים", היא נאנחת, "אולי אז יתקרב השלום. הלוואי ובסופו של דבר יהיה שלום ולא יהיו יותר רציחות".

בארגון נפגעי הטרור "אלמגור" התייחסו למכתב שפרסם אמש ראש הממשלה נתניהו לגבי שחרור האסירים ומסרו: "נתניהו מנסה לתרץ את כניעתו לטרור ואת מוכנותו המבהילה לשחרור נוסף של רוצחים עם דם על הידיים".

עוד נמסר מהארגון: "שוב נראה כי ברגע קשה, ראש הממשלה קרס ולא עמד בלחצים. מכתבו שמהווה מכבסת מילים נוספת מבית מדרשם של היחצנים שלו אינה מרגיע. נגיע מחר לישיבת הממשלה להביע את התנגדותנו לשחרור האסירים".