חינוך שווה זהב
שנת הלימודים החדשה בפתח ואם אתם רוצים לשלוח את הילדים שלכם לבית ספר יהודי פרטי בלוס אנג'לס, כדאי שתהיו מוכנים להיפרד מ-35 אלף דולר בשנה. אין לכם? אכלתם אותה
שנת הלימודים ממש מעבר לפינה לאחר שחופשת הקיץ קוצרה ותלמידי בתי הספר של מחוז לוס אנג'לס ישובו לספסל הלימודים כבר ב-12-13 באוגוסט. תלמידי בתי הספר היהודים פרטיים יתחילו את שנת הלימודים מעט מאוחר יותר, בסוף אוגוס, והורים ישראלים רבים מוצאים עצמם מתחבטים בשאלה לאן לשלוח את ילדיהם. מחיר הלימודים בבית ספר יהודי פרטי עולה בהדרגה מהיסודי ועד התיכון, והמצב הכלכלי מקשה על הורים לשמור על ילדיהם בבתי הספר האלה, שלפעמים יותר יקרים מהאוניברסיטה. לדוגמא: בית הספר היהודי New Jew עולה 31,500 דולר לשנה, וזה לפני התוספות: 1500 דולר דמי הרשמה לתלמיד חדש, 1,410 דולר דמי תוספת לתלמידי כיתה ט' (התוספת הזאת עולה בהדרגה במשך השנים ומגיעה ל-2,660 דולר בכיתה י"ב). סך הכל, כ-35 אלף דולר בשנה. בחטיבת הביניים והתיכון מילקן מדובר בהוצאה קצת גבוהה יותר: 32,155 דולר לשנה ולכך תוסיפו 1500 דולר דמי הרשמה לתלמיד חדש, 700 דולר לאבטחה, 2,500 דמי קבלה, וזה עוד לפני דמי ההשתתפות בטיולים השנתיים ושאר ההוצאות המתבקשות במשך השנה.
אז מי יכול לעמוד בהוצאות המטורפות האלו? נפגשתי עם כמה משפחות ישראליות, חלקן אמידות מאוד וחלקן פחות, שהמשותף להן הוא אחד: כולן חורקות את השיניים ומשלמות כמה שצריך כדי שהילדים ילמדו במחיצת ילדים יהודים אחרים, בתקווה למנוע התבוללות בהמשך הדרך.
המוזיקאי דויד יעקוביאן, שבתו נטלי עולה השנה לכיתה י"א בבית הספר New Jew שבווסט הילס, מספר: "היה חשוב לי לשלוח את הילדים לבתי ספר יהודים, אבל מדובר באמת בהוצאה מאוד גבוהה. אני משלם על בית הספר של הילדה יותר מאשר על הלימודים של הבן, דניאל, שהולך לאוניברסיטה מצויינת באוהיו".
אבל אפשר לקבל מילגות, לא?
"כן, אבל מוציאים לך את הנשמה עד שנותנים הנחה או הלוואה כלשהי, וזה בתנאים אפילו יותר גרועים מהבנקים. בבנק מבקשים שני אחוז או קצת יותר ריבית, בבית הספר מבקשים שישה אחוז. גם אם אתה מקבל 50 אחוז הנחה, עדיין מדובר בהוצאה של כ-15 אלף דולר בשנה".
אז למה אתה בכל זאת שולח את הבת שלך לבית ספר פרטי?
"עשיתי הרבה מאוד חתונות, בהן גם של נישואי תערובת, והבנתי עד כמה חשוב שהילדים ילמדו במסגרת יהודית ויקבלו חינוך יהודי בבית. מבחינת הלימודים עצמם, אני חושב שזה פחות משנה. הבן שלי הלך למילקן וזה היה זוועה. אם הילד רוצה ללמוד הוא ילמד בכל מקום".
מילקן נחשב לבית ספר יהודי מאוד נחשב ויקר, מדוע לא אהבת אותו?
"לא אהבתי את האוכלוסיה שם. במיליקן יש אנשים מאוד עשירים שמרשים לעצמם להתנהג בצורה שלא מקובלת עלי. הבן שלי היה חוזר הביתה ומספר איך החבר הזה הולך לקבל את המרצדס או הרולס רויס של אבא שלו. הילדים שם מאוד חומריים. ב'ניו ג'ו' יש הורים עם יותר ערכים".
הילדים שלך ביקרו אי פעם בבתי ספר ממלכתיים?
"כן. נטלי היתה עד כיתה ו' בבית הספר וואלי בית שלום וגם הבן שלי. בכיתה ז'-ח' היא הלכה לבית ספר ממלכתי בקלבסס. זה היה בית ספר נהדר ונטלי מאוד הצליחה שם, היא פשוט פרחה, אבל היתה לנו בעיה עם נושא הזהות היהודית. אם הבן או הבת מביאים מישהו לא יהודי הביתה ורוצים להתחתן איתו, זה לא סוף העולם, אבל אתה צריך להבין שהיה לך חלק בזה. אם שלחת את הילדים שלך לבית ספר לא יהודי, אין לך למי לבוא בטענות אם הוא יתחתן בהמשך עם מישהו לא יהודי, אלא לעצמך".
ומבחינה אקדמאית, אתה מרגיש שאתה מקבל את התמורה לכסף שלך?
"אני לא מסתכל על זה כך. לילדה שלי יש משמעת עצמית, אז היא לומדת קשה ולוקחת הרבה קורסים וחוגים. אבל היא היתה מצליחה גם בלימודים אם היתה הולכת לבית ספר ממלכתי. בסופו של דבר, מישהו שאוהב ללמוד ילמד בכל מקום ויצליח בלימודים. אני לא חושב שמבחינה אקדמאית הם טובים יותר מבתי הספר הממלכתיים".
ירון (שם בדוי) לא מסכים עם יעקוביאן. גם בתו לומדת ב'ניו ג'ו' והוא מאמין שבזכות הכיתות הקטנות בבית הספר, המורים מצליחים להגיע לכל תלמיד, מה שבלתי אפשרי בבתי הספר הממלכתיים. "תיכון כמו אל קמינו לא יכול להגיע לכל התלמידים גם אם הוא רוצה", חורץ ירון, "אני מקבל טלפון על כל דבר קטן מהמורה. התלמידים לומדים יותר טוב ומקבלים את מלוא תשומת הלב".
אבל איך אפשר לעמוד במחירי ההרשמה הגבוהים כל כך?
"אני לא מכיר מישהו שהגיש בקשה למילגה ולא קיבל אותה. מדובר בהנחה של בין 30-50 אחוז מהמחיר השנתי, זו הנחה די משמעותית".
האם אתה רואה גם הבדל מבחינת החברה שיש לילדה שלך בבית ספר יהודי פרטי לעומת בית ספר ממלכתי שאינו יהודי?
"בהחלט. הרמה של החברים גבוהה יותר, להורים איכפת יותר והם מעורבים יותר. הבת הבכורה שלי למדה באל קמינו כי היא העדיפה מוסד גדול יותר, כך שיכולתי לראות את ההבדלים בחברה. אבל היא תמיד היתה פעילה בצופים ורוב החברים שלה היו משם, כך שלא חששתי לגבי החברה איתה היא מתרועעת. הלוואי שכל הורה היה יכול לשלוח את הילד שלו לבית ספר יהודי פרטי, אבל אני מבין שזה בלתי אפשרי כי זה יקר מדי וחבל".
סיגל ל. ששלחה את ילדיה לבתי ספר יהודים פרטיים עד כיתה ה', מספרת שנאלצה להתפשר על חטיבת ביניים ממלכתית בגלל המחירים. "אנחנו גרים בוודלנד הילס, בית הספר הממלכתי שאני שולחת אליו את הילדים הוא ברמה אקדמאית טובה, ולמרות זאת אני רואה את ההבדל המשמעותי בין מה שהם קיבלו בבית הספר הפרטי למה שהם מקבלים היום. נורא עצוב לי לשמוע שהם מתקשים במקצועות כאלה ואחרים, ולמורים אין זמן להסביר להם אחד על אחד את החומר. בפעם הראשונה בחיי נאלצתי לקחת להם מורה פרטית, כי הם פשוט לא מבינים את החומר".
ציינת את העניין החברתי, היכן את רואה את ההבדל בדיוק?
"החברים בבית הספר היסודי הגיעו ממשפחות יהודיות וישראליות שהזמינו אותם למסיבות, נפגשו איתם בסופי שבוע, הלכו לישון אחד אצל השני. מאז שהילדים שלי מבקרים בבית הספר הממלכתי, הם סובלים מאוד חברתית. לא מוזמנים יותר למסיבות, לפליי-דייטס. גם שההורים לא מעורבים כל כך וזה נורא צורם לי".
סיגל, גרושה ואם לשלושה ילדים הלומדים בחטיבת ביניים ובית ספר תיכון, נאלצה לוותר על החינוך היהודי לאחר גירושיה. אחד הדברים המטרידים אותה ביותר זו החברה החדשה של בתה הבכורה בת ה-17. "אני לא יודעת מה קורה בבתי הספר היהודים מבחינת סמים, אבל אני יכולה להגיד לך שמדובר בבעיה בממלכתיים. הילדה שלי לא נוגעת בזה, אבל היא מודעת לכך שחברים שלה עושים את זה. היא התחילה לצאת עם נער מבית הספר לא יהודי וזה אוכל לי את הלב. היא כל הזמן אומרת לי: 'אמא, אני לא הולכת להתחתן אתו, הוא סתם חבר', אבל אני יודעת שזו אפשרות סבירה שהיא תתחתן עם בחור לא יהודי כי היא נמצאת בחברה לא יהודית".
טוב, זה יכול היה לקרות גם אם היא היתה הולכת לבית ספר תיכון יהודי. אנחנו חיים בארה"ב ולא בישראל.
"זה נכון, אבל אני מאמינה שאם הילדים היו ממשיכים ללכת למסגרת לימודים יהודית, הסבירות שזה יקרה היתה נמוכה יותר".
פזית, אף היא אם בודדה לבן יחיד, ויתרה על הרבה כדי שהילד יילך ללמוד במילקן. "הוא התחיל בחטיבת הביניים ועכשיו הוא כבר בתיכון. למרות שרועי הוא בן יחיד, עדיין מאוד קשה לי עם ההוצאה הכספית. יש לי חברות שהמשכורת השנתית שלהם שווה לדמי הלימוד השנתיים במילקן שמגיעים ל-35 אלף דולר, והן לא מבינות איך אני עושה את זה".
ואיך את עושה את זה באמת?
"עם עזרה מההורים ואביו של רועי גם עוזר, אבל זה עדיין קשה. אני מקבלת מילגה שעוזרת לי מאוד, אבל עדיין יוצא לי לשלם 25 אלף דולר בשנה. אין הרבה אופציות אחרות. רועי תמיד למד במסגרות יהודיות וידעתי שיהיה לו מאוד קשה להיכנס למערכת החינוך הממלכתית. אני שומעת את החברות שלי כל הזמן מקטרות על בתי הספר של הילדים שלהן ובצדק. הכיתות ענקיות והמורים, גם אם הם טובים, לא מסוגלים להשתלט על כל כך הרבה תלמידים".
על מה היית צריכה לוותר כדי שהילד ילך לבית ספר יהודי פרטי?
"אני מצמצמת איפה שרק אפשר. לא ביקרתי בארץ כבר שש שנים, אנחנו לא יוצאים לחופשות יקרות. אני לא מבזבזת על מסעדות ובגדים. שווה לי לחסוך כדי שהילד שלי ילמד במסגרת יהודית טובה".
חגית כהן, אם לחמישה ילדים (בני 13 וחצי עד שנתיים וחצי), וגננת במקצועה, החליטה לעשות מעשה לאחר שראתה את מצוקתם של הורים רבים בגן הילדים שלה My Sunshine Center . "שמתי לב שההורים שילדיהם סיימו את לימודיהם בגן החובה אצלי וחיפשו לרשום אותם לכיתה א' בבית ספר יהודי, היו מאוד מתוסכלים מהמחירים. בלית ברירה, רשמו אותם לבתי ספר ממלכתיים. הבנתי אותם כי אני בעצמי הייתי מתוסכלת מאוד כשחיפשתי בית ספר יהודי לבני שעולה לתיכון וגיליתי שהמחיר לחודש יגיע ל-4,000 דולר, לפני שאר ההוצאות. ברגע שאת שולחת ילד אחד לבית ספר פרטי, את לא יכולה שלא לשלוח את כולם. היה ברור שאני לא יכולה לממן דבר כזה".
חגית הרימה את הכפפה ופתחה בשנה שעברה גם גן חובה בנוסף למעון היום שלה. השנה, היא מתכוונת לפתוח גם כיתה א' ובהמשך מקווה שהילדים ימשיכו גם לכיתות גבוהות יותר. "אני בטוחה שגם שאר בתי הספר היהודים בעיר לא התחילו עם 300 תלמידים. צריך לתת מענה לבעיה הזאת כי לא כל הורה יכול לאפשר לעצמו מחירי לימוד גבוהים כל כך. מי יודע, אולי בזכות היוזמה שלי בתי הספר היהודים יתחילו להוריד את המחירים".
אולי, אבל סביר להניח שלא. למרות המחירים, בתי הספר היהודיים מחזיקים מעמד יפה מאוד וכלל לא הרגישו את המיתון. מסתבר שהורים רבים מוכנים לוותר על הרבה, אבל לא על חינוך יהודי עבור ילדיהם. ובכל זאת, באמת שלא כולם יכולים. יש שפשוט אין להם ברירה והם שולחים את הילדים לבתי ספר ממלכתיים. "אני מסתכלת בקנאה על חברים ששולחים את הילדים שלהם לניו ג'ו ובתי ספר יהודים אחרים", מודה אריאלה כ., אם לשלושה ילדים הלומדים בבתי ספר ממלכתיים. "אני לא יכולה לאפשר זאת לעצמי וחבל לי. גם אם הייתי מקבלת מילגה שהיתה מקזזת את עלות ההרשמה בחצי, עדיין מדובר בהוצאה שלא היינו מסוגלים לעמוד בה".
את עדיין יכולה לשלוח את הילדים שלך לבתי ספר לעברית של יום ראשון, להעניק להם חברה יהודית במסגרת הצופים.
"אני יכולה, אבל זה לא אותו דבר. הילדה שלי לומדת בכיתה ד' ויש לה 38 תלמידים בכיתה. דיברתי עם המורה שלה פעם אחת בלבד בשנה שעברה. למורים אין זמן וסבלנות לתלמידים והם לא משתכרים מספיק אז הם גם לא משקיעים בהתאם. יש לי עוד שני ילדים, בחטיבת ביניים ובתיכון. עם המורים שלהם בכלל לא יצא לי לדבר. אני שומעת מהם כל הזמן תלונות על המורים, כמה שהם גרועים, כמה שהם לא מבינים אותם ואלה תלונות שנשמעות על ידי שאר התלמידים, אבל לאף אחד לא איכפת. ההנהלה ממשיכה להעסיק את אותם מורים שלא מוכיחים את עצמם, התלמידים ממשיכים לא להבין את החומר ואין להם עם מי לדבר".
אז מה הפיתרון?
"אני באמת לא יודעת. בזמנו שקלנו לחזור לארץ, כי הרגשנו שאנחנו לא מצליחים להעניק לילדים שלנו חינוך טוב כאן. אבל ככל שחולפות השנים, כך קשה יותר ויותר לחזור. הבן הבכור שלנו בכיתה י"א כבר, לא יהיה לו פשוט להתחיל ללמוד בארץ, אז אנחנו די תקועים".
קשר אישי
מלודי ניב, 14.5, שעולה לכיתה י' בבית הספר אל קמינו, נחשבת לתלמידה טובה, חברה במגמת התיאטרון של בית הספר ובמועצת התלמידים. כמה מחבריה לומדים ב-'ניו ג'ו'. "אני לא חושבת שיש הבדל משמעותי ברמה האקדמאית בין בתי הספר", אומרת מלודי, "אבל נראה לי שבבתי ספר יהודיים לומדים יותר מקצועות. בנוסף, החברים שלי מספרים על קשר אישי טוב עם המורים שלהם ואצלנו זה כמעט לא קיים. אצלם הכיתות קטנות ואצלנו הן גדולות מאוד. קשה ליצור קשה אישי עם כל תלמיד.
מלודי מודה שהיתה שמחה ללכת גם היא לבית ספר פרטי כמו ניו ג'ו אם הדבר היה מתאפשר לה. "אין ספק שבית הספר הזה מציע הרבה יותר לתלמידים, אבל אני לא חושבת שהסיכוי שלי להתקבל לאוניברסיטה טובה קטן יותר בגלל שאני בבית ספר ממלכתי".
השנה ייפתח בית הספר New Jew במקום משכנו החדש, בניין הג'י.סי.סי לשעבר שנסגר מחוסר תקציב. המרכז הקהילתי יהודי שופץ במשך חודשים ארוכים בהוצאה כספית עצומה, אבל כל עוד יש הורים המוכנים לרשום צ'קים בסכומים הנעים בין 25-35 אלף דולר בשנה, בתי הספר הפרטיים ימשיכו לשגשג ולהציע ליחידי הסגולה הבאים בשעריהם בריכת שחיה, מכון כושר, חוגי ספורט, ריקוד וטיולים שנתיים לוושינגטון, קולורדו, ישראל ומצעד החיים בפולין. הכינו את הצ'קים.



