שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צה"ל ב-1950: חוסן החייל ינצח את הפוליו
    בזמן שהמדינה קוראת ל-200 אלף ילדים להתחסן מפני הנגיף, בארכיון צה"ל חושפים כי בעבר התפיסה הייתה שונה. בין היתר, נדרשו המפקדים לתת מנוחה כחלק מהגברת כוח ההתנגדות הגופנית

    משרד הבריאות נערך בימים אלה למבצע חיסונים  נרחב בעקבות התפשטות נגיף הפוליו ברחבי הארץ, אך מתברר כי הפחד והחשש מפני הנגיף היו קיימים עוד בשנות ה-50 ועוררו בזמנו דאגה רבה גם בצה"ל. "המחלה הנ"ל הגיעה בזמן האחרון לממדים מעוררי דאגה", כתב ביולי 1950 מזכיר הפיקוד העליון רס"ן דניאל אור לחברי המטה הכללי, בקובץ הנחיות למלחמה בנגיף. "יש להגביר את כוח ההתנגדות הגופני של החייל לפוליו".

     

    מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד

     

    בעקבות הגילויים החדשים על הנגיף המסוכן, שהתפשט באחרונה מחדש, פרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון קובץ מסמכים ובהם היערכות צה"ל בשנות ה-50 למלחמה בנגיף הפוליומיאליטיס. המסמכים, שהופצו במסגרת פקודות מטכ"ל, נועדו להנחות את המפקדים כיצד להיערך כדי לדכא את ההתפשטות ולמגר אותה בתוך הבסיסים. 

     

    המסמך של צה"ל. רשלנות תוביל לענישה ()
    המסמך של צה"ל. רשלנות תוביל לענישה

     

    "המלחמה התפשטה בארץ באופן מתמיד ובקצב מתגבר מאז יוני 1949", כותב מזכיר הפיקוד העליון בלשכת הרמטכ"ל, רס"ן דניאל אור במסמך שהוגדר סודי דחוף. "חיילי צה"ל נתונים לכל אותם מקורות הדבקה כמו הציבור האזרחי, חיי צוותא במחנה, מאמץ גופני בשעת אימונים ומבצעים והיעדר ניקיון יסודי מגבירים את סכנות המחלה בתוך צה"ל, לעומת הסקטור האזרחי. הנגיף (וירוס) המופרש כצואה יכול לזהם את הביוב, מים ומצרכי מזון והזבובים מעבירים אותו ממקום למקום".

     

    על כן, כותב המזכיר, על מפקדי צה"ל למנוע חדירה ולמנוע התפשטות ולהגביר מודעות בנושאי היגיינה אישית וציבורית. אחת הדרכים, נכתב במזכר, היא "להגביל את ביקור פקודיכם במסעדות אזרחיות, קיוסקים ובתי קפה". כחלק מהמאבק בהתפשטות, החליטו בצה"ל "לסגור את בריכות השחייה הצבאיות ומוציאות מחוץ לתחום את המקומות בהם נמצאות בריכות השחייה".

     

    כדי למנוע התפשטות קובעת הפקודה כי יחידות צה"ל לא יחנו במקום חדש ללא התייעצות מוקדמת עם קצין רפואי וכן יצומצם למינימום מגע בין יחידות שונות - לאימונים ומבצעיים בלבד. מפקד שגילה ביחידתו מקרה של מחלה או חשד למחלה, קובעות הפקודות, "יטיל מיד הסגר מלא. ההסגר לא יוסר עד למתן רשות בכתב על ידי מפקדת המחלקה לרפואה מונעת".

     

    על פי פקודת ההנחיות, סברו בצה"ל ב-1950 כי חוסנו הגופני של החייל הפשוט, יסייע במאבק בנגיף: "כחלק מהגברת כוח ההתנגדות הגופני, המפקד יתייעץ בעריכת תוכנית אימונים עם קצין הרפואי היחידתי ויוודא

    הקצאת תקופות מנוחה בשעת אימונים הדורשים מאמץ גופני ולאחריהם. כמו כן ידאג שהתקופות למנוחה תנוצלנה לצורך זה".

     

    במזכר הרפואי הסודי מנחה הפיקוד העליון את היחידות לבצע פעולות חיטוי וריסוס ולהפנות משאבים וכוח אדם ככל שנדרש למפקדת חיל הרפואה. "המפקד יתכנן את הפעולה ביחידתו לפי המלצות קצין הרפואה בשים לב באופן מיוחד לבתי שימוש, מקלחות, מתקני רחצה, מטבחים, חדרי אוכל, מחסני מזון וביוב. היחידות תבצענה פעולות אבוק וריסוס במרחב הפקוד. יסיירו חוליות בקרה מטעם המטה הכללי ביחידות כדי לעמוד על רמת ההיגיינה והסניטציה אחרי גמר הפעולה". רשלנות בביצוע הפעולה, חותם המזכיר בפקודה הסודית, "תיענש בכל חומרת הדין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    חיסון. בצה"ל חששו מהנגיף
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים