זה עובר עם הגיל? בעיות במפרק הירך בתינוקות

הכתבות האחרונות בערוץ הורים :

פרוייקט תאומים: לעבור בשלום את החודשים הראשונים

תוציאו אותו כבר מהלול: כך תגדלו ילדים חושבים

זהירות: המזונות הכי מסוכנים לילדים שלכם

לצערי קיימים לא מעט מיתוסים ואמונות שגויות בנושא, ובהתאם לא פעם הורים אינם פועלים מהר מספיק ובאופן הנדרש. אז מה נכון ומה לא?

מדובר בהפרעה נדירה

לא מדוייק. ההפרעה מתפתחת בקרב 1% מכלל התינוקות עד גיל שנה, כאשר ההפרעה שכיחה פי 9 בקרב בנות, לעומת בנים. כמו כן, הבעיה קיימת בשכיחות גבוהה יותר בלידות ראשונות, בהריונות בהם העובר נמצא במצג עכוז, בהריונות מרובי עוברים (תאומים ויותר) ובמצב של מיעוט מי שפיר בהריון. גם האמונה הקיימת לפיה הבעיה הינה תוצאה של לידה שהשתבשה, למשל בשל משיכת התינוק בכוח בלידה, הינה שגויה.

מדובר בבעיה מולדת בלבד

לא נכון. לא מדובר רק בבעיה מולדת אלא כזו שיכולה להתפתח גם לאחר הלידה, בשנת החיים הראשונה של התינוק. מכאן שקיימת חשיבות לעקוב אחר התפתחות תינוקכם, האופן בו הוא מזיז את רגליו, וכן תנועות הזחילה וההליכה הראשונות שלו.

אין גורם תורשתי לבעיה

לא נכון. כיום ידוע כי הסיכון המשמעותי ביותר להופעת הבעיה הינו היסטוריה משפחתית ומקרים קודמים של DDH במשפחה, גם בדרגת קרבה שנייה ושלישית. עם זאת, בשל המודעות הנמוכה כיום לבעיה, פעמים רבות הורים טריים אינם יודעים כי יש במשפחתם ילדים נוספים שסבלו מהבעיה, ובהתאם אינם פונים לאבחון. מכאן שחשוב ביותר לעדכן בני משפחה אחרים אם ילדכם סובל מ-DDH, ובכך לסייע בהעלאת מודעות המשפחה לסיכון של ילודים במשפחה ללקות בבעיה.

מדובר בבעיה זמנית שתפתר מעצמה עם התפתחות הילד

לא נכון. DDH הינה בעיה המצריכה טיפול, ומוטב מוקדם ככל האפשר. ללא טיפול הבעיה רק תלך ותחמיר, ותגרום לנזק בלתי הפיך לילדכם, בין היתר לשחיקת המפרק, כאבים כרוניים, צליעה, הגבלת תנועה, אורך רגליים לא שווה, עקמת מותנית ועוד.

הבדיקה לאבחון הבעיה מורכבת וכואבת

לא מדוייק. כיום הבדיקה הראשונית אותה מבצעים הינה בדיקה ידנית, המבוצעת ברוב בתי החולים בישראל טרם שחרור התינוק והאם מבית החולים. מטרתה של הבדיקה לאתר הפרעה בפישוק ירכי התינוק, חוסר יציבות במפרקי הירכיים או א-סימטריה של הרגליים. עם זאת, לצערנו בדיקה זו לא תמיד מצליחה לזהות את קיום הבעיה. מכאן נובעת החשיבות לערנותם של ההורים לגורמי הסיכון וכן לקיומה של הבעיה בעבר במשפחה.

בעת חשד לקיום DDH, בין אם בעקבות הבדיקה הידנית או בהופעת אחד או יותר מגורמי הסיכון, מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד ליילוד, עד לגיל תשעה חודשים. מדובר בבדיקה פשוטה ומדוייקת, ללא קרינה, שאינה כואבת כלל לתינוק.

למה לא לבדוק את כל הילדים באולטרסאונד?

במדינות אירופה, כדוגמת אוסטריה והולנד, מבוצעת הבדיקה כשגרה לכל תינוק שנולד. עם זאת, בישראל משרד הבריאות הגדיר באילו מקרים יש לבצע בדיקת האולטרסאונד לפי מספר גורמי סיכון. הורים שחושדים כי ייתכן ותינוקם סובל מהבעיה צריכים לפנות בהקדם האפשרי לרופא הילדים בקופת החולים, ובהתאם לצורך הוא יפנה לייעוץ נוסף בקרב אורתופד ילדים, ולביצוע בדיקת האולטרסאונד, כאשר הזמן האופטימלי לביצוע הבדיקה הוא לתינוקות בגילאי ארבעה עד שישה שבועות.

רוב ההורים יופנו לביצוע בדיקת האולטרסאונד במרפאות ייעודיות בקופת החולים שלהם, המבצעות את הבדיקה. עם זאת, לא פעם ביצוע הבדיקה בקופת החולים כרוך בתור המתנה ארוך, ולעתים נוצר מצב בו הורים לתינוק שיש חשד שסובל מהבעיה יאלצו להמתין שבועות ואף חודשים לביצוע הבדיקה. בשל העובדה כי ישנה חשיבות גדולה לאבחון הבעיה מוקדם ובגיל צעיר ככל האפשר, ניתן במקרה של תור המתנה ארוך לבדיקה לבקש מקופת החולים הפניה לביצוע הבדיקה באחת מהיחידות הייעודיות המטפלות בבעיה בבתי החולים ברחבי הארץ. במידה וקיים חשד לקיום הבעיה מצרף בית החולים המלצה להורים להגיע לביצוע בדיקת אולטרסאונד ביחידה, להמשך בירור ולשלילת קיום הבעיה.

הטיפול בבעיה זהה לתינוקות בכל הגילאים

לא נכון. כאמור, לאבחון הבעיה מוקדם ככל הניתן ישנה חשיבות רבה, למניעת סיבוכים ונזקים ליילוד. בהתאם, הטיפול ביילודים הסובלים מהבעיה משתנה בהתאם לגיל. כך ניתן להתחיל טיפול ב-DDH בתינוקות מיד לאחר הלידה, כאשר מדובר בטיפול פשוט יחסית המתבסס על מכשירי פישוק או רתמות. הטיפול נחשב ליעיל מאוד ומשכו הממוצע עשוי לנוע בין חודשיים לשלושה, כאשר לאחריו רוב הסיכויים שהבעיה תיפתר לגמרי.

זיהוי מאוחר יותר, בגיל חצי שנה ומעלה, לא מאפשר טיפול ברתמות ואז נדרש טיפול תחת הרדמה כללית, כאשר לאחריו יגובסו רגלי התינוק למשך מספר שבועות.

בקרב תינוקות אצלם לא זוהתה הבעיה עד לגיל שנה, טיפול בבעיה דורש ביצוע ניתוח להחזרת ראש מפרק הירך למקומו. טיפול מאוחר בבעיה (לאחר גיל שנה) יסייע אך לא בהכרח יצליח להביא למפרק ירך בריא ותקין לגמרי.

הכותב הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנהל היחידה לאורתופדיה ילדים במרכז הרפואי שערי צדק