יומן המלחמה של אבא

ערן רונן בן ה-31 גויס למלחמה ב-6 באוקטובר 1973. הוא השאיר אחריו בקיבוץ חולדה את אשתו, את בתו שרון שהייתה אז בת שבעה חודשים וחצי, ואת הוריו. בתו הצעירה, שעדיין לא נולדה אז, סיפרה כי בעודו אורז את חפציו בזריזות, הקפיד לקחת עמו שני דברים: מצלמת ה"ניקון" שלו, שלא משה מידו גם בעתות שלום, ויומן יומי פשוט. "לאבי הייתה מאז ומעולם תודעה היסטורית מפותחת. כנראה הייתה לו תחושה שמדובר באירוע שראוי לתיעוד, גם אם בשפתו הלקונית", כתבה ל-ynet.

הוא שירת בחטיבה 217 כנהג זלדה, ונפטר שנים לאחר מכן. אלו תמונותיו ורשמיו מהקרבות, כפי שתועדו ביומן:

6.10.1973: בשעה 13:50 מצרים וסוריה פתחו במלחמה נגד ישראל. גויסתי בשעה 22:00. תחילת ירידה עם הזלדה לכיוון בלוזה.

7.10: הגענו לבלוזה בשעה 08:30 לאחר לילה שלם של נסיעה. ראשוני הטנקים של החטיבה נתקלו בחוליית קומנדו מצרית.

9.10: התמקמות בציר מאדים לחניון לילה.

11.10: התקפת מטוסים על הגש"ח (גדוד שירותי חימוש). 28 הרוגים. בלילה תזוזה בציר מאדים מזרחה. עוברים על פני חטיבת טירונים.

12.10: הצטרפות לפלוגת החרמ"ש (חיל רגלים משוריין) עם הזלדה.

14.10: תזוזה דרומה מ"טסה". בדרך רואים הרבה ציוד צליחה. הצנחנים מצטרפים אלינו.

15.10: הופעת בידור של גבי ברלין ומאיר רמז. בערב כינוס של החטיבה. ברן מדבר. הוא נרגש מאוד. הופעת בידור של יפה ירקוני. בלילה נסיעה לקראת צליחת התעלה. מפקדת הפלוגה עוברת לזלדה שלנו.

17.10: משעות הצהריים חילוץ של צנחנים מתעלות. אחר הצהריים הצטרפות ליתר גדודי החטיבה למארב טנקים גדול ליד איסמעיליה. הושמדו 60-50 טנקי אויב.

18.10: מעבר התעלה בשעה 04:15. נסיעה בתוך אש בציר חיפה. היתקלות חריפה מלווה בהפגזה רצינית ב"ערל". בזמן ניסיון חילוץ טנק מג"ד נפגעה הזלדה של ישראל ופנחס. אבי ועקנין נפצע בראשו.

19.10: נסיעה מ"ערל" בחזרה לתעלה. חניית יום ליד הגשר. המטרה: ליווי הדרגים למקום מפגש עם הגדוד. קרב אוויר שבו הופלו 6 מיגים. מאוחר יותר הופלו עוד 4.

20.10: המג"ד מתחלף. גיא בא במקום נתן שנפצע.

22.10: תנועה לעבר ציר קהיר-סואץ. ישיבה על הציר בשעות הצהריים. המצרים נסים בבהלה מערבה. אחר הצהריים תנועה מהירה לעבר התעלה והיתקלות עם כוחות מצריים. בשעה 19:00 הגענו למינה (ניווט מצוין של עמיחי). בלפר עם חבר'ה מהפלוגה + הצנחנים (2 זלדות) יצאו לעבר הסוללות. הם נתקלו בכוח מצרי שישב על הסוללות ולידן. אחת הזלדות חטפה בזוקה. הכוח חזר ללא נפגעים. בשעה 16:45 הוכרזה הפסקת אש.

23.10: חיל האוויר "עובד" על הרמפות 4-3 שעות. לאחר מכן תנועה מהירה לעבר הרמפות. היתקלויות ספורות עם כוח אויב ותפיסת הרמפות. טיוטו נפצע קל ומפונה.

24.10: יצאנו לבסיס טילים קרוב לנסות לתפוס כמה מצרים חשובים. לא מצאנו את המפקדה. לעומת זאת חזרנו עם 5 משאיות עם טילים + קרן רדאר.

25.10: יציאה להביא גופות של צנחנים מה-BTR השרוף. הזלדה של שור נפגעת לאחר עמידה בפתחת הסוללה. הרוג כתוצאה מירי פגז מהצד השני. 3 חבר'ה פצועים.

26.10: חילוץ הגוויות מה-BTR השרוף ללא תקלות. תחילת ישיבת קבע במינה.

27.10: סקירה של המג"ד בפני הפלוגה במקלט של פיני.

28.10: שיירות מזון ראשונות של האו"ם לארמיה השלישית.

29.10: בצהריים טלפונים ראשונים הביתה. דיברתי עם אבא ועם מריון (אשתו של רונן). בקושי שמעו. אחר הצהריים הופעת להקת השריון.

31.10: התחלת חופשות.

(צילום: ערן רונן)

2.11: תחילת תזוזה בחזרה לגדה המזרחית בשעה 02:00.

3.11: חציית התעלה מזרחה בשעה 06:15. התארגנות ליד טסה בגב הארמיה השלישית.

5.11: פנחס (חברו של רונן מהקיבוץ) בא לבקר אותי. הוא יושב מעבר לכביש וסיפר לי שרובק'ה זכאי נהרג (ראובן זכאי, חברו של רונן מהקיבוץ. נהרג ב-8.10.1973 בקרב שהתחולל מול איסמעיליה). במשך זמן די ממושך נשארתי ממש המום.

6.11: חופשות ראשונות לאחר הצליחה חזרה מזרחה.

7.11: הגעתי הביתה בשעה 24:00 לאחר יום ארוך של ציפייה ועצבנות (נצא או לא נצא הביתה).

8.11: שהייה בבית במשך כל היום. שרון לא הכירה אותי. מתחילה לצאת לה שן ראשונה.

9.11: חזרה מהבית בטרמפ מהמשק ישר ליחידה.

11.11: תזוזה למרחק של 35 ק"מ. נשלחה גלויה למריון. נחתם הסכם הפסקת האש בקילומטר ה-101 בציר סואץ-קהיר.

12.11: יציאה הביתה בטרמפ בשעה 11:45. הגעתי הביתה בשעה 17:30. שרון הגיבה ביתר ידידות. יהוא (חבר קרוב של רונן) היה גם כן בבית.

13.11: משה הסיע את יהוא ואותי ללוד. טיסה לרפידים בשעה 07:30. בשעה 10:30 הגעתי בחזרה לגדוד.

14.11: הרדיו מודיע כי למחרת מתחילים חילופי השבויים בין ישראל למצרים.

15.11: ראשוני השבויים הישראלים ממצרים חוזרים הביתה.

16.11: צלצלתי למריון בשעה 05:30.

17.11: יום ספורט גדודי. פלוגת ילין על הגובה.

19.11: יציאה הביתה בשעה 07:30. הגעתי הביתה בשעה 13:30. שרון הייתה די ידידותית. מריון נסעה לתל אביב ללימודים. היא חזרה ב-15:00 והשמחה הייתה גדולה.

20.11: חופשה בבית כל היום. בילוי עם שרון ומריון.

21.11: חזרה לגדוד.

22.11: תחילת סופת חול לא נורמלית רואים למרחק של 10 מ' בערך.

23.11: בלילה הזה שקטה הרוח כך שישנו לא רע.

24.11: יום ספורט חטיבתי. הפלוגה זכתה בשני מקומות ראשונים (כדורגל ומשיכת חבל).

25.11: ביטול יציאות הביתה עקב כוננות. אודי מביא ארגז לסקוב ומסדרים מטבח וחדר אוכל.

30.11: יציאה הביתה. נסיעה בטרמפים. הגעתי בשעה 17:15.

(צילום: ערן רונן)

1.12: דוד בן גוריון נפטר. שהייה בבית עם מריון ושרון.

2.12: חזרה לבסיס. מתהלכות שמועות שעוברים בקרוב לצד השני. יובל (חבר מהקיבוץ) ביקר אצלי ויחד נסענו לבקר את יהוא.

3.12: מסדר זיכרון לזכר בן גוריון. בשעה 11:00 התקיימה ההלוויה.

10.12: סיור בקו.

11.12: יציאה הביתה. הגעתי בשעה 17:00 לאחר יום שחור בטרמפים. פגשתי את מריון ושרון ליד השער.

12.12: חופשה בבית כל היום. קנינו תנור נפט חדש במקום התנור החשמלי (ישנה החלטה שלא משתמשים יותר בתנורי חשמל לחימום חדרים).

13.12: נסיעה חזרה לבסיס.

16.12: יציאה למארב ג'יפים. גשם ירד לסירוגין.

19.12: יציאה הביתה בשעה 17:00. טיסה מרפידים. הגעתי הביתה בשעה 22:30.

20.12: שהייה בבית כל היום. חצי נורמה. אחר הצהריים נסיעה עם מריון לקופת חולים ברחובות.

21.12: שהייה בבית כל היום. נפתחה ועידת השלום בז'נבה.

22.12: חזרה לגדוד.

24.12: יציאה למארב ג'יפים.

26.12: הופעה שנייה של להקת השריון.

30.12: כוננות גבוהה, ביטול יציאות הביתה.

31.12: בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.

(צילום: ערן רונן)

18.1.74: חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים.

21.1: נפתחה "האוניברסיטה" של פלוגה י' (השתתפתי בהרצאה של מרטין על מיקרוביולוגיה). שלוש שעות.

22.1: הרצאה של רפי – מְחַשְבִים (הניקוד במקור).

26.1: שהייה בבית כל היום. יום הולדת לשרון. היה מוצלח מאוד. בערב התקשרו ההורים של מריון מקנדה.

28.1: חזרה לבסיס. שיחת מג"ד. הוא מסר פרטים על התקפלות מתוכננת ב-8.2.

29.1: יום ספורט חטיבתי. גדוד 142 זכה בסיכום במקום ראשון.

(צילום: ערן רונן)

7.3: יציאה לטיול עם כיתת החבלה לכיוון ראס-סודר, אבו-רודס. היה נחמד ומעניין.

10.3: מסדר סיום חטיבתי בהשתתפות אלוף הפיקוד (בְּרֶן). הסיום היה עליז וצבעוני וכל הפלוגות פתחו רימוני עשן צבעוניים.

14.3: יציאה לכיוון הארץ בשעה 10:30. מגיעים לבסיס עופר בשעה 23:30 על גבי מובילים מתחנת הרכבת בלוד.

15.3: מתחילים לטפל בנגמ"ש לקראת החזרתו. החזרת ציוד אישי. יציאה הביתה.

16.3: שהייה בבית כל היום. ביקור חטוף עם מריון בבסיס.

17.3: חזרה לבסיס. החזרת ציוד הנגמ"ש.

19.3: יושבים באפס מעשה עד שעה 16:00. בשעה 17:00 מתחיל תהליך השחרור הסופי. אני משתחרר סופית מ"השמחה" הארוכה והבלתי נעימה הזו בשעה 17:45. בשעה 19:00 אני מגיע הביתה ומצליח עוד לפגוש את שרון.