שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה סדרה על מזרחים? כי הם סבלו יותר
    אמנון לוי נדהם מהתגובות הנרגשות והנזעמות שגרר הפרק הראשון של הסדרה "השד העדתי", והחליט לנסות להסביר למתנגדיו מדוע כל כך חשוב לו להתמקד באפליית המזרחים בישראל

    שבוע עבר מאז שודר הפרק הראשון של "השד העדתי", ואני עומד נדהם מול עוצמת התגובות. אנשים שכותבים לי מכתבים מרגשים עד דמעות, אנשים שכועסים עלי, ורואים בי מחרחר ומפלג, אנשים שמתוך דאגה אומרים לי "אמנון, רד מזה, יהרגו אותך". לקראת הפרק השני בסדרה שישודר היום (ה') החלטתי לנסות להסביר את הקונטקסט הרחב יותר שבו נוצרה הסדרה.

     

    בשורה התחתונה זה סיפור על בגידה. החברה הישראלית כולה מבוססת על הבגידה הזו. היא נותנת בנו סימנים, מעצבת את האופי שלנו. כולנו, אשכנזים ומזרחיים גם יחד, נדרשנו להתנתק ממוצאנו כדי להתקבל לישראליות. דרשו מאיתנו לשנות את השם, להתנכר לשפת האם, להתנכר לאמא ואבא, לשכוח טעמי ילדות, ריחות, כל מה שמעצב אדם, וכל זה בשביל להיחשב לישראלים. הצבר רמס את מה שהיינו. קראו לזה כור היתוך. ממתי מתיכים בני אדם?

     

    כולנו גדלנו על המיתוס הזה של כור היתוך, ובבואי לצלם את הסדרה שלי, "הפנים האמיתיות של השד העדתי", ידעתי שאני דורך על מורסה כואבת. ידעתי שהסיכוי לצאת ממנה טוב, לא גדול. ידעתי שאחרי הסדרה הזו אני אתויג, יגידו עלי שאני מתבכיין, שאני מוציא את השד העדתי. ידעתי את כל זה, אבל כבר לא יכולתי, ולא רציתי לשתף פעולה עם קשר השתיקה ומיתוס כור ההיתוך.

     

    "עמוד האש" התעלמה מהמזרחים

    הסדרה שלנו מתמקדת במזרחים, אף שכאמור כולם נדרשו לבגוד. אני חושב שמקור הכעס של חלק מהצופים הוא שהם לא רואים בסדרה הכרה בייסוריי ההגירה של האשכנזים, והיו להם ייסורים קשים. אני מתמקד במזרחים משתי סיבות. ראשית, כי אנחנו המזרחים נדרשנו להתכחש יותר מכולם. הישראלי הנערץ היה רחוק מהמזרחי הרבה יותר מהאשכנזי. מזרחי שרצה להשתלב נאלץ לעשות דרך ארוכה הרחק מעצמו. מי שלא הצליח להשתנות, נדחק לשולי החברה. העסקה היתה תשתלב או תיפלט, תבגוד בעצמך, או שתהיה בלתי רלוונטי לחברה הישראלית. הפרק שישודר הערב מתעמק בעסקה הטרגית הזו.

    מתוך הסדרה "הפנים האמיתיות של השד העדתי" ()
    מתוך הסדרה "הפנים האמיתיות של השד העדתי"
     

    הסיבה השנייה שאני מתמקד במזרחים, היא משום שאני מאמין שיש חשיבות גדולה ליצירת נרטיב מזרחי. היום אין כמעט כזה. בבתי הספר בקושי מלמדים ילדים על סיפור העלייה המזרחית, בתוכניות טלוויזיה חשובות שעסקו בסיפור בניית הארץ, המזרחים כלל לא הוזכרו. דוגמה בולטת היא הסדרה "עמוד האש", שהתעלמה לחלוטין מסיפורם

    של המזרחים.

     

    אחרי שפגשתי את ילדי הפריפריה, וראיתי איך הם הפנימו את חוסר האונים, האמינו בתמימות שהם אכן פחות חכמים, החלטתי שאני רוצה לעשות סדרה שהם יוכלו למצוא את עצמם בה. שתיתן להם מודלים לחיקוי.

     

    במובן הרחב יותר הסדרה באה להגיד לכולנו, אשכנזים ומזרחיים כאחד, כי לחינם התרחקנו ממוצאנו. לחינם בגדנו. לא היה צורך בזאת. היא באה להציע פלורליזם במקום כור היתוך, גוונים שונים של עם אחד, שחיים אחד לצד השני, ומעשירים אחד איש את רעהו, ולא מוחקים אחד את זהותו של השני. היא באה להביא את הסיפור שלנו, של מזרחיים שנולדו בארץ הזו, ואוהבים אותה כמו שאוהבים את הבית, אף על פי שלא תמיד הרגשנו בה בבית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלדד רפאלי
    אמנון לוי. נמאס ממיתוס כור ההיתוך
    צילום: אלדד רפאלי
    לאתר ההטבות
    מומלצים