שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    השדה המגנטי של השמש עומד להתחלף
    בימים אלה אנו מצויים בשיאו של "מחזור השמש" הנוכחי, שאחד המאפיינים שלו הוא היפוך השדה המגנטי של השמש. איך זה קורה ומה זה בדיוק אומר?

    השמש, הכוכב המרכזי במערכת השמש שלנו, היא כוכב פעיל. את חום השמש אנו מרגישים היטב גם ממרחק של 150 מיליון ק"מ. אולם, השמש פעילה גם מבחינה מגנטית. מרבית החומר על פני השמש מצוי במצב של פלאסמה – אטומים מיוננים, שהאלקטרונים נקרעים מהם בגלל החום האדיר. השמש גם חגה סביב צירה, אך במהירות שאינה אחידה – השמש אינה גוף מוצק ולכן מהירות סיבובה בקו המשווה שונה ממהירות סיבובה בקטבים. גם השכבות הפנימיות של השמש נעות במהירות שונה מאשר השכבות החיצוניות.

     

     (צילום: IAU איגוד האסטרונומיה הבינלאומי) (צילום: IAU איגוד האסטרונומיה הבינלאומי)
    (צילום: IAU איגוד האסטרונומיה הבינלאומי)

     

    כתמים על השמש

    מצב זה, שבו החומר בשמש מצוי במצב של פלאסמה ובשילוב העובדה שהשמש חגה סביב צירה במהירות שאינה אחידה, גורם לכך שעל פני השמש נוצרות הפרעות מגנטיות, שמספרן הכולל גדלים במחזוריות של 11 שנים בממוצע – מחזור הקרוי – מחזור השמש. בשיא מחזור השמש נצפים על פניה מספר רב של כתמי שמש – אזורים כהים על פניה שקרים יותר בכ-1500 מעלות מסביבתם. כתמי השמש הם גם מקור לפעילות מגנטית של השמש, שבין היתר גורמת להאצת חלקיקים טעונים על פני קווי הכוח המגנטיים של השמש.

     

    הפרעות מגנטיות מתרחשות גם בשכבות האטמוספרה של השמש – הכרומוספירה והעטרה. החלקיקים המואצים על קווי הכוח המגנטי של השמש נורים במהירויות של עד 1000 ק"מ לשנייה לחלל. חגורות הקרינה של כדור הארץ, שהן תוצאה של השדה המגנטי שלנו, עוצרות את החלקיקים האלה ומנתבות אותם לקטבים, שם, אינטראקציה של החלקיקים עם היונוספרה יוצרת את זוהר הקוטב.

     

    שכבת הגנה

    בימים אלה אנו מצויים בשיאו של המחזור הנוכחי, שהתאחר מעט וגם התאפיין בפעילות דלילה יחסית של השמש. אחד המאפיינים של שיא המחזור

    הוא היפוך השדה המגנטי של השמש, שכאמור הוא תוצאה של התנועה הדינמית של השמש. היפוך השדה מתרחש כל מחזור שמש וניצנים לכך שהוא מתהפך נצפו כבר כעת על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד וממצפה השמש וילקוקס. ההשפעה של היפוך השדה תהיה בעיקר על שטף החלקיקים הנורה מהשמש. שטף זה יוצר מעין יריעה של חלקיקים הנעה במהירות ברחבי מערכת השמש ויוצר את האטמוספרה החיצונית ביותר של השמש – ההליוספירה, המשתרעת הרחק מעבר למסלולם של נפטון ופלוטו. החלקיקים הטעונים בהליוספירה מגנים על מערכת השמש מפני קרינה המגיעה מחוץ למערכת השמש ויש כאלה אף הסוברים שיש להם השפעה השפעה גם על מזג האוויר.

     

    לכדור הארץ חגורות קרינה המגנות עלינו מפני הקרינה הקוסמית ומפני קרינת השמש, כך שאנו לא נושפע ישירות משינוי זה, החל כל מחזור שמש, אולם ברחבי החלל שסביבנו, מדובר במהפך הנגרם על ידי הגוף הגדול והשפיע על כל הגופים המצויים במערכת השמש – השמש בעצמה.

     

    מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2013, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2013 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: IAU איגוד האסטרונומיה הבינלאומי
    מתהפכת
    צילום: IAU איגוד האסטרונומיה הבינלאומי
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים