מהומה בשיעור של אלון: "תגיד חטאתי!"

מהומה בשיעור של הרב אלון: שעות אחרי שהורשע במעשה מגונה בנער דיבר אמש (ד') הרב מוטי אלון בשיעור הקבוע שלו בישיבת מגדל ולא אמר מילה אחת של חרטה. אחד מהנוכחים, נחום פצ'ניק, שהעיד על עצמו כי נפגע על ידי רב לפני 20 שנה, היה היחיד ששבר את רוח האחדות בבית המדרש כשהתפרץ וביקש מהרב אלון להודות כי חטא. "אני רוצה להגיד לך שאתה אדם גדול אבל צריך את האומץ להגיד חטאתי. אתה אדם גדול, תגיד חטאתי!". חסידיו של אלון החלו בשירה כדי להשתיקו ומיד לאחר מכן כובה האור והוא הוצא מהאולם. הרב אלון התייחס לכך ואמר: "זהו חודש אלול, חודש הסליחות ואני סולח ושוכח לו. לא מכיר אותו".

נחום פצ'ניק בן ה-40, שהגיע לשיעור מגוש עציון, סיפר כי בעת שנפגע מינית על ידי רב הישיבה שלו הוא שירת בסיירת מטכ"ל, אך נאלץ לפרוש בגלל שלא היו לו כוחות נפש להמשיך. "באתי לכאן כדי להגביר את המודעות. זה שהוא רב גדול זה לא אומר שהוא לא יכול לפגוע באנשים", אמר ל-ynet. "אבל כשהרב הזה עמד מולי, נאלמתי דום. הוא אדם כריזמטי וקשה להגיד לו לא. בוודאי שבאתי בגלל שיש כאן תקשורת. באתי לצעוק את הצעקה הזאת. לא ייתכן שאדם מורשע ויגיד שהוא הקורבן. אלון פגע באנשים, שיגיד שחטא".

פצ'ניק (מימין) בשיעור. הוצא החוצה בחסות החושך(צילום: אביהו שפירא)

פצ'ניק ציין כי לקח בחשבון כי "יפוצצו אותו" אם ידבר, אולם הוא לא יכול היה להבליג. "אני לא מוכן לחגיגה הזאת. אני פה בחופשה והשארתי את משפחתי בצד ובאתי. עברתי מה שקרוי בעגה המשפטית 'מעשים מגונים'. הייתי בטראומה כמו כל אדם שנפגע מינית. אני מקווה שהרב אלון יהיה מספיק אמיץ לומר 'חטאתי'. אם הוא היה אדם קטן לא הייתי מבקש את זה. אני מקווה שהוא יצא מההכחשה הזאת, ויגיד שגם אדם גדול נופל".

הרב אלון. "אלוהים רוצה שאעלה קומה. להגיד לו לא?"(צילום: אביהו שפירא)

פצ'ניק, רגע לפני שסולק החוצה(צילום: אביהו שפירא)

את פניו של הרב אלון בישיבת "בראשית" במגדל קיבלו שלטי תמיכה ובהם נכתב "הרב, מגדל מאחוריך". הוא נכנס לחדר השיעור והתקבל בשירה ובמחיאות כפיים של תומכיו. הוא לחץ ידיים וזכה לחיבוקים ונשיקות מכל עבר, עד שהגיעה התקרית עם פצ'ניק.

אלון, כאמור, אמר כי הוא סולח לפצ'ניק על התפרצותו. הוא התייחס בשיעור להרשעתו בבית המשפט ואמר לנוכחים: "מישהו מבית מדרשנו אמר שצריך להוסיף ל'אין עוד מלבדו', גרשיים מעל העוד. עו"ד זה עורך דין. ואני מקבל את זה באמת. אין עוד מלבדו. ואין דבר יותר משמח מהידיעה שאין עוד מלבדו. הבוקר בבית המשפט הזכרתי את ההלל שאנחנו אומרים היום ואמרתי שהוא הנאום שהכנתי לכל צורה שלא תהיה. מה שקרה הוא שליחות שהקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נעבור. ואדרבא, אם השליחות שהוא רוצה שנעבור היא קשה, אז צריך לעבור את השליחות בשמחה".

שלט התמיכה בכניסה לישיבה במגדל(צילום: אביהו שפירא)

אלון אמר כי הוא רואה בפסק הדין מבחן שהוטל עליו משמים. "רק כשאתה לא חושד באלוהים זה לא מטריד אותך איך זה ישודר, ואיך זה יצולם", אמר הרב. "אני רוצה לומר לכם שהיה ברור לי שכשאומרים הלל זו לא התקבצות של פסוקי שמחה יחד, זה הפוך. זו היכולת להבין שזה השער לאלוהים. זה השער שאתה תוהה אם אתה יכול לברך גם על הרעה בדרך שאתה מברך על הטובה ואם אתה פנוי באמת להוסיף ולתקן".

בהמשך הוסיף אלון: "יש מתנה גדולה יותר ממה שקיבלתי היום מהקב"ה? עכשיו קיבלת את המתנה הזאת. נכון, אני לא הייתי מתכנן את זה ככה, אבל קיבלת את המתנה הזאת. אני אומר: ריבונו של עולם, אתה רוצה שאני אעמוד במתנה הזאת? אנא אדוני הצליחה נא, תן לי יד, תראה לי איך אני צולח את זה. והוא אומר 'הולכים על זה'. אלוהים בעצם אומר שאני יכול לעלות עוד קומה. ואם הוא חושב ככה אתה מתווכח איתו? צריך להיות אדיוט גמור בשביל לא להסכים ולהגיד לו לא".

כזכור, בצאתו מבית המשפט סירב הרב אלון להשיב על שאלות העיתונאים, ובחר להקריא פרק מתהילים ולהודות למי שתמך בו. אתמול בבוקר הסכים הרב לומר: "זה לא רק ראש חודש היום, זה ראש חודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות. ואני אומר באמת, באמת ובתמים. אני מודה לקדוש ברוך הוא, מודה לחבריי, מודה לעורך דיני, מודה למערכת המשפטית, מודה. מודה לכל מי שעשה את שליחותו של הקדוש ברוך הוא וירומם אותנו למקום הרבה יותר עליון", אמר הרב.

אלון ביקש "שלא לנהוג במנהג נלוז הנפוץ במחוזות רבים - להתקיף ולהחזיר בהתקפות. זו ממש לא הדרך ואני מבקש לומר מראש שאם מישהו יעשה את זה. קטונתי מכל החסדים ומכל האמת ומכל מה שמביא עלינו הקדוש ברוך הוא אנו מקבלים עלינו בשמחה ובטובה".

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ' התייחסה בפסק הדין לכך שהמעשים שיוחסו לרב בוצעו, על פי הנטען, בסביבה שאינה סטרילית. "אכן קיים קושי מסוים בנוגע לפרטיות המאפשרת יצירת מצבים אינטימיים מבלי שהדבר ייוודע. אולם על מנת לאפשר מצבים כאלה אין צורך במצב קבוע של דלת סגורה. די בהזדמנויות הנוצרות מפעם לפעם שהנאשם יכול לנצלן. יצירת הזדמנויות כאלה נתונה לפחות בחלקה בידי הנאשם, כאשר בידו האפשרות לסגור ואף לנעול את הדלתות, כמו גם הידיעה בדבר נוכחותם של אנשים שונים בסמיכות מקום. על כן, ניתן לקבוע כי גם אם הדבר לא היה מובן מאליו נוצרו לנאשם מפעם לפעם הזדמנויות שאפשרו פגישות פרטיות עם תלמידים או עם הפונים אליו".