קינג אוף דה רינג: האלק הוגאן חוגג 60
שרירים, סטרואידים, מכות, מכות ועוד מכות: האלק הוגאן, שני מטרים של עוצמה אמריקנית מוגזמת, סוגר 6 עשורים עם ליגה משלו והמון מעריצים שזוכרים לו חסד נעורים. אור ברנע חזר לרגעים הגדולים של כוכב הזירה
במהלך השנים מעריצי ההיאבקות זכו להצצות רבות לתוך חייו הפרטיים של הוגאן על המסך הקטן. אפשר היה לראות את הוגאן לוקח עשרות ויטמינים בכל בוקר (ומאחוריו גם עבר ארוך ומכאיב של שימוש בסטרואידים), נכנס לחדר הכושר שבביתו, מרים משקלים עצומים ויוצא משם רק לאחר שעות ארוכות של פמפום.
1984, "רסלמניה 3", הוגאן מנצח את יריבו העצום, אנדרה דה גיאנט המנוח
ביום ראשון, 11 באוגוסט, הוגאן, אחד המתאבקים הגדולים ביותר בכל הזמנים (יש שיאמרו הגדול מכולם), יחגוג את יום הולדתו ה-60. לא משנה כמה כאב חווה ומכות ספג, בזירה ומחוצה לה, ביום הולדתו הוגאן יכול לחייך ולשמוח, לדעת בלב שלם שהוא בידר מיליוני אוהדים ברחבי העולם. וגם אלה שכבר ממזמן לא עוקבים אחריו או אחרי ההיאבקות הבידורית, זוכרים לו חסד נעורים.
1993, "רסלמניה 9". אחרי שברט "דה היטמן" הארט מפסיד ליוקוזונה השנוא, הוגאן נחלץ לעזרתו של חברו הארט ומפנה אותו מהזירה. תוך דקות הוא נענה לאתגר של יוקוזונה להיכנס לזירה ולהילחם נגדו. הוגאן נכנס, גובר על יוקוזונה תוך 20 שניות וזוכה באליפות
בשנות השמונים ובחצי הראשון של שנות התשעים הפכו ליגות ההיאבקות פופולריות מאוד בקרב הילדים והנוער בישראל. במהלך שנות השמונים ערוץ המזרח התיכון (בכינויו "ערוץ לבנון") כיכב רבות על מרקע הטלוויזיה הישנה בזכות ההיאבקות בכלל והאחים ואן-אריק הגדולים בפרט. כשהגיעו הכבלים, הפכה הצפייה קלה הרבה יותר. ימים ולילות, חבורות שלמות היו נדבקות למרקע, צופות בכוכבים האהובים וצועקות על הטלוויזיה. השיא היה בשנות התשעים, כשחלק מהמתאבקים הגיעו לישראל וערכו מופעי היאבקות חיים אל מול הקהל האוהב.
2002, "רסלמניה 18". לאחר שהוגאן מפסיד את הקרב לדה רוק, הוא לוחץ את ידו ומפסיד בכבוד. לזירה מגיעים ריזר ראמון (סקוט הול) ודיזל (קווין נאש) ומתחילים לכסח את הוגאן. במהרה דה רוק נחלץ לעזרתו של הוגאן והשניים מעיפים את ראמון ודיזל מהזירה
פעמים רבות הנוער הישראלי התאהב כל כך בליגה ששילבה בין ספורט, מכות חזקות והצגה גדולה, עד שהם ניסו אותה גם על עצמם. במקרה של כותב שורות אלה, היו אלה לילות ארוכים בחדר מלא במזרונים, כאשר חבורה גדולה יישמה את כל האירועים והטורנירים כמו "רויאל ראמבל", "קינג אוף דה רינג" ו"רסלמניה". היינו מכסחים אחד לשני את הצורה. לא ברור איך אף אחד לא יצא משם עם פגיעה רצינית.
לא רק מתאבק
הוגאן (שם אמיתי: טרי בולה) נולד ב-1953 בג'ורג'יה שבארצות הברית. אמא שלו היתה עקרת בית ומורה לריקוד ואבא שלו קבלן שיפוצים. כשהוא היה תינוק, משפחתו עברה לפלורידה ושם החל לגלות את עולם ההיאבקות. אמנם כבר בגיל 16 הוא החל להרביץ באופן מקצועי, אבל במהלך נעוריו רכש הוגאן עוד כישורים רבים כמו מוזיקה - הוגאן היה בסיסט מצוין (שימו לב אליו בפעולה כאן) וניגן בלהקות רבות, וגם משחק, כישרון שבשלב מאוחר יותר ראינו בסרטים מקושקשים כמו "אומנת עם שרירים" או "סנטה עם שרירים" ובאלה המשמעותיים יותר כמו "רוקי 3".
1994, הוגאן מנצח את ריק פלייר בקרב הכלוב הגדול
אבל כמובן שרגעיו הגדולים ביותר הם אלה שהתרחשו בזירה שלו ועל המסך שלנו. עקבנו בדריכות אחרי הוגאן בכל הליגות השונות, במיוחד ב-WWF, והרענו גם לדמויות ענקיות כמו האנדרטקייר, דוינק הליצן, לקס לוגר, ברט "דה היטמן" הארט, מיסטר פרפקט, שון מייקלס, דיזל ועוד אינספור שמות.
דמותו של הוגאן בזירה ייצגה באופן מושלם את החלום האמריקני המוגזם. לפחות ברוב שנותיו כשתויג כאחד מהטובים ולא מהרעים (חלוקת כוחות מקובלת בליגות ההיאבקות השונות). שני מטר של גוף מנופח, מיליונים של דולרים, כריזמה ואנרגיה בלתי מוגבלת והיכולת לסחוף אחריו מיליוני אנשים ויחד להריע לארצות הברית של אמריקה. "אני לא שומע אתכם", היה מדגים הוגאן בפנטומימה על הבמה, כשהיה מניף את ידו, מכוון אותה ליד האוזן ופונה אל הקהל שביציעים אחרי שהיה מנצח את קרבותיו.
1990, הוגאן מפסיד בקרב ענק לאוליטמייט ווריור. ומפסיד בכבוד
אבל כאמור, לא הכל היה כיף ומשחקים. לקראת סוף העשור הקודם חייו של הוגאן התמוטטו עליו. בנו היה מעורב בתאונת דרכים רצינית שהרגה את חברו שישב איתו במכונית. נגד הוגאן הוגשה תביעה אזרחית של עשרות מיליונים של דולרים ואשתו, שאיתה ניהל מערכת יחסים של אהבה שנאה במשך יותר מעשרים שנה, הגישה בקשה לגירושים וניקתה אותו מכל רכושו ומרוב הונו. יום אחרי יום, הוגאן מספר, הוא היה יושב לבדו בביתו הענק והריק, מסתכל על עצמו שעות על גבי שעות במראה עם אקדח בידו, שוקל להפסיק את חייו.
באותה המהירות שבה הכל קרס, כך גם חייו התרוממו, כך לפחות הוא מספר לנו. בעזרת המתאגרפת לילה עלי, בתו של מוחמד עלי שדאגה לחבר של אביה, הוגאן התחבר אל הנצרות, אל הרוחניות, שבו ולמד להפוך את חייו לטובים יותר. הוא מצא אהבה חדשה וצעירה בשם ג'ניפר מקדנייל. בשנה שעברה צצה קלטת סקס שערורייתית שלו ושל אישה בשם הת'ר קלאם. הוגאן סיפר שהיה מאוד פגוע, שזו היתה תקופה רעה בחייו (עוד לפני שהכיר את אשתו החדשה) ושהוא מצטער על כל שנייה.
היום הוגאן שייך ל-TNA, ליגת היאבקות שקמה לפני כעשור להתחרות ב-WWE המובילה וחתום שם גם כשותף עסקי וכבוס שמקבל החלטות. עם הצטרפותו של הוגאן לנבחרת זכתה הליגה לקפיצה של אחוזים ברייטינג. המעריצים משכבר הימים רצו לראות את הכוכב שלהם, ולא חשוב היכן הוא נמצא.
יום הולדתו ה-60 הוא הזדמנות מצוינת לחזור אל הקרבות הגדולים של האיש באורך שני מטרים, לבוש בצבעים האדומים והצהובים, האיש עם השפם והשיער הבוהק והשריריים הענקיים, זה שקרע את הצורה למתחרים בזירה וידע לפעמים גם להפסיד בכבוד כאשר היה זה שקרעו אותו (כמו בקרב האליפות המפורסם שלו מול האולטימייט ווריור ב-1990). גוד בלס האלק הוגאן, אנד גוד בלס אמריקה.
