אז והיום: כך תל-אביב ורמת גן צמחו לגובה
לא רק העיר שנגחאי שבסין מתהדרת בגורדי שחקים מפוארים: גם ארץ הקודש הקטנה שלנו עברה מתיחת פנים משמעותית לאורך השנים. החלטנו להתחקות אחר הצמיחה לגובה בערים ת"א ור"ג שמאופיינות במגדלים. צפו בתמונות
לא רק בשנגחאי: אתמול (א') נחשפנו למתיחת הפנים שעבר רובע העסקים השוקק של העיר שגנחאי שבסין תוך כ-30 שנה, מרובע עם מגדלים שאינם מביישים בגובהם - למתחם עם גורדי שחקים שבשלב הזה בישראל יכולים רק לחלום עליהם.
- בהלת המגדלים: 50 קומות ייבנו באבן גבירול
- מגדלים בת"א יוגבהו בתמורה לשימור מבנים
- תושבי ר"ג זועמים: מגדלי הבורסה מגיעים לשכונות
אבל למרות שעדיין לא הגענו לגבהים שמאפיינים את מרכזי העסקים בעולם, החלטנו בכל זאת להתחקות אחר הצמיחה לגובה בארץ הקודש - מאז הקמת המדינה ועד ימינו. ואין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר הערים תל-אביב ורמת גן, שמתהדרות בגורדי שחקים משל עצמן.
לפי נתוני ה-CTBUH–ISRAEL - הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית, המגדל הגבוה ביותר בישראל כיום הוא מגדל משה אביב ברמת גן, שכולל 68 קומות. אחריו ברשימה הבניין העגול במגדלי עזריאלי; מגדל לאונרדו סיטי טאוור ברמת גן; המגדל המשולש בעזריאלי; בניין אלקטרה בתל-אביב; מגדל היובל בתל-אביב; מגדל W במתחם צמרת בתל-אביב; הבניין המרובע בעזריאלי; הבניין במתחם קריית עתידים; ומגדל נוה צדק.
בנוסף, רק לאחרונה אישרה הוועדה המקומית תל-אביב את תוכנית "קרן הקריה" להקמת קומפלקס המגורים, העסקים והפנאי הגבוה במדינה. על פי התוכנית, במתחם יוקמו מגדל משרדים בן 80 קומות ומגדל משרדים נוסף בן 50 קומות. אמנם לא מדובר בגורדי שחקים מרשימים כמו מגדל בורג' חליפה בדובאי או מגדל שנגחאי - אך נראה כי אנחנו בדרך הנכונה.
אגב, למרות שתל-אביב ורמת גן הן המזוהות העיקריות עם גורדי שחקים, בשנים האחרונות צמחו לא מעט מגדלים בערים נוספות ברחבי הארץ. לפי נתוני ה-CTBUH–ISRAEL, הערים המובילות בבניית מגדלים הן פתח תקווה, אשדוד, רחובות, הוד השרון, בת ים, חולון והוד השרון. ומה חושב הציבור על מגדלים רבי קומות? לפי סקר של מכון גאוקרטוגרפיה, נרשמה עלייה של כ-10% בפופולריות שלהם בקרב הציבור, לעומת סקר דומה שבוצע לפני שנה.
אדריכל גיל שנהב, יו"ר CTBUH–ISRAEL, אמר כי "קיימת חשיבות גדולה לשילוב המגדלים במרקם העירוני, שכן הדבר תורם הן להתחדשות העירונית, לציפוף ולשימוש מושכל בעתודות הקרקע העירוניות, והן לחיסכון בשטחים פתוחים כגון פרדסים, דיונות ושמורות טבע. בשל מחסור בקרקעות לבנייה, בייחוד במרכזי הערים, יש להעצים את השטחים שמתפנים בבנייה לגובה, שכן כל קומה טיפוסית במגדל שוות ערך לשטח של כשני דונם פתוחים בפריפריה ו-100 דירות בפרויקט גבוה חוסכות כ-50 דונם בנייה בפרוורים".
