די להתבכיין, כולנו ישראלים

אני אשכנזי, דור שני ליוצאי אירופה. סבתא לחמה ביערות נגד הנאצים ואבא גדל כיתום יהודי יחיד בין 200 ילדים גויים מגיל שלוש ועד התגייסותו לצבא הפולני. לדוד חיים (דוד של אימא, לנו לא היו) היו חסרות אצבעות שאבדו כשהתחבא ביער מושלג מהאס-אס וסבתא פולה, אותה הלוחמת, נשאה על פרק ידה מספר שהעיד שבסוף גם תפסו אותה.

אבא עלה בגפו לארץ, בלי משפחה. הוא נשלח לעבוד בפרך בקיבוץ מארבע בבוקר בכל יום בתמורה ללימודי עברית ועוף פעם בשבוע. הוא עזב מהר מאוד כי לא התאים לו. אבא חשב, אולי לתומו, שפה לא יישפט על פי מוצאו, כי פה כולם יהודים.

מהר מאוד הוא למד כי כאן - כמו בכל מקום, אגב - עולה חדש הוא תמיד נחות וזה עם המבטא המוזר. הוא למד שלא יהיה שווה ערך לצבר או לעולה ותיק. אז אבא השיל את חליפותיו, עטה מכנסי פדלפון וחולצת טי, והלך להיות "פועל שחור" ללא אקדמיה וללא פריפריה. הוא ואימא, מזכירה בקופת חולים שנהגה לבוא לשעתיים לתת לנו ארוחת צהריים ולחזור לעבוד עד שבע בערב, גידלו אותנו על עקרונות של טוב לב, הגינות ועזרה לזולת ותמיד דגלו בחינוך.

תמיד הרגשתי שווה בין שווים. היו חבורות, היו כנופיות, והיו ילדים טובים ורעים מכל העדות ובכל הצבעים ופחדנו רק מאבא ומאימא שיתפסו אותנו אם הברזנו משיעור. הרגשתי שווה גם כשהחבר'ה משכונת התקווה בחרו בילדים "מהשכונה" לשחק איתם כדורגל וגם כשפחדתי ללכת מכות, בעוד חבריי משכונת קריית שרת בחולון היו מפוצצים כל דבר שזז. הייתי שונה והם היו שונים וזה הפך אותנו לשווים.

בימים האחרונים אנחנו עדים לגל של מאמרים ותגובות על "דיכוי עדתי". על כך שתנאי המשחק לא שווים ולכן חלקנו נותרנו מאחור. ואני אומר: בולשיט! אלו שנשארו תקועים בעבר, יהיו תקועים שם לנצח. אלו שמחנכים את ילדיהם כי הביטוי אשכנזי או מזרחי הוא יותר מתיאור מוצאו הגיאוגרפי של חברם, יהפכו אותם לחשוכים ושונאים. והכי גרוע, אלו שתולים את כישלונם במוצאם אינם ראויים לתגובה ורק הזמן יקח אותם למקומם הטבעי, ההיסטוריה.

אז למה אני בכל זאת מגיב? כי נמאס לי. נמאס לי לתהות למה אני האשכנזי היחיד במקום העבודה שלי ולא מרגיש "לבנט". נמאס לי לדאוג למוצא פי שמא מישהו יחליט לתרגם את דבריי ל"התנשאות". אם אפגוש מי מכם, אשפוט אותו על מעשיו, דיבורו והתנהגותו. אני לא מוכן שישפטו אותי על פי גוון עורי או שיערי.

אני בוחר שלא לאהוב את אייל גולן (סליחה) למרות קולו הערב, אבל זוהר הוא אכן "המלך", וכך גם בועז שרעבי ואריק איינשטיין, וגם קרולינה. אני מת על דגים חריפים ויש לי מכרה תימנית שפעם אספה את כל שאריות הגפילטע פיש בליל הסדר ולקחה אותן הביתה. אני עובר סלקציה במועדונים אבל רק אם אשאיר את הסנדלים בבית ולא אענוד שרשרת זהב. היו לי בוסים ממוצא מזרחי ואשכנזי. חלקם היו חלאות וחלקם מלאכים, וכל זה ללא שום קשר למדינת המוצא של הוריהם. בשירותי הצבאי חייל היה נשפט על מעשיו, ולמארבי ארטישוק בלבנון הלכו אלו שהגיע תורם בסבב ולא אלו שהוכשרו כ"בשר תותחים".

אז תפסיקו עם השטויות. תפסיקו לתת במה לכל מיני סהרורים שמנסים להכניס פה איזה שד עדתי. תפסיקו להאמין להסתות של אישי ציבור חצופים דוגמת אריה דרעי ששואף לדיכוי עדתי שממנו שואב את כוחו. תפסיקו להסתכל על הזבל המנוון שמשדרים לכם בטלוויזיה ושאלו את עצמכם אם לא הגיע הזמן להתקדם ולצעוד קדימה במקום להעביר את דברי ההבל הללו לילדיכם.

אריאל קוטוק, בן 37, נשוי ואב לשניים. עצמאי וגר ביקנעם עילית.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il