ההפסדים של חלוץ / פלג בחמישי
מה עשה היו"ר המיועד של איגוד הכדורסל לב-מ-וו, וכיצד הפכה כניסתו לעולם העסקים לתאונת שרשרת. וגם: כמה שווה ארוחה עם אנדיוני
הביזנסמן
הרמטכ"ל שנפל בדרך לסל
כבר שבוע ימים חלף מאז הודיע שמעון מזרחי שדן חלוץ יהיה יו"ר איגוד הכדורסל, ומי שמעז להרים גבה מתויג מיד כעוכר ישראל מסדר הגודל של מרדכי ואנונו. יממה לאחר המינוי, כתבנו הצבאי רוני דניאל אפילו התראיין באחד הערוצים וציווה (כנראה בשם צה"ל והשב"כ): "תנו לחלוץ לעבוד!" ככה זה אצלנו. אם המועמד היה קצין רם דרג, ועוד טייס קרב רב, הציבור חייב לעבור לדום מתוח ולהצדיע. אז מה אם מאז פרישתו מצה"ל חלוץ הוא כישלון חרוץ בעולם העסקים?!
ייאמר מיד, כשהאופוזיציה למינוי היא סיעת "עוז" בראשות סופר הסתם שאול אייזנברג ושותפו הנרגן צביקה שרף, ואחרי שהיו"ר הקודם היה הקומבישינר הבלתי נלאה אבנר קופל, אפילו אברהם הירשזון נראה כמועמד טבעי וראוי.
חלוץ גם נכנס להנהלת האיגוד במקום איתן רוב, שבמקביל לבחישותיו באיגוד שימש כמנהל אגף המכס והמע"מ וכנציב מס ההכנסה והמקרקעין. בשבוע שעבר רוב סוף-סוף פרש,
על הרקע העכור הנ"ל, עצם העובדה שהרמטכ"ל במיל' הביע נכונות להיכנס למאורת הנחשים עם קופת השרצים, היא מעשה אמיץ ואף מבורך. כל זה לא אומר שאסור לתהות על קנקנו, ואני ממש לא מתכוון לדוח וינוגרד, שהצביע על "כשלים חמורים" בתפקודו במלחמת לבנון השנייה.
אחרי שפשט את המדים מונה חלוץ למנכ"ל "קמור מוטורס", יבואנית ב־מ־וו. למרות שבא מחיל האוויר, ולא מהצנחנים, בשנת כהונתו הראשונה רווחי החברה צנחו ב־72 אחוז – ל־6.5 מיליון שקל בלבד. שנה לאחר מכן היא כבר דיווחה על הפסד של 6.5 מיליון.
במקביל להתרסקות בענף הרכב, הרב־אלוף במיל' שימש כיו"ר חברת סטרלינג, המתמחה בפיתוח ושיווק מערכות אנטנה לתקשורת לוויינים. במהלך שנות כהונתו (2007 עד 2010), תפחו הפסדי החברה מ־11 מיליון שקל ל־59 מיליון, ואף הובילו אותה לקבלת הערת "עסק חי" מרואי החשבון שלה, עד שנמחקה לחלוטין מן המסחר. אגב, בתיאור עיסוקיו בחמש השנים האחרונות, חלוץ לא טרח להזכיר את חלקו בהעלמת חברת סטרלינג. מעניין למה.
למרות הכל, לפני כשלושה חודשים הודיעה חברת ג'ובוקיט החזקות, העוסקת בפיתוח ובהפעלת טכנולוגיות אינטרנט בתחום משאבי אנוש, על מינוי חלוץ ליו"ר, מה שאומר שגם עבורו הכדורסל יהיה בגדר חלטורה. מי שינהל את העסק בפועל הם שליחי המרכזים שהיו שם קודם. מכריו של חלוץ מעידים שמדובר באדם יקר, קצת שחצן, אבל ישר והגון, תכונות נדירות בעסקנות הספורט שלנו. לאחר שהתגלה כחלוץ מריח שערים לפני פרוץ המלחמה ההיא, בואו נקווה שביום שבו תיפתח אליפות אירופה הוא לא ימכור את המניות שלו. בכל מקרה, שיהיה במזל"ט.
החאפרים
לוזון וחלובה מוכרים הכל
אבי לוזון ואוסף הבובות הדוחה שמקיף אותו ממשיכים להתפרע, כאילו אין מחר. במטרה לכסות את אובדן ההכנסות מהטוטו, ניסחה ההתאחדות מכרז למכירת זכויות השידור של ליגת העל לשלוש עונות, מ־2016 עד 2019. כמה פשוט. הוועדה שהקימה שרת הספורט דורשת ממנו לעזוב לאלתר בגלל ניגוד עניינים? בואו נגייס כספים במסלול עוקף־ריקבון ונמשכן את עתיד הענף. אם מישהו לא יעצור אותו, אל תתפלאו אם תגלו מחר שהוא מכר את אצטדיון רמת־גן.
הנבחרת
טביב מצא בוסית חדשה
"היא אישה חכמה שמבינה עניין, אלי סומך עליה בעיניים עצומות", כך צוטט אתמול "מקורב לבעלים של בית"ר ירושלים", שמינה את בתו, ליהי טביב, ל"זרוע הביצועית־ניהולית" במועדון – צעד שהתקבל בוודאי בקורת רוח מצד לה־פמיליה. ויש לי רק שאלה אחת: יכול להיות שהמקורב לבעלים שהחמיא לזרוע הביצועית־ניהולית החדשה, זאת הבת שלו?
המרצה
מבוא לאתיקה עם ד"ר פרימו
בסוף השבוע נערך בבית הנבחרות בשפיים הכנס השנתי של השופטים. את האירוע נעלה הרצאתו של משה פרימו, שידוע כעיתונאי שלא דופק חשבון, אלא אם כן אתה חבר שלו. תשאלו את יובל נעים.
פרימו קיבל כמובן תשלום עבור הרצאתו, מאיגוד שאותו הוא אמור לבקר (וברוך השם, יש על מה). כלומר מדובר בעסקה שמשתלמת לשני הצדדים. אלא שאיגוד השופטים אינו הגוף המסוקר הראשון שפרימו הרצה בפניו. בעבר הוא הופיע גם בפני שחקני הפועל ת"א, הפועל עכו והפועל ר"ג. לפעמים ביוזמתו, לעיתים מזמינים אותו.
"ירדתי על השופטים בהרצאה והם רועדים ממני", אמר אתמול המרצה בתגובה. "אם תשמע ממני עכשיו חצי מילה, שכאילו בגלל ההרצאה אגיד שכל השופטים בסדר, זה משהו אחר. אני לא משנה את העור שלי. לפני חצי שנה עשיתי הרצאה במתחם חודורוב, ובחצי שנה הזאת הייתי אחד המבקרים הכי גדולים של הפועל תל־אביב".
בעייתי שאתה מקבל כסף מאיגוד השופטים!
"בגלל שקיבלתי תשלום אני לא אבקר אותם? זה לא פרימו".
בעייתי שאתה פונה לקבוצות, ומציע את עצמך.
"עשיתי הרצאות למספר קבוצות. בשנה שעברה פרדי דוד פנה אליי והרציתי להפועל ר"ג. אבל מפה ועד שפרימו יעגל פינות, זה רחוק מאוד".
יכול להיות, אבל הגיע הזמן לסכם את בוחן הפתע באתיקה עתונאית. הציון - 3.
החרדי
טוכמאייר מתחסד ומשנורר
את יו"ר איגוד הטניס, אסי טוכמאייר, אני לא זוכר ששמעתי מאז שנבחר בנובמבר 2011. אפילו לא כששחר פאר התנהגה כמו פרחחית באליפות ישראל וסירבה ללחוץ יד ליריבתה,
זה קרה על רקע מפגש גביע דייויס באנטוורפן, שנופל בדיוק על יום כיפור. ישראל ביקשה לשנות את תאריכי המשחקים, הבלגים סירבו, וטוכמאייר יצא למתקפה על רקע דתי. במכתב שיועד ליהודי בלגיה העשירים, ושפורסם בעמוד הפייסבוק של האיגוד, היו"ר כתב (באנגלית): "לאחר התערבות של התאחדות הטניס הבינלאומית, הצלחנו לשנות את התאריך. לרוע המזל, השינוי יעלה לאיגוד הישראלי בקנס של עשרות אלפי יורו, שנצטרך לשלם לכיסוי הנזקים של האיגוד הבלגי". נוגע ללב, אלא שכבר למחרת הבהירו מהאיגוד הבינלאומי שהם לא הטילו שום קנס.
אבל טוכמאייר, שזיהה הזדמנות לשנורר כסף מהיהלומנים שומרי המצוות באנטוורפן, פנה אל הלב שלהם: "כמוסד שמייצג את מדינת ישראל ואת ערכיה", הוא כתב בפשקוויל לתפוצות, "אנחנו באיגוד הטניס עומדים גאים מול אלה שמסרבים להכיר במסורת היהודית, בשמם של יהודי כל העולם. אנו פונים אליכם, אחינו היהודים, להצטרף למאבק על שמירת ערכינו היהודים. בואו נראה לעולם את הסולידריות והאחווה שעליהן מבוססת היהדות. אנו קוראים לכם לתמוך בנו בטורניר גביע דייויס, שמקבל משמעות אחרת עבורנו, עכשיו יותר מתמיד".
ואחרי שאחינו היהודים מחו את הדמעות, טוכמאייר גם מפרט בפניהם את אפשרויות התרומה: "כרטיס ליום משחקים אחד ב־40 יורו, כרטיס לכל התחרות ב־100, חליפת טרנינג של נבחרת הדייויס ב־200, וארוחת ערב עם שחקני הנבחרת ב־2,000 יורו לאדם". כן־כן, בערך עשרת אלפים שקל בשביל גפילטע־פיש ברוטב אנדיוני.
ואחרי ההתרגשות ממאבקו של טוכמאייר למען ערכי היהדות, שהזכירה לי קידוש השם של רבי אמנון ממגנצא, פתאום נזכרתי שלא כל כך מזמן, רבי אסי מאיגוד הטניס נטל חלק בפתיחה המחודשת של מסעדת "קיוטו" בהרצליה, שבין מעדניה נמנים שרימפס, צלופחים ושאר יצורים טמאים, ישמרנו השם. מעניין שאז הוא לא קם וקרא לכל משתתפי האירוע להשליך את השרצים מהצלחת, ולעמוד גאים מול אלה שמסרבים להכיר במסורת היהודית.
לפנייה לכתב/ת 
