שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בלי כפייה: איך לעזור לאנשים להיגמל מעישון?

    איך גורמים לאנשים להפסיק לעשן בלי ענישה וחינוך? הכלכלה ההתנהגותית מציעה כלי פשוט ויעיל, שנקרא באנגלית Nudge‬ - דחיפה קטנה, עדינה ובלתי מזיקה, שמוודאת שאתה בכיוון הנכון. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים איך זה עובד

    מוצרט לא נהג לעשן. אחרת, בדיוקן שלו שמתנוסס על ממתק המוצרט, הייתה לבטח משתרבבת לה סיגריה מזווית הפה. והעובדה שמוצרט לא עישן היא כשלעצמה פלא, בהתחשב בכך שהצליל הנפוץ ברחבי אוסטריה, מולדתו, איננו "חליל הקסם" אלא הקליק הקצר והמתכתי של הדלקת המצית. בין אם במסעדה יוקרתית על גדות הדנובה, או במטבח פועלים בתיאטרון העירוני, תמיד יניחו לך על השולחן מאפרה.

     

    הרעיון של "אזור ללא מעשנים" פשוט לא מקובל במדינה. רבים מתושביה אפילו גאים במה שהם תופסים כליברליות - מי שרוצה לעשן יכול לעשות זאת איפה שבא לו.

     

     

    איך נגמלים מעישון?

     

    המדיניות הזו בוודאי תורמת לכך שמספר הסיגריות הממוצע לאוסטרי בשנה עומד על ‭.1,650‬ זאת, לעומת ‭1,037‬ לישראלים ו-‭1,028‬ לאמריקאים. שיעורי העישון בארה"ב ירדו באופן ניכר: מ-‭42%‬ מעשנים באוכלוסיה ב-1965 ל-‭20.8%‬ כיום. האחוזים דומים גם אצלנו ומעידים על ירידה מתמדת לאורך השנים במספר המעשנים.

     

    איך עושים שינוי כזה? הכלכלה ההתנהגותית מציעה כלי פשוט ויעיל, שנקרא באנגלית ‭.Nudge‬ זהו מונח שטבעו ריצ'רד ה' ת'אלר וקאס ר' סנסטיין, מחברי ספר באותו השם. פירוש המילה הוא דחיפה קטנה, עדינה ובלתי מזיקה, שמוודאת שאתה בכיוון הנכון. בלי ענישה ובמינימום צורך "לחנך" את האוכלוסייה. ה-Nudge עובד דרך ארכיטקטורת בחירה: ההחלטות שאנשים מקבלים מושפעות מהבחירות המוצגות בפניהם, כך שאם נארגן את הבחירות הללו נכון, נגדיל את הסיכוי להגיע להחלטה הנכונה.

     

    בסדרה 'מד מן',‬ למשל, רואים שבשנות ה-60 ארכיטקטורת הבחירה הייתה שכל מי שרצה עישן בכל זמן ובכל מקום. עם ההגבלות הגיעה הירידה בשיעורי העישון. היופי הוא שמי שמתעקש יכול למצוא פינה שבה מותר לעשן.

     

    דוגמה נהדרת ל-Nudge מגיעה ממחקר של פרופ' דן אריאלי, שבו הוצגה בפני לקוחות במסעדה סינית אפשרות בחירה מהפכנית – "האם תרצה להקטין את התוספת‭"?‬ זו לא טעות: לא להגדיל - אלא דווקא להקטין את כמות האורז או האטריות שמתלווים למנה העיקרית. ‭14%‬-‭33%‬ מהלקוחות השיבו בחיוב ובחרו במנה הקטנה יותר. זה לא הוביל לכך שהם לקחו יותר קינוח, ולמען האמת זה גם לא הביא לכך שהם סיימו את המנה הקטנה. בהינף יד נחסכו 200 קלוריות בממוצע.

     

    גם תמרוץ כלכלי הוא לא הנושא כאן: כאשר הציעו לאנשים 25 סנט תמורת הקטנת הצלחת, אחוז מקטיני המנה לא השתנה.

     

    התופעה הזו חשובה בחיסכון פיננסי, ביחסים בין אנשים ולמעשה בכל תחום בחיינו. אבל אין ספק שתחום הרגלי הבריאות הוא קריטי, כי השלכותיו גורליות והכוחות שמושכים לכיוון המנוגד חזקים מאוד. האתגר של כולנו - כהורים, כקובעי מדיניות עירונית או ארצית, וגם כאנשים שרוצים לבחור בעצמם בדבר הנכון - הוא לייצר ארכיטקטורת בחירה טובה, כזו שתגרום לנו - ולאלה שאנחנו אחראים עליהם - לעשות את הדבר הנכון בלי שנרגיש שזה נכפה עלינו, ובלי שה-Nudge יהפוך לניג'וס.

     

    הכותבת היא ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בקריה האקדמית אונו, ומנכ"לית חברת CureMyWay‬‭




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    דחיפה קטנה, עדינה ובלתי מזיקה לגמילה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים