שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    טחורים: למה הם נגרמים ואיך ניתן לחסלם

    ישיבה ארוכה בשירותים, לחץ נפשי, שעות ארוכות של עבודה בישיבה הם רק חלק מהסיבות לכאבים שגורמים הטחורים. האם הם מסוכנים, איך אפשר להימנע מהתופעה הכל כך לא נעימה ואיזה טיפולים יכולים לעזור?

    זו אחת הבעיות הכי מושתקות בעולם. נשים מכירות את הסיטואציה בעיקר בגלל הריונות ולידות, אבל גם מקומם של הגברים לא נפקד. כ-10% מהאוכלוסיה סבלו או יסבלו מטחורים במהלך חייהם. אבל למרות העובדה שהתופעה כה נפוצה יש המון חוסר ידע, ובעיקר בושה לגבי מה זה טחורים ולמה הם כואבים.

     

    קיימים שני סוגי טחורים: הטחורים החיצוניים - שהם ורידים הנמצאים על ומחוץ לפי הטבעת, והטחורים הפנימיים שנמצאים כ-2 ס"מ מעל פי הטבעת, והם מכוסים ברירית המצפה את המעי הגס, והם אלו שגורמים בדרך כלל לכאבים ולאי הנוחות.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון  או לאנדרואיד

      

    "לכל אחד יש טחורים ומדובר באיבר אנטומי נורמלי", אומר ד"ר גרינברג, מומחה לניתוחי המעי הגס ורצפת האגן מהמרכז הרפואי תל-אביב, "לטחורים הפנימיים מייחסים מספר תפקידים, בין היתר עזרה בשליטה על הסוגרים במיוחד במצבים של עליית לחץ תוך בטני מהירה כגון שיעול, התעטשות. אז הם מתנפחים ועוזרים בסגירה הרמטית יותר של פי הטבעת. מייחסים לטחורים הפנימיים גם תפקיד תחושתי ביכולת ההפרדה בין נוזל, מוצק או גז".

     

    עוד כתבות בריאות בערוץ פארם נט

    בעיות עיכול ואלרגיות: מתי פרוביוטיקה תעזור

    אנמיה: לזהות ולמנוע מחסור בברזל כבר בגיל צעיר

    פטריות בציפורניים: איך למנוע ומה הטיפול שיעלים

     

    כאבים, דימום, גירוד 

    לדברי ד"ר גרינברג, מרבית הבעיות הנגרמות נובעות מהטחורים הפנימיים. מדובר בעיקר בתופעות כמו דימום, צניחה, גירוד, הפרשה, תחושת חוסר התרוקנות, כאבים ועוד.

     

    את  הבעיות שהטחורים הפנימיים גורמים מקובל לדרג לפי חומרת הבעיה: כאשר דרגה ראשונה - הקלה ביותר – הינם טחורים מדממים בלבד, וטחורים בדרגה רביעית שהיא החמורה ביותר – הם טחורים הצונחים באופן קבוע אל מחוץ פי הטבעת ואינם ניתנים להחזרה.

     

    הטחורים החיצוניים מאידך – הינם ורידים הנמצאים על ומחוץ לפי הטבעת לרוב אינם מהווים בעיה, פרט למצבים חריפים של יצירת קריש דם בתוכם, מצב שמתבטא בכאב עז עם גולה נוקשה באזור פי הטבעת אשר חולף לרוב בתוך שבוע או שבועיים.

     

    הבעיות הנובעות מהטחורים מתעוררות כאשר הם הופכים גדולים וגדושים בדם. התופעה נובעת מאי התאמה בין כמות הדם המוגברת המוזרמת אל הטחורים לבין כמות הדם המתנקזת מהם כך שדם רב נאגר בטחורים, גורם לגודש שלהם ובצקת של דופן הטחור.

     

    למה זה קורה?

    מצבים שבהם ישנה עליה בלחץ התוך בטני – כמו למשל במאמצים מוגברים בזמן יציאה בשירותים, וישיבה ממושכת בשירותים לצורך התרוקנות, אלו המצבים השכיחים ביותר להתפתחות של טחורים סימפטומטיים.

     

    גורמים נוספים כגון ישיבה ממושכת בעבודה, או בנהיגה, חוסר פעילות גופנית, לחץ נפשי, הרמת משאות כבדים, וגנטיקה נחקרו גם הם – אולם הם אינם חד משמעיים. כאשר ישנה פגיעה בניקוז של הטחורים הם הופכים גדושים, גדולים, הרירית המצפה אותם הופכת פריכה והם מדממים או צונחים אל מחוץ לפי הטבעת בזמן יציאה.

     

    מה הטיפול המתאים?

    ד"ר גרינברג מסביר: "לרוב הטיפול הראשוני הוא שינוי תזונתי ושינוי בהרגלי החיים – כמו למשל הימנעות ממאמצים בזמן יציאות, העלאת כמות הסיבים בתזונה, שתייה מרובה של מים, ובעיקר ניסיון להפחית את זמן ה"בילוי" בשירותים.

     

    "יחד עם הטיפול השמרני ניתן להוסיף משחות שונות או קצפים להקלה על כאבים, בצקת, והקטנת כמות הדימומים. מרבית התכשירים ניתנים לרכישה גם ללא מרשם רופא והם מכילים חומרים מאלחשים, חומרים סופחי בצקות, ומכווצי כלי דם".

     

    קובי כהן, רוקח סופר-פארם, מוסיף: "מקובל לחלק את הטיפול לפי תכשירים על בסיס תרופתי ותכשירים על בסיס טבעי. גם בתכשירים הטבעיים וגם בתכשירים הלא טבעיים קיימים שתי צורות רקיחה מקובלות: נרות וקרם/ משחה. בקרם ובמשחה ניתן להשתמש גם במקרה של טחורים פנימיים וגם במקרה של טחורים חיצוניים. ואילו נרות בד"כ מומלצים לטחורים פנימיים בלבד.

      

    תכשירים תרופתיים שאינם מחייבים מרשם: פרוקטו-גליבנול (קיים בפתילות ובקרם), רקטוזורין (קיים בפתילות ובקרם). מדובר בתכשירים שמכילים לרוב חומר מלאחש (כגון לידוקאין או בנזוקאין) וחומרים נוספים המסייעים לריכוך, הקלה על הכאבים והפחתת תהליך דלקתי.

      

    תכשירים תרופתיים המחייבים מרשם רופא: פרוקטוזורין קרם וספריי פרוקטופואם. מאחר ותכשירים אלו מכילים סטרואידים הם ניתנים במרשם רופא בלבד. הסטרואידים מפחיתים תהליך דלקתי באיזור פי הטבעת והרקטום ובסופו של דבר גם מקלים על הכאב והסימפטומים הנלווים לטחורים.

      

    תכשירים על בסיס טבעי: תכשירים כמו לייף פרופשיונל פרוקטו-קרם פורטה, פרוקטו אובליפיחה (קיים בנירות ובקרם), משחת הממליס (ד"ר פישר, וולדה, היל). תכשירים אלו מכילים חומרים טבעיים כגון תמצית של צמח ההממליס (באנגלית Witch hazel), אובליפיחה, קלנדולה או אלוורה. לצמחים אלו נודעת השפעה מרגיעה ומקלה על תסמיני הטחורים. מקובל להוסיף לתכשירים אלו גם גליצרין המסייע לריכוך האיזור ומנטול למתן של תחושת קירור.

     

    מאחר שהגיינה חשובה מאוד בטיפול בטחורים קיימים גם מגבונים יעודיים לטחורים (כגון פרוקטו מגבונים, פרוקטו-קל מגבונים). למגבונים אלו יש גם אפקט מרגיע וגם הם מסייעים בשמירה על ההגיינה באיזור פי הטבעת. ניתן לעשות קומפרס עם המגבון ולהניח אותו על איזור הטחורים במשך מספר דקות ואח"כ למרוח קרם או להחדיר נר.

      

    גם לקירור האיזור נודעת השפעה מיטיבה על הטחורים ויש הממליצים גם על קומפרסים עם קרח או עם ג'ל שניתן להקפאה.

      

    תרופות משלשלות: מקובל גם להשתמש בתכשירים שעוזרים לטיפול בעצירות ובד"כ ממליצים על תוסף תזונה שמכיל סיבים תזונתיים (כגון קונסיל, בנפייבר, פסיליום). הסיבים התזונתיים עוזרים לרכך את הצואה ולהקל על היציאות ולמנוע כאב במהלך יציאות. חשוב מאוד לשתות הרבה מים במהלך הטיפול עם הסיבים התזונתיים. קיימים גם תכשירים נוספים שניתן לקנות ללא מרשם (כגון פגלקס או נורמלקס) ואפשר להשתמש בהם אם סובלים מעצירות קשה.

     

    טיפולים כירורגיים

    לדברי ד"ר גרינברג, במקרים קלים, אשר לא מגיבים לטיפול שמרני ניתן להוסיף טיפולים מרפאתיים שונים. בין הטיפולים הנפוצים הינם:

     

    קשירה על ידי גומיות – המונחות על בסיס הטחור וגורמות לירידה באספקת הדם ולהצטמקות הטחור

     

    צריבה באמצעות אור – אינפרה אדום– הגורם לקרישה של חלבונים ולהפחתה בזרימת הדם לטחור.

     

    הטרשה – הזרקה של חומר הגורם לקרישת הדם התוך הטחור.

     

    הקפאה – טיפול ישן אשר גרם לירידה באספקת הדם לטחורים.

     

    היתרון בטיפולים אלו – שהם ניתנים לביצוע בקלות במרפאה, הינם קצרים, וללא סיבוכים משמעותיים במרבית המקרים, ונסבלים היטב על ידי המטופלים עם תקופת החלמה קצרה וחזרה מהירה לשגרה.

     

    ניתוחים: הסיבות והסיכונים

    ניתוחים נשמרים למצבים מסובכים, ומצבים בהם הטיפולים השמרניים והמרפאתיים לא פתרו את הבעיה. אחד הסיבוכים השכיחים הוא ירידה ברמת ההמוגלובין – אנמיה, כתוצאה מדימום רב בזמן יציאות, עם אובדן כדוריות אדומות, וברזל.

     

    ישנם סוגים רבים של ניתוחים לטחורים – ויש להתאים את הניתוח לחומרת הטחורים, הסימפטום העיקרי שממנו סובל המטופל, וכן לתפור את סוג הניתוח בהתאם לציפיות המטופל, לתקופת ההחלמה המשוערת והחזרה לשיגרה.

     

    בין האפשריות המקובלות כיום לניתוח טחורים:

     

    כריתת טחורים שלמה – זהו ניתוח ותיק, בו כורתים את כל רקמת הטחורים. הניתוח לרוב מלווה בכאבים עזים לאחר הניתוח ובתקופת החלמה יחסית ארוכה.

     

    טיפול בטחורים באמצעות מכלב – סטפלר – מדובר בטכניקה ניתוחית שונה – בה סוגרים את אספקת הדם לטחורים, ומקבעים אותם למקומם הטבעי ללא כריתת הטחורים. 

    הניתוח מבוצע על ידי שדכן סיכות, והוא יעיל, ומקצר את תקופת ההחלמה,

     

    קשירת עורקי הטחורים באמצעות דופלר - בגישה זו מזהים נקודתית את העורקים המספקים את הדם לטחורים וקושרים אותם. טכניקה זו הינה נקודתית ומתאימה בעיקר לטיפול בדימום, וכרוכה בהחלמה קלה, וחזרה מהירה לשיגרה.

     

    צריך לזכור כי ישנה חשיבות ל"תפירת" הטיפול הניתוחי בהתאם לדרגת הטחורים, מצב החולה, וניסיונו של המנתח. לכול חולה – כדאי להתאים את הטיפול הניתוחי המתאים לו ביותר.

     

    לסיכום, לטחורים ישנה תדמית בעייתית, ורבים מתביישים להגיע לרופא בזמן. חשוב לדעת, כי מדובר במצב נפוץ, שיגרתי, ובבדיקה שאינה כרוכה בכאבים או בחוסר נעימות. לרוב בהעדר טפול או בהזנחה - הבעיה יכולה להחמיר.





    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shuttersock
    שירותים עצירות טחורים תחתונים
    צילום: shuttersock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים