רגל כאן ורגל שם: מנוער מרצ לנוער הגבעות
היא גדלה ברעננה, הייתה פעילה בנוער מרצ והפגינה בעד הסכמי אוסלו. היום היא דוברת המועצה האזורית בנימין ומתגוררת בעלי. תמר אסרף עברה ממחנה אחד לזה שמנגד, אבל לא שרפה את הגשרים מאחוריה: "יש לי רגל אחת ברעננה ורגל אחת בעלי. אפשר לחבר ביניהם וזה מה שאני משתדלת לעשות"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"במוצאי שבת ניגשתי לסגור איתם כמה עניינים טכניים. הם היו בעיצומו של איזה טקס", היא מספרת ל-ynet ול"אורות - טלוויזיה יהודית. "הם העבירו עלים מאחד לשני והסניפו אותם. אני זוכרת שהייתי פשוט מזועזעת. מה הם מסניפים לי פה בבית ספר שדה באמצע חדר אוכל?" הטקס המוזר שכלל גם הגבהת ידי המשתתפים אל להבה של נר, לא הותיר את אסרף אדישה.
"אמרתי לעצמי: באנה, היהודים האלה פשוט עובדי עבודה זרה. איזה מזל שאני טסה ליפן ללמוד זן כי באמת היהודים האלה מטורללים לחלוטין". כשביקשה להבין את פשר מעשיהם, הופתע אחד מחברי הקבוצה לגלות כי מדריכת בית ספר השדה מעולם לא נתקלה קודם בטקס הבדלה. "אם אי פעם הרגשתי בושה אמיתית, כזאת שצורבת את הנשמה, זה היה המבט הזה שהוא נעץ בי. הוא אמר לי: זה מה שכל יהודי עושה כל שבוע, ואת לא יודעת מה זה?"
רגל פה, רגל שם
אחרי מוצאי השבת הזו, החליטה אסרף להמיר את הנסיעה ליפן בלימודי יהדות בירושלים, שבמהלכם חזרה בתשובה. "זה לא קרה ביום אחד אבל הרגשתי שכל פעם שמשהו נכנס לי ללב, הוא לא יצא משם. כשהדברים דיברו אלי, הרגשתי שאני רוצה להיות חלק מהדבר הזה", היא מספרת. היום היא מתגוררת עם בני משפחתה בהתנחלות עלי ומשמשת כדוברת המועצה האזורית מטה בנימין, ומנסה לגשר בין העולם שבו גדלה ובין זה שהיא חלק ממנו כעת.
כחלק מעבודתה היא נפגשת תכופות עם בני המכינות הקדם צבאיות החילוניות. "אני מספרת להם שלא רק שגדלתי ברעננה ולמדתי בתיכון אוסטרובסקי, הייתי גם בשומר הצעיר ובנוער מרצ", היא אומרת.
לדבריה, הפער בין חייה כעת כמתנחלת בעלי, לבין היותה נערה חילונית פעילה בנוער מרצ, שהפגינה בכיכר מלכי ישראל בעד הסכמי אוסלו מעורר סקרנות רבה. "יש לי רגל אחת ברעננה והיא עמוק ברעננה, אני מאוד מחוברת לחיים שם, ויש לי רגל אחת כאן ואפשר לחיות ככה. אפשר לחבר ביניהם, וזה מה שאני משתדלת לעשות".
לפנייה לכתב/ת 
