קרבות על הקירות עם אדון חרדון
בכל פעם שעולה המילה חרדון אני נזכרת בשיר של לאה נאור שנפתח במילים: "אדון חרדון פחד מאוד מגברת חרדונה, כי הוא היה כזה רזה והיא כזו שמנה...". אני אף פעם לא זוכרת את ההמשך של השיר, אבל נזכרת שבילדותי הנחתי שאדון חרדון "פחד מאוד" בגלל החשש שגברת חרדונה תאכל אותו לארוחת צהריים. הצצה לעולם החרדונים שחיים בסביבת האדם
בניגוד לשיר, אצל חרדונים מצויים (Stellagama stellio, בעבר Agama stellio) הנקבות נוטות להיות קטנות מהזכרים, תופעה המאפיינת בעלי חיים טריטוריאליים, אצלם הזכרים שומרים על הנחלות.
יתרה מכך, חרדון זכר חי בטריטוריה משותפת עם כמה נקבות (לא רק עם גברת אחת). עם זאת, חיי החרדונים אינם נטולי דאגות; מלבד טורפים מזדמנים, תמיד יימצאו בסביבה מתחרים - זכרים אחרים החושקים הן בטריטוריה והן בנקבות.
בחצר שלנו בבנימינה אנחנו מכירים לפחות שלושה זכרים בוגרים בעלי טריטוריה: אחד התמקם על הקירות החיצוניים של הבית, אחד סביב המחסן, והגדול מכולם - על החומה. בכל נחלה שכזאת יש כשלוש נקבות וכמה פרטים צעירים. צבע גופם של הזכרים בעלי הנחלות כהה, והם נושאים על גחונם קשקשים יבלתיים המסודרים בשתי שורות.
הצבע הוא לא סימן מובהק לזיהוי הזוויג, שכן צבע החרדונים משתנה גם כתלות בתנאי הסביבה ומסייע בשמירה על טמפרטורת גוף הולמת.
בשעות הקרירות של הבוקר החרדונים ניכרים במופע כהה המיטיב לקלוט את קרני השמש, ואילו בשעות החמות נצפים החרדונים במופע בהיר. זכרים שליטים הם בדרך כלל יוצאי דופן. זכרים אלו נושאים את הצבע הכהה גם בשעות הצהריים החמות, אות למעמדם החברתי, המסייע בידם להרחיק יריבים פוטנציאליים.
קרבות על הקירות
בשלהי החורף נפתחת עונת הרבייה של החרדונים, וכבר באמצע חודש מרס חזינו בקרב חרדונים. זכר בעל מופע כהה ניסה להניס זכר בהיר שקרא עליו תיגר. הם התרוצצו על קירות המחסן, וכשנפגשו פנו זה מול זה, פערו את פיהם, וכל אחד ניסה לתפוס בעורף היריב.
באחד מסיבובי ההתגוששות הצליח הפרט הבהיר לתפוס את הפרט הכהה, ולמשוך אותו מהקיר. אך כיוון שיריבים שקולים היו, איבדו השניים את אחיזתם בקיר ונפלו לארץ. הנפילה לא השכיחה מהם את מטרתם המקורית, ובמהרה חזרו למרדף הדדי על קירות המחסן, והמשיכו בנשיכות ובהפלות הדדיות. באחרית דבר נפל הפרט הכהה לעשבייה, ועל הקיר נותר, מנצח לרגע, הפרט הבהיר.
עונת הרבייה הקודמת הייתה מוצלחת מאוד, ובאוקטובר 2012 נצפו בחצר עשרות חרדונים קטנטנים שנמצאו פזורים בכל עבר. הם מצאו לעצמם שפע של מקומות מסתור מטורפים ומפגעי מזג האוויר - בסדקי החומה, בקליפות הגזע ובתוך המחסן.
מזון לא חסר להם, שהרי בחצר יש עבורם, הצעירים והבוגרים, שפע של פרוקי רגליים. החגבים הם ממיני המזונות החביבים עליהם במיוחד, אך החרדונים לא בוחלים גם במטעמים אחרים כדוגמת דבורים, נמלים וחלזונות. שיעשעה אותנו במיוחד נקבה שהייתה "מאופרת" בצבע סגול-אדמדם שלא הותיר כל מקום לספק, היא בילתה את זמנה באכילת תותים מהעץ.
שפע החרדונים בחצר לא נעלם גם מעיניהם החדות של הבזים השכונתיים. באפריל נחרדנו לקול צווחות מהחצר ונפנופי כנפיים סוערים כנגד החלון. הצצה חטופה מהחלון גילתה שני בזים וזוג צוצלות מתעופפים וצועקים.
בז מול חרדון - מי מנצח?
באותה העת היו לצוצלות שני גוזלים בני שבועיים, בקן שאותו בנו על המזגן מעל החלון. לנוכח הצעקות חשבנו שהבזים מצאו את הקן והם מנסים לחמוס את הגוזלים.
פתחנו את הדלת, ובזווית העין ראינו בז אחד מתעופף מכיוון הבית ובז אחר עומד על יאצ'ק, עץ הפקאן המזדקן שלנו. מבט לכיוון הקן של הצוצלות גילה שלגוזלים שלום. צעד נוסף קדימה גילה בז נוסף שעמד על הקרקע ואחז בגברת חרדונה. מול שלושה בזים לא היה לה סיכוי.
אחת מאסטרטגיות הבריחה של החרדונים מפני טורפים היא איבוד האחיזה מהקיר ונפילה לקרקע. מול הבזים מדובר אולי באסטרטגיה הגיונית, אך צפינו בנפילות שכאלה מול כלבים.
מדי פעם מגלים הכלבים את אחד מהחרדונים המהלכים על הקירות. ברגעים כאלו הם פורצים בנביחות לכיוונם של החרדונים. אלו האחרונים לא מתבלבלים ומשליכים עצמם ארצה לתוך העשבייה.
כך או כך מצליחים החרדונים לשגשג בחצר, והם מהגדולים והנפוצים שבשוכני החצר. אנחנו נהנים לראותם מעטרים את קירות הבית, רודפים אחרי חגבים, מסתתרים בסדקים ונהנים, בדיוק כמונו, מאכילת תותים מהעץ.
מדוע חרדונים נמשכים לבית?
סביבת האדם מספקת לחרדונים מקום חיות בעל מאפיינים הדומים לאלו שבמקום החיות הטבעי שלהם, המתאפיין במסלעות חשופות לשמש ובאתרי תצפית על הטריטוריה.
המבנים, גדרות האבן, גגות הרעפים ואפילו העצים שבסביבת האדם מספקים לחרדונים שפע של מקום. החרדונים מהווים דוגמה לבעלי חיים בעלי גמישות אקולוגית שאינם נרתעים מהאדם, ואף מנצלים את שירותיו כדי להרחיב תפוצה. ככאלה הם מהווים חלק חשוב במארג המזון בסביבת הבית ובמרחב האורבני.
איך ניתן להרחיק חרדונים מהבית?
לא מומלץ לנסות ולתפוס חרדונים בידיים, שכן נשיכתם מכאיבה. חרדונים אינם מזיקים לאדם, וכאשר מניחים להם לנפשם הם אף מסייעים לנו בהדברה של חרקים מזיקים. יש להניח שאם תסלקו חרדון אחד, במהרה יתפוס את מקומו פרט אחר. למותר לציין שהחרדונים, כשאר הזוחלים בארץ, מוגנים על פי חוק וכל פגיעה בהם אסורה.
פרויקט "חיים בחצר " התחיל במאי 2010 בחצר הממוקמת על גבול המושבה בנימינה. הפרויקט החל מתוך סקרנות, ומתוך רצון לגלות את המינים שחולקים אתנו את שטח המחיה הפרטי. בפרויקט נערך מעקב מתמשך אחר עושר המינים שאותם ניתן לפגוש בחצר. בפינה זו נציג מינים שפגשנו בחצר האחורית של הסביבה האורבנית.
צילומים: עמיר וינשטיין וד"ר מיכל סמוני-בלנק
הכתבה פורסמה בגליון 212 בירחון "טבע הדברים"
מתנה לגולשי ynet: מנוי ל-4 חודשים ב-29 שקלים לחודש (במקום 39)