טובים השניים
מוזיקאי שהוא גם הייטקיסט, רוקיסט שהוא גם משורר וסופר – יוני בלוך וערן צור משתפים פעולה על הבמה בניו-יורק וסן פרנסיסקו
שבע שנים אחרי ששיתפו פעולה לראשונה במסגרת פסטיבל הפסנתר בת"א, ערן צור ויוני בלוך יופיעו בשבוע הבא (2 באוקטובר) שוב על במה אחת, בצד הזה של העולם, וליתר דיוק בג'יי.סי.סי של מנהטן באפר ווסט סייד. צור, שזכה בעבר לכינוי “משורר הרוק הישראלי", היה חבר בלהקת "טאטו", הנהיג את ההרכב המצוין "כרמלה, גרוס ואגנר" והמשיך כסוליסט החתום על חמישה אלבומים מצליחים, יופיע עם בלוך, זמר, יוצר, מפיק מוזיקלי וסטארטאפיסט המתגורר לסירוגין בניו-יורק ובתל אביב. לארצות הברית הם מגיעים על כנפי חברת ההפקות של ליאת ברקו, LBNY.
לקראת המופע שוחחנו עם צור רגע לפני שהוא המריא לסיבוב באמריקה, ועם בלוך, רגע לאחר שנחת בשיקאגו לפגישת עסקים.
איך נשמע שיתוף הפעולה בין ה'גיק של עולם המוזיקה הישראלי' לבין 'הרוקיסט האפל'?
בלוך: "בפגישה הראשונה בינינו לקראת המופע ההוא בפסטיבל הפסנתר, בשנת 2006, היה ברור שיש שתי אופציות: או שזה יהיה שילוב מוזר ומזעזע או שהמופע יהיה הברקה שלא תיאמן. יצא מזה הברקה מזעזעת. ערן מושך אותי למצוא את הצד האפל שבי ואני מושך אותו למצוא את הצד החנוני שבו. אני אנגן על הפסנתר והוא בבס, יהיה מופע אקוסטי אנרגטי”.
צור: "המופע החד פעמי הפך לסיבוב הופעות משותף ונוצרה ביננו חברות קרובה. לא התראינו הרבה זמן ואני מאד מתרגש לעבוד ולהופיע שוב יחד. אני שמח להחיות מחדש את המופע ההוא, שהיה מאד מוצלח. נשיר כמובן שירים שלי, כמו 'ערב ב' כסלו', 'בלילות של ירח מלא', 'פרפרי תעתוע', 'כרמלה גרוס ואגנר', 'תמונה אימפרסיוניסטית', את הקאבר שלי ל'נשל הנחש' ול'אלינור' ושירים של יוני, כמו 'מכיר אותו', 'נוף אחר', 'אחריות' וכאלה שכתב לאחרים. יש בינינו ניגוד חזק ויחד עם זאת חיבור מאד משעשע, גם מבחינה טקסטואלית. נבצע יחד את השיר 'דיאטה', שיוני הלחין עבור אפרת גוש. אני מתכוון להקדיש לו את הטקסט הבא מתוך השיר: 'נסעת מתוך מטרה, היה לך מין רעיון להצליח. אומרים שהצלחת לא רע... אולי יום אחד תחזור שוב אלינו, בינתיים עוד טוב לך שם'. הטקסט הגשים את עצמו, הוא די הצליח, הבחור. עושה חיל באמריקה".
צור יגיע לשלוש הופעות בארה"ב: בסיאטל, סן פרנסיסקו וניו-יורק. לאחרונה הוא נראה במחוזותינו לפני כשנה כשהופיע כאן יחד עם קורין אלאל. “יש לי משפחה גדולה בקווינס ובווירג'יניה, דודות ובני דודים. אני מבקר אותם ומשלב הופעות בפני קהל ישראלי. בסיאטל ובסן פרנסיסקו יש קהל מאד חם ואיכותי, קהל של הייטקיסטים מהסיליקון ואלי וממרכז הפיתוח של מייקרוסופט. יש הרבה ישראלים שמגיעים להופעה עם בני זוג שלא יודעים עברית ולכן אני משלב הסברים באנגלית במהלך המופע".
בלוך, 32, נולד בבאר שבע וגדל בלהבים. הוא הוציא שלושה אלבומי סולו ונחשב ל"תגלית דור האינטרנט" בשמי המוזיקה הישראלית. הוא שיתף פעולה עם אמנים רבים, ביניהם אפרת גוש, נינט טייב, שלומי סרנגה, מירי מסיקה ויהודה סעדו. בשנת 2009 הקים את חברת המדיה Interlude יחד עם שותפו המוזיקלי, ברק פלדמן, שגם כתב טקסטים רבים לשירים שבלוך הלחין. “החברה שלנו היא למעשה פלטפורמה להצגה אינטראקטיבית של סרטים וקליפים מוזיקליים", הסביר בלוך. בשנת 2012 הוא זכה בפרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות. "החברה גדלה בהדרגה ומאד מצליחה. אם יקנו אותנו? הכל יכול להיות. יש לנו משקיעים שמאמינים בעתיד החברה ויש כמה פרויקטים מבטיחים ושיתופי פעולה מסקרנים שעדיין אי אפשר לדבר עליהם. זה משהו גדול, אני מבטיח".
ערן, גם לך יש חשק להצליח באמריקה?
“התגוררתי בניו-יורק למספר חודשים בשנת 92', טרום תקופת ג'וליאני, כשהעיר הייתה קשוחה יותר ומחוספסת. יש לי חשק, ודאי, אבל אני גר בת"א עם אשתי ושני הילדים שלנו. אשתי עובדת בתחום ההייטק ושתי הקריירות שלנו מבוססות בישראל. מי יודע, אולי מתישהו נעשה רילוקיישן לחוף המערבי לכמה שנים? אולי. זו תהיה חווייה עבור כולנו. בינתיים אנחנו לא ממהרים לארוז מזוודות. אשתי תצטרף אליי לביקור הנוכחי ובשנה הבאה ניקח את הילדים לאמריקה לטיול בר המצווה של הבכור".
מה אתה לא מפספס כשאתה מבקר בניו יורק?
ערן: “אני מאד אוהב לטייל בסנטרל פארק. אני שמח שנגיע בעיצומה של השלכת. העונה הכי יפה בשנה. אסתובב בלואר איסט סייד, אני לא מוותר על סנדוויץ' ב-Katz’s. אבקר בברוקלין, יש לי שם חבר קרוב. אני מאד אוהב את בדפורד אווניו. קניתי כבר כרטיסים למופע של סטילי דן ולפרויקט של טום יורק מרדיוהד. לא בטוח שאספיק לצפות במופע בברודוויי, אני מעדיף לחפש מופעים במועדונים קטנים באיסט וילאג'".
צור, שמלמד כתיבה בבית הספר למוזיקה "רימון", חתום גם על רומן בשם "בית אשמן", שהפך לרב מכר בישראל.
מה יצא קודם, הספר הבא שלך או אלבום חדש?
צור: “יש לי סטודיו בתחנה המרכזית הישנה ושם אני כותב שירים לאלבום הבא. חוץ מזה אני מגלגל רעיונות לספר הבא שלי, אבל עד שאין לי משהו קונקרטי אני נזהר מלצאת בהכרזות".
יוני, מה מדגדג לך יותר, אקזיט או גראמי?
“גראמי! ברור, חד משמעית בלי למצמץ אפילו. זה הסיפוק הכי גדול, מוזיקה".
