שתף קטע נבחר

צילום: טל שחר
אורי קופר

בין מצוינות לבינוניות / סיכום השבת

מכבי ת"א הנוכחית מלהיבה, מעניינת וסקסית יותר מאשר בעונה שעברה. הסיבה? היא התחזקה גם כשהלך לה. מכבי חיפה, עם אי-החיזוק במקומות קריטיים, גזרה עליה את דין הבינוניות. אורי קופר סוגר שבת

1. ספטמבר 2012. מכבי ת"א פגשה את קריית־שמונה במחזור הרביעי. האלופה שבדרך – אז ממש בתחילת הדרך – הביסה את היריבה שלה 0:4 ונשארה מושלמת בפסגת הטבלה. התוצאה המרשימה הביאה מחמאות, אבל עדיין לא סינוורה אף אחד. למרות פתיחת העונה המצוינת, העובדה שמכבי הייתה, ובגדול, הקבוצה הטובה בישראל, עדיין התחבאה בתוך סימן שאלה.

 

 

ספטמבר 2013. מכבי שוב פוגשת את קריית־שמונה במחזור הרביעי. האלופה שבדרך – סתם ניחוש מושכל – הביסה את היריבה שלה 0:3 ונשארה מושלמת בפסגת הטבלה. התוצאה הטובה הביאה למחמאות, נקודה. כי בזכות פתיחת העונה המצוינת, סביב העובדה שמכבי היא, ובגדול, הקבוצה הטובה בישראל, אין שום סימן שאלה.

 

כן, למרות שסיימנו רק את החודש הראשון של העונה אפשרי, ואף רצוי, לנסות להסתכל על מכבי מול הקבוצה שהיא עצמה הייתה בשלב הזה בעונה שעברה. וההשוואה הזו, גם אם היא בשלב מוקדם, אמורה לגרום לג'ורדי קרויף להסמיק. מכבי מלהיבה יותר, מעניינת יותר, סקסית יותר – ועדיין, איכשהו, יעילה להפליא. ההתקפות מהירות מאוד, ולצד זה נראות מתוכננות להפליא. ההגנה לא ספגה אפילו שער ליגה אחד. פאולו סוזה יכול לשים את פריצה או דאבור, את יצחקי או את מיכה, את אלברמן או מיטרוביץ'. אפילו לאיינבינדר יש מקום. כל מי שנכנס לקדירה הופך לתבלין שמוסיף טעם או ריח.

 

ערן זהבי, כמובן, הוא זה שנותן לתבשיל את הצבע המיוחד. בשבוע שעבר, בחיפה, דיברנו כולנו על הרטט שזהבי מעביר ליציע או למסך הטלוויזיה בכל פעם שהוא נוגע בכדור, ואתמול הוא עשה זאת שוב. וכששחקנים נוספים מצטרפים לריקוד המהפנט, כמו בן־חיים ומיכה בשער השלישי, אתה מרגיש שבטעות העברת ערוץ לליגה האנגלית.

 

השער השלישי של מכבי. כאילו נלקח מהליגה האנגלית (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
השער השלישי של מכבי. כאילו נלקח מהליגה האנגלית(צילום: ראובן שוורץ)

 

אוקטובר 2012. שבוע אחרי הניצחון על קריית־שמונה מכבי יצאה דרומה, לבאר־שבע, וספגה הפסד ראשון.

 

אוקטובר 2013. שבוע אחרי הניצחון על קריית־שמונה מכבי תצא דרומה, לאשדוד. קשה לדמיין אותה חוזרת בלי עוד ניצחון מרשים. התחושה היא שהאלופה הולכת להשתעשע בליגה כאילו הייתה צעצוע.

 

2. הסיבה העיקרית שמכבי ת"א נראית ככה היא הניסיון לחזק את הקבוצה גם כשהולך לה. בעונה שעברה, כשהקבוצה הובילה את הטבלה, היא הוסיפה את זהבי ופריצה. הקיץ, למרות שהוכתרה כמועמדת המובילה, התווספו שמונה שחקנים חדשים שמתמודדים על מקום בהרכב. דברים חיוביים דומים קשה לומר על מכבי חיפה.

 

חיפה, בניגוד למכבי ת"א, לא זכתה באליפות. היא כן הייתה חייבת חיזוק במקומות שונים, אבל ההצלחה של אריק בנאדו בעונה שעברה נתנה ככל הנראה הרגשה שצריך להמשיך עם מה שיש. ולכן, אם כבר דיברנו על השוואות, אין להקביל את חיפה הנוכחית לזו של ראובן עטר – הקבוצה של פתיחת העונה שעברה הייתה מרוסקת הרבה יותר – אלא לזו שאימן בעונה הקודמת בנאדו עצמו.

 

יש שישאלו איך בכלל אפשר להזכיר את שתי הקבוצות האלה יחד. הרי בעונה שעברה חיפה רצה יפה ועכשיו, בינתיים, הטבלה מראה 4 נקודות נקודות מתוך 12 אפשרויות. אבל חשוב לזכור שגם בעונה שעברה לחיפה היו בעיות. היא השיגה את רצף הנצחונות הרבה בזכות כדור המומנטום עליו התגלגלה.

 

ההשוואה למכבי חיפה בעידן עטר אינה נכונה (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
ההשוואה למכבי חיפה בעידן עטר אינה נכונה(צילום: אלעד גרשגורן)

 

לחיפה עוד יהיו תקופות יפות השנה. היא תתרומם ותמצא את הקצב שלה, אבל הקצב הזה – בלי קשר להפרש המתפתח מהמקום הראשון – פשוט לא מספיק. עם אי־החיזוק במקומות קריטיים נדמה שחיפה, קבוצה שתמיד לא הסתפקה במקום שני, גזרה עליה את דין הבינוניות.

 

הנושא שכולם מדברים עליו, נושא החלוץ, הוא כמובן תמציתו של דין הבינוניות הזה. ההערכה לפיה "נסתדר עם מה שיש כי זה היה סביר קודם" מרגיזה. אלון תורג'מן לא היה רע אתמול (אנדלובו מול קנדיל הוא פשע גדול יותר), אבל אין ספק שעם חלוץ איכותי חיפה לא הייתה סוגרת שלושה משחקים ברציפות, כולל באירופה, ללא שער זכות. ופה נמצא כל הסיפור.

 

3. להפועל ת"א דווקא יש חלוצים מצוינים. עדיין לא כולם יודעים בדיוק לאן החבר בהתקפה ימסור, ולמרות זאת הקבוצה הבקיעה שבעה שערים בשני המחזורים האחרונים. ואלה בדיוק הבשורות הטובות. פגרת החגים

סיפקה לרן בן־שמעון את האפשרות למרוח קצת דבק במקומות הנכונים. שני הפרמטרים החשובים ביותר הם חזרתו של גילי ורמוט והעובדה שרועי גורדנה מתחיל להבין טוב יותר את התפקיד שלו במערך של רב"ש.

 

ועדיין, למרות ששחקני ההתקפה תפסו כותרות, נדמה שהסיפור בקרב האוהדים אתמול היה בוריס קליימן, שעלה בהרכב על חשבון דני עמוס הפצוע. לקליימן לא הייתה המון עבודה, אבל דווקא שער של הפועל, השלישי, הראה משהו מעניין מהשוער. קליימן, במסירה מהירה עם היד, הוא זה שהוציא את ההתקפה, שהמשיכה עם שתי מסירות וגול. פעמיים נוספות קליימן בנה התקפה מסוכנת של הפועל בעזרת הרגל. עבור אוהדים שפעם התרגלו לאניימה ולתרומה שלו לבניית המשחק, אלה בשורות מעניינות ביותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
פאולו סוזה
צילום: ראובן שוורץ
אריה מליניאק
מומלצים