סר, אתה חסר: המשבר של מנצ'סטר יונייטד
בפעם האחרונה שהשדים האדומים דורגו במקום כה נמוך אחרי 6 מחזורי ליגה, הם גם החליפו מאמן. אלכס פרגוסון נכנס לתפקיד וההמשך ידוע לכל. בינתיים, האלופה משלמת את שכר הלימוד של דייויד מויס והסבלנות ביציעים אוזלת. האם זה יעלה לה באובדן האליפות?
כשדייויד מויס ירש את מקומו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד עמדו בפניו שלוש ברירות. 1. לשמר את הקיים, הרי בכל זאת מדובר באלופת אנגליה. 2. להביא משהו חדש משלו. 3. לשמר את הקיים ולהביא משהו חדש משלו - כלומר להעצים את מה שנעשה במועדון בעונה שעברה.
עוד ב-ynet ספורט:
בפועל, עד כה הוא לא הצליח באף אחד מהדברים: הקבוצה נכשלה מקצועית, מויס לא הותיר טביעת אצבע על סגנון המשחק, תקופת ההעברות הסתיימה בכישלון מהדהד ובשעה שבאולד טראפורד נרדמו על המשמר, כל היריבות לצמרת דאגו לחמש את סגליהן ולצמצם פערים. רוצים בכל זאת בשורה? עמדת המנג'ר, שבמשך למעלה משני עשורים נראתה כדבר הכי איתן ויציב בתיאטרון החלומות, הפכה לשק החבטות התורן של המדיה והאוהדים.
ההפסד 2:1 בשבת לווסט ברומיץ' היה ציון דרך שלילי בהיסטוריה של המועדון. הבאגיס לא רק שחגגו ניצחון ראשון באולד טראפורד אחרי 35 שנה, אלא
"כאשר דנו במועמדים שיש להם את התכונות הנדרשות לתפקיד, סיכמנו פה אחד על דייויד", אמר אלכס פרגוסון, שהיה זה שהמליץ להנהלה למנות את מויס למחליפו. עבור הסקוטי בן ה-50, שנחל הצלחה מסחררת עם אברטון הצנועה לאורך קדנציה שנמשכה 11 שנה, הייתה זו הצעה שלא ניתן לסרב לה. הגושפנקא שנתן המנג'ר המעוטר בתולדות הכדורגל הבריטי והאיש הכל-יכול במועדון, הציבה את יורשו בנקודת פתיחה טובה עם כניסתו לג'וב היוקרתי.
שאלת השאלות ערב פתיחת העונה בפרמייר-ליג הייתה האם מויס מסוגל להיכנס לנעליו הענקיות של פרגוסון. ברור היה שמידת ההצלחה של המועדון תוכרע על ידי היכולת של השחקנים להסתגל למנג'ר חדש, כמו זו של מויס להסתגל למעבר בין קבוצה בינונית לגדולה. בינתיים, עושה רושם ששני הצדדים לא עשו את ההתאמות הנדרשות. "לרגע לא חשבתי שזה יהיה קל וחלק עבורי אחרי כל מה שסר אלכס עשה כאן", הודה המנג'ר בשבוע שעבר לאחר התבוסה המשפילה (4:1) למנצ'סטר סיטי בדרבי העירוני. כנראה שגם הוא לא ידע כמה עד כמה קשה האתגר שניצב בפניו.
האפור היום אפור מאוד
האליפות בעונה שעברה לא הייתה מהמרשימות שידעה יונייטד בעידן פרגוסון. הקבוצה נעה על אדי הדלק האחרונים שלה וזכתה בצלחת מספר 20
בעיקר בזכות מנג'ר על שהצליח להוציא מהסגל המתבגר שלו מעל ומעבר, בתוספת לגישת ה-"Never Say Die" אותה הנהיג בכל שנותיו במועדון.
קמפיין חדש החל והבעיות המקצועיות לא נעלמו - למשל העדר בלם איכותי שייתן פייט לריו פרדיננד (בן 35) ולנמניה וידיץ' (32), או אלנטרטיבה ראויה לפטריס אברה שחצה גם הוא מזמן את גיל 30. מצבת שחקני הכנף זקוקה גם היא לרענון בהקדם האפשרי ול"סידור" של ראיין גיגס, המשמש כעוזרו של מויס וכשחקן במקביל, אין מקום ברמות הגבוהות של הכדורגל העולמי. העונה תרומתו של הוולשי, אוטוטו בן 40, לא ניכרת - לא כשחקן ובטח שלא כעוזר מאמן.
אבל הדבר שזועק לשמים עוד ממסע המשחקים של הקבוצה בקיץ הוא המחסור בקשר מרכז שדה ברמה עולמית – אם מדובר באול-אראונד-פלייר
מהבחינה הזאת, ה-2 בספטמבר, היום שנעל את חלון ההעברות בכדורגל האירופי, היווה אכזבה עצומה לאוהדים, אפילו יותר מהפסד כזה או אחר בפתיחת העונה. בשעה שמאצטדיון האמירויות נשמעו צהלות שמחה בעקבות החתמתו של אוזיל, יונייטד הסתפקה במרואן פלאיני - סוס עבודה ולוחם שמסמל את אברטון בעידן מויס, אך גם שחקן משלים שנרכש במחיר מופקע - 32 מיליון יורו. "מנצ'סטר יונייטד הייתה זקוקה לפליימייקר ואם משווים בין אוזיל לפלאיני, אז די ברור את מי אתה רוצה לראות בקבוצה שלך - אוזיל", אמר טדי שרינגהאם. "פלאיני דומה יותר מדי בסגנון שלו למייקל קאריק וזה גורם לך לחשוב - באיזו עמדה בדיוק הוא ישחק?".
תותחים כבדים לא חסר, אך רובם מרוכזים בהתקפה. רובין ואן פרסי ו-וויין רוני יוצרים חוד חלומי שאין לאף קבוצה בעולם. דני וולבק וחאבייר הרננדס
והסטטיסטיקה אכן מראה על מחסור משווע ביצירתיות. הפעם האחרונה שבה יונייטד הבקיעה בליגה שלא ממצב נייח הייתה אי שם בניצחון 1:4 על סוונזי במחזור פתיחת העונה - לפני למעלה משישה שבועות. התפוקה בחמשת המחזורים שלאחר מכן עומדת על ארבעה כיבושים בלבד - שלושה מהם של רוני בבעיטות חופשיות ואחד נוסף של ואן פרסי בפנדל. תוסיפו לכך את שער הניצחון של צ'יצ'אריטו ב-0:1 על ליברפול בגביע הליגה בשבוע שעבר, שהגיע אחרי כדור קרן של רוני הנפלא וקיבלתם 540 דקות ללא גול במשחק פתוח.
חודש וחצי אחרי פתיחת העונה ירד למויס האסימון. "כדי לזכות בליגת האלופות, אתה צריך 6-5 שחקנים מהטופ העולמי. לבאיירן מינכן, לברצלונה ולריאל מדריד יש את זה. לנו אין, אבל יש לנו ניסיון", אמר בבוקר שאחרי ההפסד לווסט-ברום ובעצם הודה בפה מלא - אנחנו לא מוכנים.
נכון לעכשיו האלופה משלמת את שכר הלימוד של הסקוטי, שקרוב לוודאי יקבל מהגלייזרים צ'ק פתוח לרכש בינואר. השאלה היא האם עד אז עדיין יהיה לו על מה להילחם. למרות התדמית השמרנית של המועדון, ברור לכל כי אם קצב צבירת הנקודות יהיה דומה, החוזה בן 6 השנים שקיבל מויס יהיה בחזקת חוזה והפרידה תהיה מוקדמות משציפו. ואחרי כל מה שנכתב - למישהו יש אומץ להספיד את מנצ'סטר יונייטד?
לפנייה לכתב/ת 
