שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יוסי פולק יביים את "הצוענים של יפו"

    השחקן יוסי פולק חוזר למחזה "הצוענים של יפו" של ניסים אלוני, מההצגות הראשונות בהן השתתף, הפעם כבמאי, ויפתח את העונה הקרובה בחאן. "זה משא כבד בשבילי", הוא אומר

    ארבעה עשורים אחרי ששיחק בהצגה "הצוענים של יפו" מאת ובבימויו של ניסים אלוני, חוזר השחקן יוסי פולק אל המחזה - הפעם כבמאי. ההפקה שנכנסת בימים הקרובים לתהליך חזרות תפתח את העונה החדשה של תיאטרון החאן. זו הפעם הראשונה בה יביים פולק בחאן, ובתיאטרון מציינים את ההפקה כפרויקט דגל.

     

    "ראיתי את ההצגה הזו כחייל בן 20 ולעולם לא אשכח אותה", אמר מיקי גורביץ', מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן במסיבת עיתונאים שבה נחשף הרפרטואר לעונה הקרובה. "ניסים אלוני היה בשבילי דמות אב ומאז שאני בתיאטרון החאן הצגנו כמה וכמה ממחזותיו. לחזור לניסים זו תמיד חגיגה".

     

    עבור פולק מדובר בהתרגשות כפולה. אלוני היה הלכה למעשה מי שפתח בפניו את השער לעולם התיאטרון כשקיבל אותו כשחקן בהפקה של "דודה ליזה" שהציגה לראשונה ב-1969 על במת תיאטרון הבימה. שנתיים לאחר מכן לוהק להצגה "הצוענים של יפו" וחלק במה בשנית עם גדולי השחקנים בתיאטרון הישראלי: חנה רובינא, רפאל קלצ'קין, אהרון מסקין, שמעון פינקל ושמואל סגל.

     

    "זה משא כבד בשבילי ולא רק בגלל הגעגוע", אומר פולק על החזרה למחזה, שנחשב כסמן דרך בתיאטרון הישראלי ובביוגרפיה הפרטית שלו. "ניסים אלוני היה זה שקיבל אותי לתיאטרון. העבודה הראשונה שלי היתה אצלו ולא אכפת לי לסיים איתו", הוא אומר ומוסיף: "אני מודה לאלוהים על כל הרגעים שהיו לי איתו. אני מאמין שלא הייתי מעז לביים את ההצגה שלו לו היה בחיים. מאוד מצער שממעטים להציג מחזות של ניסים וזו הזדמנות מצוינת להתחכך בחומרים הנהדרים האלה. עכשיו רק צריך למלא את התקוות ולעמוד בהבטחה של ההצגה".

     

    המחזה של אלוני, שבנוי כסיפור בלשי, מתרחש ביפו, עיר של פליטים חדשים ומשכבר. יש בו זונות וצוענים, פליטי שואה ואסירים נמלטים, קלפנים ורוצחים. ויש את מועדון "זינגארה" שבו הכל קורה. ללהקת השחקנים של תיאטרון החאן מצטרפת ג'יטה מונטה שחוזרת לשחק אחרי מספר שנים של הפוגה בהן התמקדה בבימוי. בהצגה "הצוענים של יפו" תשחק בתפקיד הראשי, של מאדאם זארה, אותו גילמה בהפקה המקורית חנה רובינא.

     

    בחאן סוגרים עונה מצוינת ופותחים עונה לא פחות מבטיחה. לצד המחזה של אלוני עובדים בימים אלה על עיבוד לספר "תמונות מחיי הכפר" של עמוס עוז. עיבודים של טקסטים ספרותיים למחזות הפכו בשנים האחרונות לבון טון בעולם התיאטרון הישראלי, אך עבור החאן אין מדובר בעניין שבשגרה. "זה נכון שאנחנו ממעטים להציג עיבודים לספרים אבל הפעם זה שונה", אומר גורביץ על ההפקה שיביים יורם פאלק שגם אמון על מלאכת העיבוד. "זה מחזה על ישראל שהולכת ונעלמת. במרכזו מקהלה שמתכנסת אחת לשבוע לשיר יחד. לאט לאט, כשיצוצו סיפורים מחיי הכפר שהולך ומתכסה בפרויקטים של נדל"ן, תיפרם המקהלה", אומר גורביץ'.

     

    הצגה נוספת שמתוכננת לעונה הקרובה היא "המקצוען" מאת המחזאי והתסריטאי הסרבי, דושאן קובצ'ביץ'. את ההצגה, מותחן בלשי אלגורי, שחוזר ונוגע בימי המשטרה החשאית ביוגוסלביה הקומוניסטית, תביים מור פרנק.

     

    את העונה תנעל גם השנה קלאסיקה מתוך המחזאות העולמית. בחאן מתלבטים עדיין בין "הדוד וניה" של אנטון צ'כוב לבין "אילוף הסוררת" של וויליאם שייקספיר. כך או כך, את ההפקה הנבחרת יביים מיקי גורביץ', ובשני המקרים מדובר בתרגומים חדשים שמתקינה בימים אלה רבקה משולח.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ענת מוסברג
    יוסי פולק. לחזור לניסים אלוני זו חגיגה
    צילום: ענת מוסברג
    לאתר ההטבות
    מומלצים